טומנים ידם בצלחת / טור
הטירוף של פול סטול, האסטרטגיה של בלאט, הכוח הירוק מתחת לסל, הלחץ שיפעילו הגארדים בצהוב, יתרון הביתיות של חיפה. רגע לפני גמר הפלייאוף, אריה מליניאק ועידו אשד מתווכחים על כל הנושאים הבוערים ב־40 הדקות האחרונות של העונה
בלאט נגד גרינברג
אשד: מליניאק, כשני מאמני כדורסל לשעבר, אנחנו חייבים לפתוח בהתייחסות לעובדה שלגמר הגיעו שני מאמנים אמריקאים. זה אומר משהו עלינו?
עוד ב-ynet ספורט:
מליניאק: קודם כל, המאמנים זה המאץ'־אפ הכי משמעותי במשחק. אבל לספור את דייויד בלאט כאמריקאי כמו בראד גרינברג זה קצת מעליב, כי הוא ישראלי לכל דבר. ועדיין, החינוך שלו, הבסיס שלו, זה כדורסל אמריקאי. אסור לעשות הכללה: לשניהם דרכון אמריקאי, אבל זה לא אומר שהם משחקים באותו סגנון. גרינברג נותן הרבה יותר חופש לשחקנים שלו. ואני שואל את עצמי כל פעם: האם זה חופש או חוסר שליטה? התשובה היא כנראה גם וגם.
אשד: ואצל בלאט זו שליטה מוחלטת בכל פרמטר, כמעט ללא חופש פעולה לשחקנים. ואני שואל את עצמי האם הוא קונטרול פריק או שהוא חייב להתנהל ככה תחת הנסיבות. אולי זה במסורת פיט קריל מפרינסטון, שם למד את יסודות המשחק, או אולי אין לו ברירה עם החומר שיש במכבי השנה, הוא הרכז בפועל. יש עליו לחץ גדול, כי הוא מעולם לא הפסיד תואר ישראלי כמאמן מכבי.
מליניאק: ממש לחץ, אלה צרות של עשירים. כשאתה משקיע שני שקלים, אין עליך שום לחץ ולא גרוש על התחת. כשאתה משקיע מיליארד, אתה לא ישן בלילה אבל אתה עשיר. ובכל זאת, עדיף הלחץ הזה. חוץ מזה, בלאט הרי לא זכה בתארים האלה בגלל מזל. הוא כנראה עשה משהו נכון.
אשד: ועדיין, תמיד נכון לחזור לאימרה המיוחסת למוטי דניאל, לפיה כשמכבי לוקחים אליפות הם רק מרגישים הקלה, בזמן שלשאר הקבוצות זו שמחה גדולה ואמיתית. בכל מקרה, גרינברג מרגיש מקופח בתקשורת, ולדעתי מגיע לו הרבה יותר פרגון על הכדורסל שהביא לחיפה.
יש היגיון בשיגעון?
מליניאק: למכבי חיפה התחבר פעמיים, בול בזמן, נגד אילת. זה נראה טוב.
אשד: כי יש להם סגל קלאסי ומאוזן.
מליניאק: ממש לא! יש להם קבוצה קצרה ולא מאוזנת, הרבה מדי גבוהים ולא מספיק גארדים. רק שני מובילי כדור – גל מקל ופול סטול, שהוא לא שחקן שהייתי רוצה לשים את הכדור בידיים שלו במשחק שקול.
אשד: אבל החמישייה שלהם מאוזנת וכישרונית מאוד. אני חושב שגרינברג שגה כשהפסיק להשתמש בליאור שגב, רכז מחונן באמת, ברגע שמקל הגיע. תזכור שמקל הצטרף רק במחזור השביעי. הם התחילו את העונה עוד יותר עקומים מבחינת הרכב.
מליניאק: על אחת כמה וכמה. בלי מקל, חיפה לא הייתה מגיעה אפילו לחצי הגמר. הוא שינה את הקבוצה. לכן, מצד אחד שאפו לגרינברג על מה שהוציא מהקבוצה. מצד שני, חוסר האיזון הוא מגבלה שאי אפשר להתעלם ממנה. דונטה סמית' הוא מספר שלוש קלאסי, שיכול לשחק גם בעמדה ארבע, אבל כשאחד הגארדים יורד לספסל הוא משחק גם כגארד, ולפעמים נדרש להוביל כדור.
אשד: וזה מוביל לפעמים לחמישייה נדירה, ענקית ומעניינת מאוד מבחינה מקצועית. אלכס צ'וברביץ' וג'יימס תומאס יחד מתחת לסל, פט קלאתס או עידו קוז'יקרו כסמול־פורוורד, סמית' כגארד שני. זה מייצר הגנות חדשניות, מאפשר לצפות בעידו סוגר חדירות של גארדים צעירים ומהירים ממנו בהרבה, ומייצר שליטה מוחלטת בריבאונד. נגד אילת זה לא תמיד הצליח, כי לארי אובאנון צלף שלשות, אבל זה מרענן מאוד לראות מאמן שמגביה הרכב מול יריב שמנמיך, ולא להפך.
