בני נוער: האפליקציה שתגדיל לכם את השכר
"אפליקציית בני נוער" עובדים כבר סייעה לאלפי צעירים לגלות מה הזכויות המגיעות להם בעבודה. לקראת החופש הגדול היא מושקת כעת גם בשפה הערבית, בתקווה שתסייע לצעירי המגזר שרבים מהם מתחילים לעבוד כבר בגיל 11 - בניגוד לחוק
רבים מבין עשרות אלפי בני נוער שיעבדו בחופש הגדול שבפתח, צפויים להיות חשופים מצד מעסיקיהם לעבירות על חוקי עבודת נוער. אחד האמצעים שיכולים לסייע להם לעמוד על זכויותיהם הוא אפליקציית "בני נוער עובדים": מבדיקת משרד הכלכלה עולה כי אחד מכל חמישה בני נוער שעשו בה שימוש, עמדו על תוספות שכר שלא ניתנו להם ושיפרו כך את הכנסתם ב-500 שקל בממוצע.
- החופש הגדול בפתח: עבודות לבני הנוער ניצול בני נוער - מתכון להרס שוק התעסוקה. דעה
- אכזבה ביריד התעסוקה: מאות נערים ו-5 מעסיקים
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
על פי נתוני המשרד, כ-60 אלף בני נוער הורידו עד כה את האפליקציה שהושקה בקיץ אשתקד וזמינה כעת גם בשפה הערבית. היא מאפשרת לצעירים עובדים להכיר את זכויותיהם, לעקוב אחר שעות העבודה, להעריך מראש את שכרם בסוף החודש ואפילו להתלונן על מעסיקים פוגעניים. האפליקציה ניתנת להתקנה באייפון ובאנדרואיד ללא תשלום. לחצו להורדת האפליקציה.
זכויות לבני הנוער? לא לערבים
מנתוני שירות התעסוקה עולה כי מדי שנה מועסקים במהלך חופשת הקיץ כ-70 אלף בני נוער בישראל. על פי נתוני אגף האכיפה, במהלך 2012 נפתחו 190 תיקי חקירה כנגד מעסיקים בחשד להפרת חוק עבודת הנוער, הוטלו 123 קנסות מינהליים כנגד מעסיקים בסכום של למעלה מ-1.1 מיליון שקל, הוגשו 5 כתבי אישום וניתנו 18 התראות פליליות.
מאיר דוד, סגן מנהל אגף אכיפה מנהלית במינהל הסדרה ואכיפה של משרד הכלכלה, מסר כי בכוונתם להגביר את פעילות האכיפה בנושא בקיץ. הקנס בעבור כל הפרה לכל עובד, נע בין 5,000 ל-35 אלף שקל, כך שהקנסות המצטברים יכולים להגיע בפועל למאות אלפי שקלים למעסיק.
אחת הבעיות הבולטות באכיפת החוק בישראל, מתבטאת במגזר הערבי, שם ניתן לראות תופעות רבות של העסקת צעירים גם בגילאי 11 ו-12 בשווקים, בבנייה, בחקלאות ועוד. בין הקשיים מונה דוד קיים חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים, העדרה של תעודה מזהה ואיסור לחקור ילדים מתחת לגיל 12 (אלא אם מדובר בחוקר נוער).
"בשווקים למשל, המעבידים עצמם יודעים לזהות אותנו ומחביאים את הילדים", הוא מדגים. "ברגע שאנחנו נכנסים – כולם נעלמים. הבעיה הכי גדולה היא שאי אפשר לקשור יחסי עובד מעביד בין העובד למעסיק כי אין רישום תלוש שכר או הסכמי עבודה".
דוד מדגיש כי הוראות חוק עבודת נוער חלים על כל בני הנוער במדינה, מלבד בני משקים שעובדים בתוך הקיבוצים. בנוסף הם אינם חלים בשטחים - בדומה לחוקי עבודה אחרים, אך דוד מציין כי בימים אלה מתבצעת עבודה שנועדה להחיל את הוראות החוק גם מעבר לקו הירוק.
עיקר הבעיות: במסעדות וקייטנות
חרף הקנסות הגבוהים, במרבית הענפים שמאופיינים בהעסקת בני נוער, עדין מזוהות הפרות רבות של זכויותיהם. בתוך כך דוד מדגים כי בענפי המלונאות והמסעדות, מתעוררים קשיים נוכח האיסור להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי, מכוח איסור בחוק עבודת נוער מ-1951. העסקת מבוגרים לעומת זאת, אפשרית בסופי שבוע בענפים אלה מכוח היתר המעוגן בסטאטוס קוו.
באולמות אירועים וקייטרינג עיקר ההפרות הן העסקת בני נוער מעבר לשעות המותרות: צעירים בגילאי 15-14 אפשר להעסיק עד השעה 20:00, ומגיל 16 אפשר עד השעה 22:00. בזמן חופשות מהלימודים יש היתר מיוחד להעסיק בני 16 ומעלה עד השעה 00:00 בתנאי שהמעסיק יספק להם הסעה לביתם על חשבונו - דבר שפתר לדברי דוד חלק מהבעיות, אך עדין קיימות הפרות רבות.
לדבריו, איסורים אלה מעוררים קשיים לא רק מצידם של המעסיקים אלא גם מצידם של בני הנוער. "החוק נועד להגן על הצעירים גם הפני עצמם, לשמור על הבריאות שלהם ולהיות עם בני המשפחה", הוא מסביר. "עם זאת, יש לא מעט בני נוער שרוצים לעבוד בשעות מאוחרות ובסופי השבוע כדי להרוויח כמה שיותר כסף", הוא מסביר.
ענפים נוסף שמאופיין בהעסקת צעירים הם קייטנות ובריכות שחייה, שם עיקר ההפרות מתבטאות לדבריו בהעסקה למשך שעות רבות יותר ביום מאלה שמתיר החוק, וכן שלילת זכותם של העובדים להפסקות. החוק מתיר להעסיק בני נוער עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע, ובני 16 ומעלה – עד 9 שעות ביום ועד 40 שעות שבועיות. "בקייטנות יש בעיות נקודתיות, כשיש טיול או סיור שגולש לשעות אחר הצהריים", מסביר פסח. "זה נכון גם למחנות קיץ של גופים פרטיים שנמשכים שבוע או שבועיים".
מבחינת הפסקות - לאחר 6 שעות עבודה חובה לתת הפסקה של 45 דקות למנוחה ולסעודה, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. יש איסור על שעות נוספות. "בקייטנה אי אפשר לתת הפסקה ולהפקיר קבוצה של 20 ילדים", מסביר דוד. "הבעייתיות הזו נכונה גם בגנים ובכל עבודה אחרת עם ילדים".
לפנייה לכתב/ת 
