ראש העיר הכול יכול יחליף שוב את אחמדינג'אד?
מוחמד באקר קליבאף נבחר לראשות טהרן לאחר אחמדינג'אד ונודע כמי ששינה את פני העיר. הוא בעל עבר צבאי וביטחוני עשיר, מחזיק ברישיון טיס ונהג להתהדר בז'קט עור חום. אבל ייתכן שהוא פופולרי מדי עבור המנהיג העליון
אם תשאל תושב טהרן אם יש מישהו מהמועמדים לנשיאות שמסוגל להפוך את איראן למקום טוב יותר לחיות בו, לאחר שנים של משבר, הוא בוודאי ינקוב בשמחה בשמו של ראש העיר הפעלתן, מוחמד באקר קליבאף. אבל סיכוייו של קליבאף להצליח תלויים באליטה הדתית ששבעה ממנהיגים חדשניים ועצמאים. האם יצליח השילוב של שמרנות ופרגמטיות שהוא מציע לזכות באמונם? האם יצליח האיש שכבש את טהרן להגיע גם לקהל מסורתי יותר, מעבר לבירה?
הבחירות באיראן ביום שישי - הכירו את המועמדים:
המנהיג הרוחאני: התקווה של המתונים באיראן
ולאיתי - רופא ודיפלומט
ג'לילי - מר גרעין מעדיף נשים במטבח
ומי תהיה הגברת הראשונה?
לקליבאף רקורד ביטחוני מרשים, שקירב אותו למנהיג העליון עלי חמינאי. בגיל 19 התגייס לצבא בזמן מלחמת איראן-עיראק וטיפס במהירות בסולם הפיקוד. הוא איבד את אחיו במלחמה. בהמשך היה מפקד הזרוע האווירית של משמרות המהפכה ומפקד המשטרה האיראנית, שבה ערך רפורמות מקיפות, הכוללות גיוס ראשון של נשים לכוח.
מאז שהחליף את מחמוד אחמדינג'אד בראשות העיר טהרן ב-2005, הסתער קליבאף על בעיותיה המרכזיות של הבירה וצבר פופולריות. הוא התמודד עם התשתית הגרועה באמצעות שילוב של יצירתיות, נחישות והשקעות נבונות. הוא נודע גם כמי שהעסיק טכנוקרטים כדי לשפר את הניהול העירוני.
קליבאף בנה שכונות מגורים חדשות כדי לענות על צורכי הקהילה הגדלה, והרחיב את מערכת הכבישים, הגשרים והמנהרות בבירה הידועה לשמצה בתנועה הכאוטית והמזדחלת.
"הוא הביא הרבה עסקים לטהרן, התחיל והשלים מיזמים ציבוריים באזורים עניים של העיר, במיוחד בדרום", אמר עלי דדפאי, פרופסור איראני לכלכלה באוניברסיטת קלייטון סטייט בג'ורג'יה.
עבור איראנים רבים, קליבאף בן ה-53 מצטייר כאיש מעשה, וטרן שמחזיק רישיון טיס אזרחי ומתהדר בז'קט עור חום, עם גישת עבודה ישירה ומתקתקת. הוא היחיד מבין המועמדים – רובם שמרנים, אנשיו של חמינאי – שלמעשה סיפק דין וחשבון לציבור.
עזרה מהבן של
"הביצועים של קליבאף בתור ראש עיריית טהרן היו חזקים", אמר דדפאי, "הוא מדבר על הצורך בשיפור ובשדרוג הפילוסופיה הניהולית של המדינה כך שתתאים למציאות הכלכלית החדשה".
הוא גם זכה לתמיכה משמעותית מבנו של חמינאי, מוג'תבה, ש"סייע לקליבאף בייעוץ, במימון ובגיוס תמיכה פוליטית ברמות בכירות", על פי מברק דיפלומטי אמריקני שהודלף ב-2008.
הפופולריות של קליבאף מורגשת גם בקרב המעמד הבינוני הליברלי, שרואה בו מנהיג שעסוק יותר בפיתוח עירוני ופחות באכיפת חוקים איסלאמיים נוקשים.