מליניאק: או שאתה מתאים את עצמך ליריב או שאתה הולך עד הסוף עם מה שיש לך. זה אולי נחמד ומקורי, אבל אם גרינברג יעשה את זה נגד מכבי, בהפסקה פותחים קופות ומחזירים כסף לקהל.
היילכו שניים יחדיו?
אשד: אפשר לנצח את מכבי רק עם משהו שונה. הגארדים שלה יותר יציבים מהשגעונות של סטול. כדי לנצח בהרכב קטן, חיפה צריכה את מקל וסטול יחד בכושר. במשחק האחרון נגד אילת ראינו שכשסטול מצוין, מקל יורד לשוליים ומשמש רק כמרגיע הלאומי, כדי שספידי גונזאלס לא ישתולל עם האקדח.
מליניאק: זה לא בהכרח אחד על חשבון על השני. מקל לא היה חלש בגלל שסטול היה דומיננטי. הוא הכיר בחולשתו ולא רצה לכפות את עצמו על המשחק.
אשד: אההה, זו פוליטיקה בגרוש. מקל שחקן מעולה רק עם הכדור ביד. כשסטול לוקח על עצמו כל התקפה, מקל הולך לאיבוד כגארד שני. מקל הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות, וסטול צריך להוציא לפועל. בכל מצב אחר חיפה לא תסחוב עד הסוף. תגיד, סטול זה שחקן שהיית רוצה בקבוצה שלך?
מליניאק: אני לא הייתי בוחר שחקן כזה לקבוצה שלי, אבל גם הייתי מעדיף שלא ישחק נגדי. כי כשכולם עושים במכנסיים, הוא ממשיך לשחק באותו קצב, לוקח אחריות ומסדר לעצמו מצבי קליעה.
אשד: כן, מצבים מעשרה מטר בכריעה. מה זה, תחרות ירי ברובה אוויר?
מליניאק: נכון, זה לא קזינו. לא הייתי משחק רולטה במשחק העונה עם מישהו שיכול להגיע ככה או ככה. תזכור את ההשתוללות של סטול בגמר הגביע.
אשד: גרינברג שועל ותיק, הוא כבר הבין עם מי יש לו עסק, אבל לא מחליפים את הסוסים באמצע העלייה לכרמל. עוד משחק אחד וזהו. הוא מפרגן ושומר על סטול, וזו גם גישה אמריקאית בריאה.
המפתחות של חיפה
מליניאק: קודם כל לשלוט בריבאונד. עם כל הגובה של חיפה, אילת עשתה להם בית ספר בריבאונד התקפה. יתרון הגובה לא מבטיח שליטה על הקרשים. כדי להשיג את זה, חיפה חייבת להכניס את שון ג'יימס לבעיית עבירות, וזה אומר למסור כדורים פנימה לג'יימס תומאס, שעד עכשיו היה האופציה האחרונה בהתקפה.
אשד: זו הדרך היחידה? דווקא מכבי, עם החילופים והאזוריות, עשויה להיתקע כשג'יימס שומר על קלאת'ס רחוק מהסל. שייקח אותו לסל בכדרור. זה היתרון היחסי. מה עוד?
מליניאק: לא יותר מ־12 איבודי כדור. חיפה מאבדת הרבה בהתקפת מעבר, בשטויות במסירות. מכבי מענישה על זה מהר. וגם להקריב עבירות, בעיקר צ'וברביץ' וקורי קאר, ואולי חנן קולמן אם יקבל דקות. אם יחסכו עבירות מהכוכבים, חיפה תגיע לדקות האחרונות עם רגליים טריות.
המפתחות של ת"א
מליניאק: להוציא את הקישקע למקל וסטול במשך 40 דקות. ללחוץ אותם ולהוציא את הכדור מהידיים שלהם.
אשד: רק ממקל. למכבי ת"א דווקא כדאי לתת לסטול לנהל את המשחק. הוא הרבה דברים, אבל לא מנהל.
מליניאק: זה אומר להשתמש גם במורן רוט. היקמן, לוגן ואוחיון צריכים לנשוך ולרוץ. וכמובן, להגן על שון ג'יימס מעבירות ולעזור לו בצבע. ג'יימס מעניק מטרייה אווירית, אבל עדיין מסתבך לפעמים.
אשד: כמו בכל גמר, לשיפוט יהיה חלק משמעותי. במשחק החמישי בין חיפה לאילת היה שיפוט מצוין. לא שרקו על כל מגע ונתנו לשמור ולשחק אגרסיבי. זו רמת השיפוט שחייבת להיות בגמר, וזה יהיה טוב לשתי הקבוצות ובעיקר לקהל. מה עוד מכבי ת"א צריכה לעשות?
מליניאק: לנצל את יתרון העומק ולהעביר את ההכרעה לספסל. לשחק מהר, לרוץ, לייצר הרבה החזקות כדור. להשתמש ביותר שחקנים ולשחק אגרסיבי. משחק עם הרבה עבירות יעבוד לטובתה.
