עוד ערב של ריאליטי "זול" ב-250 אלף דולר

תוכניות הריאליטי סבלו מאז ומתמיד מתדמית נמוכה ורדודה, דבר שמעולם לא הפריע להן למשוך למסך מאות אלפי צופים (ואף יותר) ולככב בקביעות בראש טבלאות הרייטינג. ממש כמו מזון מהיר - לא בריא, אבל כולם אוכלים אותו. והרבה ממנו.

עבור התוכניות הללו משלמות חברות ההפקה והזכייניות מיליוני שקלים לעונה, מאות אלפי דולרים לפרקים בודדים ומשכורות עתק לעובדים הבכירים - אלה שמככבים על המסך, ואלה שמאחורי הקלעים. ומאחורי כל הפקת ריאליטי כזו ישנם גם עשרות עובדים שטורחים לילות כימים - חלקם בשכר מפנק במיוחד, אחרים פחות.

במהלך השבועיים האחרונים שוחחנו עם גורמים רבים בענף הטלוויזיה - עורכים, מפיקים ועובדים בכירים יותר ופחות בגופים השונים. המטרה: לשרטט תמונת מצב עדכנית של תעשיית הריאליטי על שלל מספריה - עלות הפרקים, שכר הטאלנטים, שכר הבכירים וגם שכרם של העובדים הזוטרים. הנתונים שנאספו מוצגים כאן לפניכם, וחושפים תעשייה שנראית בזבזנית למדי, בטח ביחס למצב הכלכלי הנוכחי והטענות על משבר בתחום הטלוויזיה. אתם יודעים מה? שפטו בעצמכם.

"כוכב נולד" בגרסתה המקורית עלתה לזכיינית "קשת" ולחברת "טדי הפקות" בין 170 ל-200 אלף דולר לפרק. בגרסתה החדשה והמשודרגת, עלות כוללת של פרק אחד יכולה להגיע גם לסכום של 250 אלף דולר. על-פי הערכות של גורמים בתעשיית הטלוויזיה, מנחה התוכנית (שצפוי לעבור לשולחן השיפוט) צביקה הדר מקבל כמיליון שקלים לעונה, כשהסכום כולל גם שכר שהוא מקבל על היותו מפיק שותף בתוכנית.

ריטה תקבל עבור השתתפותה סכום דומה - כמיליון שקלים - ואילו אייל גולן ישתכר בכמיליון שקלים וחצי עבור העונה הראשונה שלו בתוכנית. במסגרת ההסכם יקבל גם תוספת של כחצי מיליון שקל על עונה נוספת של "אייל גולן קורא לך" - כלומר בסך הכל יקבל מ"קשת" כשני מיליון שקלים. יואב צפיר, העורך הראשי של "כוכב נולד" שמלווה אותה מאז עלייתה, מקבל על-פי גורמים בענף יותר ממאה אלף שקלים בחודש. 

עוד בטרם עלתה לאוויר, הגרסה הישראלית של הפורמט הבריטי "אקס פקטור" מעוררת עניין תקשורתי רב - לא מעט בזכות ליהוקה של בר רפאלי לתפקיד המנחה. הבחירה הזו עולה לזכיינית "רשת", על-פי הערכות, 1-1.2 מיליון שקלים. כל פרק בודד יעלה לזכיינית כ-300 אלף דולר.

גם השופטים שנבחרו לגרסה הישראלית מרוויחים לא מעט, אולם אף אחד מהם לא מתקרב לעלות שכרה של רפאלי: משה פרץ הוא השופט היקר ביותר ויקבל עבור השתתפותו בתוכנית כ-600 אלף שקלים, אחריו בדירוג רמי פורטיס שישתכר בכחצי מיליון שקלים לעונה, עברי לידר מעט מאחור עם שכר המוערך בכ-400 אלף שקלים ושירי מימון תשלשל לחשבון הבנק שלה, על-פי הערכות, כ-350-400 אלף שקלים.