"קליבאף הוא שמרן, אבל שמרן פרגמטי וליברלי במידת מה מבחינה חברתית. עבור הרבה צעירים, חשוב יותר להיות ליברל מבחינה חברתית מאשר פוליטית", מסביר הסופר האיראני הומן מג'ד, החי בארה"ב.
אבל אחרים מאשימים את קליבאף באחריות לדיכוי אלים של מחאות סטודנטים ב-1999 ו-2003, בזמן שהיה מפקד המשטרה. האשמות אלה מתאימות למדי לרקע הביטחוני העמוק שלו.
בהקלטת שמע שלא ניתן לאמת את מידת האותנטיות שלה, נשמע קליבאף מתרברב בכך שהכה בעצמו מפגינים בגל המחאה ב-1999. באותה תקופה הוא היה אחד מקבוצה של קצינים שכתבו מכתב לנשיא הרפורמיסטי מוחמד חתאמי ואיימו למעשה בהפיכה אם זה לא יגיב בנחרצות למוחים.
פופולרי מדי?
אבל ייתכן שקליבאף הוא מודרניסט אהוד מדי לטעמו של חמינאי, שזקוק לנשיא ממושמע יותר, לאחר התמודדות עם אחמדינג'אד ששינה את דרכיו ואיתגר את סמכותו של חמינאי, שתמך בו בבחירות. תפקיד הנשיא עשוי לשמש לדף חדש ביחסים עם העולם אך גם עלול להרגיז את הממסד הדתי, שעבורו ההתנגדות של הרפובליקה האיסלאמית למערב היא מסימני ההיכר של ריבונותה.
"קליבאף ואחמדינג'אד שייכים לאותו דור של פוליטיקאים איראנים. קליבאף הוא אחמדינג'אד, רק בתוספת יכולת", אמר עלי ואאז, מומחה בארגון International Crisis Group, הפועל למניעת סכסוכים בעולם.
קליבאף היה חלק מקבוצה של שלושה מועמדים "נאמנים" לחמינאי, ששניים מתוכם היו אמורים בסופו של דבר לפרוש למען חברם בעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בבחירות. אבל עד כה, רק אחד מהם מילא את הבטחתו. שר החוץ לשעבר ויועצו הנוכחי של חמינאי, עלי אכבר ולאיתי, נשאר במרוץ.
"אם קליבאף יהיה לנשיא, הוא יזכה לכוח רב ותמיכה ממשמרות המהפכה, וחמינאי עלול לחוש מאוים", הסביר מוחסן תזגרה, פעיל אופוזיציה גולה, שהשתתף בהקמת משמרות המהפכה ב-1979.
להעליב את הממסד הדתי
הניסיון הראשון של קליבאף להיבחר לנשיא, ב-2005, בא לסופו לאחר שהרגיז את הממסד האיסלאמי כשצצו תמונות שבהן הוא נראה לבוש חליפה לבנה בסגנון מערבי. אז הוא תיאר את עצמו כגרסה האיסלאמית של רזא שאה, מייסד השושלת הפהלווית שהודח במהפכה ב-1979.
שמונה שנים לאחר אותן בחירות קליבאף נזהר מלעסוק בדימויים פוליטיים מסוכנים. הוא מיקד את מסע הבחירות ברצונו לתקן את הכלכלה האיראנית הרעועה, הנגועה בניהול כושל ובשחיתות, וסובלת מהסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה בשל תוכנית הגרעין.
בתחום מדיניות החוץ, קליבאף אמר ב-2008 שהרפובליקה האיסלאמית יכולה להגיע להבנות עם האויבת הגדולה שלה, ארה"ב, אם וושינגטון תכיר לחלוטין בריבונותה. הוא גם אמר שאיראן רוצה להבטיח לעולם שהיא לא מעוניינת בנשק גרעיני. אבל לקראת הבחירות הנוכחיות, ולנוכח השליטה המוחלטת של חמינאי בנושא הגרעיני, נמנע קליבאף מכניסה לשדה המוקשים של יחסי החוץ.
בסופו של דבר, השאלה היא אם חמינאי בוטח בנאמנותו של קליבאף ואם קליבאף יקסום גם להמונים שמעבר לבירה שאותה הוא מנהל, החיים במחוזות הדתיים והשמרניים ביותר של המדינה המונה 75 מיליון תושבים.
לפנייה לכתב/ת 