עמדות המפתח
מליניאק: שון ג'יימס נגד כל הגבוהים של חיפה. הרבה בשר יש שם. אולי דרקו פלאניניץ' יעזור? נראה שבלאט כבר מחק אותו.
אשד: סמית' נגד סמית'. דווין לא יציב, והראש כבר עסוק קצת בשנה הבאה. דונטה לא נבחר לחמישיית העונה, מה שמעיד שייבחר לשחקן העונה. האגרסיביות שלו והדיוק בשלשות עשויים להכריע.
ומה עם יתרון הביתיות?
אשד: מה המשמעות של ביתיות במשחק אחד? ההחלטה לקיים את המשחק ברוממה ולא בנוקיה לא שימחה את מכבי ת"א. למה אתה מחייך?
מליניאק: בוא נגיד שאחרי שישחקו 20 גמרים מחוץ לנוקיה אפשר יהיה לעשות הגרלה על ביתיות. זה מדהים ההתבכיינות של מכבי, שאת כל התארים שלה לקחה תמיד ביד־אליהו.
אשד: תזכור את חולון ב־2008, בדיוק אותו מצב. מקום ראשון בליגה, מאזן 1:2
מליניאק: מכבי דוחפת לסדרות ארוכות שישקפו את היתרון שלה. צריך לקחת בחשבון שהכדורסל בישראל הוא אחד העיוותים הגדולים בספורט העולמי. מכבי עושה 0:3 כל סדרה. זה ספורטיבי?
אשד: נו, ואז היינו מפסידים את הסדרה הנהדרת של אילת וחיפה. במקום חמישה משחקים היה לנו משחק אחד בשש בערב בפיינל־פור בנוקיה. זה שיווק? בעיני זה שיתוק. טוב שזה נגמר.
מליניאק: דווקא משחק אחד על האליפות נותן עניין. בשנה הבאה האליפות תוכרע בשני משחקים במתכונת בית־חוץ. זה נשמע לי סביר. חשוב שיהיה סיכוי לקחת אליפות. אי אפשר לא להתייחס בכלל לעמדות הפתיחה השונות בתכלית של הקבוצות. הרי אם היה נוחת פה דייויד סטרן כפנסיונר להיות הקומישינר, דבר ראשון הוא היה קובע תנאים לאיזון הליגה. זה שמכבי מפשלים, מבזבזים כסף ושורפים רזרבות על שחקנים מפוספסים וזה לא עולה להם בתארים – זו הבעיה. אין אף אחד שינצל את זה.
אשד: בעיניי הספורט מעל הכל. מה המשמעות של אליפות במשחק אחד?
מליניאק: אם לאלופה היה מובטח שלב הבתים ביורוליג, הייתי בעד סדרות. אבל ככה? אין הצדקה.
אשד: חלק מהעניין זה הצורך של המינהלת לשלוט באירוע השיא ולגייס דרכו ספונסרים, כהמשך למסורת אבנר קופל. אבל הם מגייסים כספים רק לאירוע עצמו, ופחות לטובת הקבוצות. אני לא מבין את שאר חברי הדירקטוריון, נציגי הקבוצות האחרות, שמצביעים בעד אירועים קצרים ועמוסי יחסי ציבור, ולא בשביל הספורט.
מליניאק: עזוב, אין ממש מינהלת, כי נציגי הקבוצות לא מממשים את החזון והמחויבות שלהם: לעשות הכי טוב עבור המועדונים והאוהדים שלהם. הם ממשיכים להעביר החלטות שטובות למכבי – שישה זרים, סדרות. ולמכבי יש שריון ביורוליג.
אשד: תראה מה קרה בצרפת. מועדון קטן ורענן, נאנטר, זכה באליפות צרפת, ומגיע בשנה הבאה ישירות לבתים ביורוליג. איך זה? למה יש להם שלוש קבוצות ולנו רק אחת? למה לא אצלנו?
מליניאק: כי שם מינהלת הליגה מנהלת את המו"מ עם היורוליג. אצלנו מכבי מעל הליגה, יש לה חוזה ושכולם יקפצו. בכל מקרה, להתעסק בפורמט הגמר זו התעלמות ממה שקורה כאן לאורך דורות. זה כמו שמישהו אוכל חזיר כל השנה, ואז מתלונן שמישהו אחר נוסע ביום כיפור.
אשד: עובדה שהמינהלת הצליחה להעביר את הגמר לחיפה. יש סיכוי לשפיות.
מליניאק: אז פעם בשישים שנה חיפה מארחת את הגמר. איפה הייתם עד היום? יש שינוי כי מכבי מתחילה להרגיש באירופה את מה שהיא עושה לליגה. לוקחים לה שחקנים, משנים לה ימי משחקים. אולי השינוי יבוא ממנה.
אשד: לסיכום, לקראת הלילה האחרון, תובנה משמעותית אחרונה?
מליניאק: ב־1:39 בלילה יתברר מי מהשחקנים הגיע למשחק עם המזוודות. רכבת הלילה לנתב"ג יוצאת מחוף הכרמל. לטיסה 001 לניו־יורק הם כבר לא יספיקו.
לפנייה לכתב/ת 