פרק אחד של תוכנית הריאליטי "האח הגדול" מבית היוצר של הזכיינית "קשת" וקופרמן הפקות עולה כ-250 אלף דולר, כשהאח הגדול עצמו - הלא הוא העורך הראשי יורם זק - משתכר על פי הערכות ביותר ממאה אלף שקלים בחודש. "יורם זק יש רק אחד", אומר ל-ynet גורם בכיר בתעשיית הטלוויזיה. "קרוב לוודאי שהוא העורך הראשי בעל השכר הכי גבוה בתחום - היחיד שאולי מתקרב אליו הוא יואב צפיר מ'כוכב נולד'". 

שכרו של מנחה התוכנית ארז טל הוערך בכ-150 אלף שקלים בחודש במשך כל השנה, על-פי נתונים שפירסם באחרונה רז שכניק במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", בזמן שאסי עזר מקבל כ-25 אלף שקלים עבור כל תוכנית. על הכדאיות הכלכלית של השכר הגבוה של טל, אמר מגיש טלוויזיה בכיר ל-ynet: "כל שקל שארז טל מקבל - מגיע לו. הוא גאון טלוויזיה".

עם זאת, גורמים בתעשייה מספרים כי מעמדו של עזר שודרג באחרונה והוא - בדומה לטל - חתום כעת על חוזה טאלנט בזכיינית, במסגרתו הוא מקבל שכר לאורך כל השנה, ובשל כך לוקח חלק בפרויקטים נוספים. לשם המחשה, בחודשים האחרונים עזר השתתף בעוד שני פרוייטים - תוכנית בערוץ 24, ששייך לזכיינית, וכן בסדרה שכתב ויצר שקורמת עור וגידים בימים אלו.  

"The Voice ישראל", התוכנית שהחזירה את הזכיינית "רשת" למפה עם נתוני רייטינג מרשימים במיוחד, גובה מחיר מכובד של כ-300 אלף דולר לפרק בודד. עלות שכרו של המנחה מיכאל אלוני מגיעה לכ-250 אלף שקל לעונה, השכר הנמוך ביותר מבין מנחי תוכניות הריאליטי המוזיקליות בערוצים המסחריים.

שכר המנטורים, על-פי גורמים בתעשייה, די שוויוני - כששרית חדד, אביב גפן ושלומי שבת משתכרים בין 600 ל-800 אלף שקלים לעונה (זאת למרות ששכרו של גפן שודרג מהעונה הראשונה בכ-10-20 אחוזים). שכרם של יובל בנאי ושלומי ברכה יחד נע בין 900 אלף למיליון שקלים לעונה. שכרו של עורך ראשי בתוכנית מגיע עד ל-70 אלף שקלים.

ועכשיו קבלו את תוכנית הריאליטי היקרה ביותר על המסך. מחירו של פרק אחד של "המירוץ למיליון" נע בין 300 ל-350 אלף דולר, בעוד שהמנחה רון שחר מסתפק בשכר של 300 אלף שקלים לעונה, על-פי הערכות. עורך ראשי בתוכנית משתכר ב-40-60 אלף שקלים. בניגוד ל-"The Voice" או "אקס פקטור", בתוכנית הזו אין השקעה גדולה בטאלנטים, והכסף הגדול הולך להפקה היקרה - בין היתר הצילומים ביעדים שונים בחו"ל, וגם חדרי עריכת הווידאו עולים הון תועפות לזכיינית.

גורמים ברשת אומרים שלא לייחוס כי העונה השנייה של "המירוץ" יצאה רווחית לזכיינית, וכי גם בעונה השלישית לא נרשמו עליות גדולות בסכום ההשקעה. מצד שני, גורמים אחרים בתעשיית הטלוויזיה מספרים כי ההוצאות של רשת בעונה הזו תפחו הרבה מעבר למה שתכננו שם. העונה, שעדיין משודרת, נמצאת ברובה בחדרי העריכה, כך שהעלות הכוללת שלה עדיין צפויה לעלות.

