ואז האסיר אמר: "אני יודע מי רצח בברנוער"
קצין שביקר בכלא פגש במקרה את מי שלימים הפך להיות עד המדינה בפרשת הרצח בברנוער. שבעי אכזבות מהעבר הבינו החוקרים שהפעם זה זה. האסיר הפליל, מפקד הימ"ר עקב מסלובקיה והבלשים סגרו על החשודים. הפיצוח - שלב אחר שלב
פברואר 2013: "תגיד לחבר'ה מהימ"ר שלכם שאני רוצה לדבר איתם", כך פנה מפליל החשודים ברצח בברנוער לקצין ממחוז תל-אביב במשטרה שהגיע לביקור לכלא. הפגישה המקרית בין הקצין לבין מי שיהפוך לעד מדינה בפרשה סייעה לפצח את התעלומה שהעסיקה את משטרת מחוז תל-אביב במשך כמעט ארבע שנים.
הקצין שהיה מופתע מהפנייה הבטיח להעביר את המסר לאנשים הרלוונטיים כבר באותו היום. החוקרים מהצוות של רב-פקד גל אידל, שחיים ונושמים את חקירת הטבח בבית אגודת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים), נשלחו למשימה. "יש לי מידע מי ביצע את הרצח בברנוער", סיפר האסיר בפתח הפגישה, "אבל כדי שתאמינו אני רוצה ללכת למכונת אמת".
החוקרים, שהכירו את העומד מולם כעבריין הומוסקסואל מוצהר שנכנס ויוצא מהכלא, ניסו להבין במה מדובר. "מה יש לך ביד?" שאלו - וקיבלו תשובה דרמטית: "הכול, הרוצחים, המניע, אני עזרתי להם בתכנון". הצוות
שעמד מול האסיר מיהר לעדכן את מפקדיו ביחידה המרכזית, ואלה נדהמו מהמידע.
ביחידה רגילים לשמוע למן תחילת החקירה כל מיני אנשים הזויים, שמשוכנעים כי בידיהם מידע על הרצח בברנוער. "המחבל היהודי" ג'ק טייטל אפילו הודה בביצוע הרצח, אך מהר מאוד התברר כי הוא אינו דובר אמת. מפקד הימ"ר, ניצב-משנה גדי אשד, ששבע ממידעים חסרי תועלת, החליט לקחת איתו את ראש מפלג התשאול, סגן-ניצב נסים דאודי, לפגישה משולשת עם מוסר המידע מהכלא.
נצ"מ אשד לא נוהג להתערב בחקירות פנים מול פנים של חשודים מתוך מטרה להישאר אובייקטיבי ולקבל החלטות לקידום חקירות. אחרי שהעבריין שניצב מולו שטח בפניו את כל הסיפור, חיפשו קציני המשטרה כיסא כדי להתיישב עליו ולעכל בנחת את המידע ששמעו ממקור ראשון. "מי חשב על סיפור כזה?", תהו הקצינים. משהו בתחושה אמר להם שהפעם מדובר במידע אמיתי.
"תביא לנו הוכחות", הפצירו הקצינים באסיר, "לפני שנתקדם איתך להסכם עד מדינה". מוסר המידע השיב בקור רוח: "אני לא רוצה מכם כלום, רק כסף ואבטחה, ותכניסו אותי לרשות להגנת עדים". אשד ודאודי הסכימו מיד. העבריין המשיך לשתף פעולה ואז הוא סיפר לקצינים על הקשר בין קרוב המשפחה של החשוד המרכזי ברצח, חגי פליסיאן, לבין הפעיל המוכר בקהילה הגאה, שלפי החשד תקף אותו מינית. אחר כך סיפר האסיר גם על טרלן חנקישייב, שלפי החשד היה שותף בפעולה הרצחנית.
הערכת מצב ביחידה המרכזית העלתה כי אין שום סיכוי שהאסיר יוכל להקליט את החשודים במעורבות ברצח דרך הטלפון מבין כותלי הכלא. בצעד נדיר, ואף שלא נכתב בהסכם עמו, ביקש נצ"מ אשד לשחרר את האסיר מהכלא. עד המדינה שוחרר ורק אז ערך שיחות עם החשודים, ובעיקר על מה שהתרחש ב-1 באוגוסט 2009.
