"פצועים בראש": עלילה עם תפרים גסים
חנן סביון וגיא עמיר מנסים להשאיר מאחור את "עספור" ולצאת לדרך חדשה עם הסדרה החדשה "פצועים בראש", שכמו קודמתה מחברת בין שולי החברה הישראלית. אלא שכרגע האיחוי העלילתי נראה קצת רופף ולא מהודק. בעצם אולי זה טוב
בזמן שמעבר לגבול, בערוץ 10, שודר הפאן-אסקפיזם המושלם, זה שמתנהל על טייס אוטומטי, והתהייה היחידה שמועלית בו היא "יש לך את זה ביותר תימני?", ניסו התסריטאים חנן סביון וגיא עמיר לנענע קצת את האונות של הצופים עם דרמת המתח החדשה שלהם, "פצועים בראש" שעלתה אמש (ד', 22:15) ב-Hot 3.
על הדרך הם ניסו גם להפוך מ"אלה שכתבו את 'עספור'" ל"אלה שכתבו את 'פצועים בראש'". זאת לא הסדרה הראשונה שהם אחראים לה מאז המיתולוגיה הצעירה ההיא, אבל זאת אבן הבוחן שתקבע אם הם עדיין מתנהלים על אדי הדלק של הסדרה ההיא, או שהם צמד של יותר מאלבום אחד.
ממש כמו ב"עספור", עמיר וסביון ממשיכים לפרק לגורמים את השוליים החברתיים וביחסים בין טיפוסי קצה לנורמות חברתיות, אבל הפעם טיפוס הקצה שלהם לא באמת טורח להשתלב.
מצד אחד, מצד שני
יקי וסער הם חברים לשעבר, שמייצגים שני צדדים של האופי האנושי. האחד נוטה לציית לחוק החברתי, השני מעדיף לקחת אותו לידיים. כשהם היו בצבא הם נתקלו במבוקש שבילה זמן איכות עם כמה חומרי נפץ. יקי רצה לעשות את זה מסודר, לקבל אישור, למלא טפסים, להביא תגבור. סער העדיף לסגור חשבון, וזה מה שקרה.
כמה שנים אחרי זה הם כבר לא הבסט באדיז. יקי הוא שוטר שמוצב מחדש אחרי שכפי הנראה הרג בשוגג שוטר אחר. עם סער זה קצת פחות ברור, הוא חבר בסוג של כנופיה שמיישמת את הצדק כמו שהיא מבינה אותו - מהיר ועצבני, בלי יותר מידי ניירת. סוג של דקסטריזם שהעם צמא לו לאור אזלת היד של החוק.
בפרק הראשון הם מחסלים את העשירון העליון - זה שחושב שהכל מגיע לו והכל הוא יכול לקנות בכסף, ושאין לו שום סנטימנט למעמד הביניים שמברמן לפרנסתו, וכל שנותר לו הוא גאוותו וכבודו העצמי.
אלא שבסופו של יום (או לפחות בסופו של פרק), הדילמה היא לא באמת דילמה. יקי השוטר נוחת במערכת מסואבת, נוטרת טינה ששמה לו מקלות בגלגלים ממניעים נקמניים, וכופה עליו להשתחל לנישת השוטר אחד טוב מול כל הממסד. אף אחד לא באמת מחפש שם את הצדק. הנקמה של סער ולהקתו, לעומת זאת, הרבה יותר נקייה, הרבה יותר אידיאליסטית, הרבה יותר אלגנטית והיא מבהירה היטב, לפחות נכון לשלב הזה, איזה צד התסריט לוקח, ואיזה טחנות טוחנות יותר מהר.
סידור עבודה
סביון ועמיר מצאו דרך לדלג על שלב האודישנים והכיתותים על דלתות מפיקים ומלהקים: הם כותבים לעצמם תפקידים כדי שיהיה להם איפה לשחק. במקרה הזה זה עובד קצת יותר טוב בשביל סביון מאשר עמיר, אבל שניהם מחזיקים את התפקידים שלהם לא רע. אגם רודברג היא ליהוק תמוה כי כנראה לעולם תיראה ילדה לפני אשה.
עד לדקות האחרונות לא לגמרי ברור מה בעצם קורה ב"פצועים בראש", תכונה חיובית בעיני, ושלרוב נעדרת מסדרות ישראליות, שמאמינות שכדי שמשהו יתעכל כמו שצריך אצל הצופה צריך ללעוס אותו קודם לפחות 30 פעם על המסך. יש משהו מאתגר ומותח בסדרה שלא ממהרת להסגיר את כל הסודות שלה ועדיין עושה את זה מספיק טוב כדי שהצופה ישאר כדי להבין.
מהבחינה הזאת - ומעוד כמה בחינות אחרות - "פצועים בראש" מצליחה להתחמק מכל מיני באמפרים של יצירה ישראלית ומתארגנת על מראה כמעט חו"לי. למה לחכות שאמריקה תקנה אותך? בוא נעשה אמריקה כאן ועכשיו. נשאר רק לקוות שמעכשיו, כשסיפור המסגרת כבר בחוץ, הדרמה לבדה תחזיק את הפרקים הבאים, ושדרמת מתח ישראלית, ממש כמו הצדק, לא רק תעשה אלא גם תראה.
