מצלמות המהירות - המיקום לא ידוע אפילו לקצינים

"זה לא שאם ניתן יותר דו"חות, המשטרה תקבל יותר תקציב". משטרת ישראל ואגף התנועה מנסים להפריך טענות בדבר השימוש במצלמות אכיפה כאמצעי לגביית מס נוסף מנהגים, ומפרסמים שורת הבהרות בעניין מערך האכיפה האלקטרונית, שהצבתו החלה במרץ 2012. "המטרה של המערכת הזו היא לא לתת דו"חות", אומר נצ"מ אלכס פרלמן, ראש מחלקת תכנון ופיתוח באגף. "אסור לשפוט את הפרויקט בהיבט הכלכלי, וגם אנשי האוצר לא דיברו איתנו על התקציב".

ילדים, עזרו לנהגים למצוא את המצלמה(צילום: ירון ברנר)

גם בעניין מיקום המצלמות, מנסים באגף התנועה לשנות את התפיסה הרווחת בקרב רבים בציבור, ולפיה הצבת המצלמות נועדה להסתיר אותן מעיני הנהגים וכך לאפשר את לכידתם. "חשוב לנו שהמצלמות יהיו בולטות, כדי שהציבור יבחין בהן בקלות", אומר נצ"מ פרלמן. "גם לקציני האגף אין מידע על המיקום הנוכחי של המצלמות", מבטיחים במשטרה.

במשטרה גם מציינים כי כיום מופעלות 55 מצלמות מהירות ורמזור, המנוידות בין 90 עמדות. "כאשר אין מצלמה בעמדה, היא משמשת כמצלמת דמה, 'דחליל', לצרכי הרתעה", מבהירים באגף התנועה. "יש סברה בציבור שהמשטרה מעוניינת לתת כמה שיותר דו"חות כדי לקבל כסף", מסכמים באגף, "אולם הכסף לא מועבר למשטרה, כי אם לקופת המדינה".

המצלמות יעילות, המהירות ירדה

בכל הנוגע ליעילותן של המצלמות החדשות, באגף התנועה - כמו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים - ממהרים להבטיח כי הפעלתן כבר הביאה לירידה במהירות הנסיעה באותם כבישים שבהם הוצבו. על-פי המשטרה, מחקר ראשוני, המבוסס על נתונים שנאספו בחודשי ההפעלה הראשונים של המצלמות, מצא ירידה של כ-10 קמ"ש במהירויות הנסיעה בקטעי הכביש שבהם מבוצעת האכיפה. בסקר שנערך במסגרת המחקר, אמרו נהגים כי האטו את מהירות הנסיעה בגלל המצלמות.

מנגד, יש לציין כי בסקר שנתי שעורכת הרשות, ומטרתו בדיקת מהירויות הנסיעה בכבישים שונים, נמצא כי למצלמות עלולה להיות השפעה שלילית על הבטיחות. "נצפה גידול ניכר בשונות של מהירויות הנסיעה, ביום ובלילה", קבע הסקר. בהתייחסו לממצאים, הסביר ל-ynet ד"ר משה בקר, מומחה בטיחות, כי "שונות מייצרת סיכון ככל שהיא גדולה יותר. כתוצאה מהבדלי מהירויות בין מכוניות שנוסעות באותו כביש, נגרמות עקיפות מיותרות ובלימות פתע".

אגב, בשיחה עם ynet התייחס ד"ר בקר גם למיקום המצלמות, ואמר כי "צורת הצבת המצלמות בארץ פסולה לחלוטין. את המצלמות צריך להציב במקומות בעייתיים, כמו הצרת הכביש מ-3 ל-2 נתיבים, או לפני עקומה מסוכנת. שיטת ההצבה בישראל, שבה מצלמים את הנהג מאחור, גורמת לכך שהמצלמות מוצבות רק בקטעים ישרים. במקומות כאלה, אין תאונות".

"מהירות היא לא סיבה מרכזית" 

במשטרה מודים כי "מהירות היא לא סיבה מרכזית בכל התאונות" - אמירה מעט מפתיעה, לאור עמדתם של בכירי האגף לאורך השנים, ולפיה מהירות היא דווקא הגורם העיקרי לתאונות דרכים. עם זאת, באגף התנועה מציינים כי "כשבוחנים תאונות חמורות או קטלניות, אחוז התאונות שנגרמות עקב מהירות הוא אחוז גבוה. בנוסף, המהירות מחמירה את תוצאות התאונה. תאונה שהייתה יכולה להיות קלה הופכת במהירות גבוהה לקטלנית".

בעניין זה ראוי להזכיר את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ולפיהם שיעור התאונות שנגרם בגלל מהירות מופרזת ביחס לחוק כמעט זניח. על-פי הלמ"ס, ליותר מ-15 אלף נהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים ב-2011, יוחסה עבירת תנועה. רק ל-70 מהם יוחסה עבירת מהירות גבוהה מהמותר על-פי חוק - פחות מ-0.5%. ביחד עם עבירת מהירות מופרזת ביחס לנסיבות, עבירות המהירות יוחסו לכ-3.5% מסך הנהגים שהיו מעורבים בתאונה ב-2011.