במהלך השיחות שניהל עד המדינה עם שלושת החשודים במעורבות ברצח נשמעו מדי פעם ויכוחים על כסף. הפריצה המשמעותית הגיעה כשעד המדינה הצליח "להפיל" את הצעירים בזה אחר זה. כל יום שעבר חיזק את התחושה אצל חוקרי הימ"ר כי חגי פליסיאן, קרוב משפחתו וטרלן חנקישייב מעורבים בתכנון ובביצוע הרצח.
2.6.13: חוקרי היחידה המרכזית נפגשו עם נציגי פרקליטות המדינה וקיבלו מהם "אור ירוק" לכך שהראיות שנאספו עד כה בפרשה עשויות להתגבש לכדי כתב אישום. "עוד קצת, צריך עוד קצת, עוד קצת הקלטות", ביקשו אנשי הפרקליטות.
5.6.13: עוד יום שגרתי בעבודה של בלשי הימ"ר. הבלשים עסוקים זה כמה שבועות במעקב חסר פשרות ומסביב לשעון אחר כל צעד של שלושת החשודים במעורבות ברצח. שום דבר לא הכין אותם לדרמה שתפרוץ סמוך לשעה 13:30 באמצע רחוב רבי עקיבא בבני ברק.
מפקד הימ"ר, נצ"מ אשד, המריא לטיול פרטי בסלובקיה לאחר ימים ארוכים שבהם לא יכול היה לחלום על המילה "חופש". יממה קודם לכן עוד עסקו כולם בהחלפת מפקד המחוז. אבל אז, בשעות הבוקר המוקדמות,
הגיעה ההתראה: "החבר'ה עלו על עד המדינה, הם ינסו לפגוע בו או לברוח".
ניצב בנצי סאו, שעוד לא הספיק לחמם את כיסאו כמפקד המחוז, ביקש להשיג בדחיפות את מפקד הימ"ר אשד שנמצא בחו"ל. בהתייעצות מהירה, כשבתווך מודיעה הפרקליטות "חייבים לעצור אותם", מחליטים סאו ואשד לצאת למבצע. אולם לא הכול פשוט: הכוחות המבצעיים לא ערוכים למעצר. היחידי שיכול היה לפקח באותה שעה על המבצע המסובך היה ראש מפלג הסמים, סגן-ניצב ירון קלדס.
איתור ומעצר בו זמנית
הקצין הספיק להעביר פרטים על פקודת המבצע מול מפקדו אשד שעקב אחר הנעשה מבית מלון בסלובקיה. איתור שלושת החשודים ומעצרם היו חייבים להיעשות בו זמנית. כוחות סמויים איתרו את חגי פליסיאן וטרלן חנקישייב בזמן עבודתם כשנסעו במשאית גדולה. צוות אחר חיפש אחר קרוב המשפחה של החשוד המרכזי ברצח וצוות נוסף פעל להוצאת צו מעצר לפעיל המוכר בקהילה הגאה, שעד אותו שלב לא היה נתון במעקב.
ואז הגיע הרגע המיוחל. המשאית שבה נסעו פליסיאן וחנקישייב האטה את
נסיעתה. ג'יפ פאג'רו של הבלשים חסם אותם וחלקם קפצו לתוך המשאית. אחד מהבלשים שלף את המפתח ואחר הוריד לכביש את שני החשודים. המאבק ארך עוד כמה שניות ואז הודיע אחד הבלשים בקשר: "הם בידינו".
בחדר הפיקוד של מחוז תל-אביב נשמעה אנחת רווחה. גם נצ"מ אשד שנותר על הקו ניגב את הזיעה ממצחו. חקירת "פרחים בקנה" עברה לשלב הגלוי. יום מורט עצבים הסתיים בהצלחה והיווה חלק כמעט סופי בפאזל שהחל בשורה ארוכה של מעקבים סמויים, שעות חקירה אינסופיות עם עד המדינה, האזנות סתר וצילומים.
לפנייה לכתב/ת 