עם כל הכבוד לכוכבים הגדולים, במשרדי תוכניות הריאליטי ובחדרי העריכה נמצאת העבודה האמיתית. שמות האנשים שרצים במהירות האור על המסך בסיומו של כל פרק, עובדים לילות כימים תמורת סכומי כסף לא רעים, לפחות ביחס לעובד הממוצע במשק. אלא שרוב העובדים בתעשיית הטלוויזיה ובמיוחד בהפקות העונתיות הללו מועסקים כפרילנסרים, כלומר ללא תנאים סוציאליים של עובדים שכירים - ולפעמים ללא מקור פרנסה בין עונה לעונה.

תחקירן  בתוכנית ריאליטי יקבל שכר של בין 6,000 ל-9,000 שקלים בחודש. מתאם הפקה ישתכר בדרך כלל בסכום של כ-8,000 שקל בחודש, ועורך משנה ישלשל לחשבון הבנק בין 12 ל-16 אלף שקל, תלוי בוותק וביכולות. שכרו של עורך תוכן בתוכנית ריאליטי - תפקיד די בכיר בהיררכיה - יכול להגיע אפילו לסכומים של 35 אלף שקלים בחודש. רכז מערכת יקבל בין 9,000 ל-12 אלף שקלים בחודש, ועוזר הפקה ישתכר בכ-450 שקלים ליום עבודה.

גם עורכי הווידאו מתוגמלים לא רע, כששכרם מתחיל מ-800 שקלים למשמרת, ויכול להגיע אף לסכום של אלפיים שקלים - תלוי במצב השוק, בכמה תוכניות ריאליטי משודרות ונערכות באותו הזמן וביכולות העורך. "לפעמים עורכי הווידאו עובדים במשמרות של עשר, עשרים ואפילו שלושים שעות ברציפות", אמר עובד לשעבר בתחום הריאליטי, "כי יש המון חומר והתוכנית צריכה להיות מוכנה בזמן".

"על פניו אנחנו מרוויחים סכומים לא רעים", סיפר ל-ynet עורך באחת מתוכניות הריאליטי. "אבל אם אתה מביא בחשבון את המיסים שאנחנו משלמים ותנאי התשלום - זה לא שווה את זה. מי שעובד בטלוויזיה לא עושה את זה בשביל הכסף, אנשים פשוט אוהבים את זה". עורכת אחרת סיפרה כי את דרכה בתעשייה החלה עם שכר זעום של 5,000 שקלים בחודש, והשלימה הכנסה בתור מלצרית. "אחרי שנה העלו לי את המשכורת ל-6,000 וחשבתי שאני עשירה", סיפרה.

"רוב התוכניות משודרות רק שלושה-ארבעה חודשים, אבל עובדים עליהן לאורך תקופה ארוכה יותר", אומר ל-ynet עורך ראשי לשעבר בתוכנית ריאליטי.

"מתחילים לעבוד על ההפקה כארבעה חודשים לפני שהיא מתחילה להצטלם, ולפעמים יותר. זו תקופה מאוד אינטנסטיבית עבור העובדים ובגלל זה המשכורות מגיעות למספרים יפים".

"לעורך ראשי וגם לעורכי משנה ותוכן בתוכניות ריאליטי, אין חיים בזמן שהתוכנית באוויר", מספר גורם בתעשיה. "הם עובדים שמונה-תשעה חודשים ברציפות ואז יוצאים לחופשה של שלושה-ארבעה חודשים. פשוט אין חיים, זה כאילו אתה מתנתק מהעולם. הצופים יושבים בבית ונהנים, ובחדרי חדרים זה טירוף, אנשים לא ישנים".

מ"קשת" נמסר בתגובה: "הנתונים המתפרסמים מופרכים ומגמתיים". ב"רשת" סירבו להגיב לדברים.