תרנגולת ביצי הגז הטבעי בדרך למנגל

מי אמר את הדברים הבאים: "הגורמים העיקריים שמביאים לצמיחה כלכלית הם: שיטת ממשל יציבה ודמוקרטית, מערכת משפטית בנויה היטב, מערכת פתוחה ושקופה של קבלת החלטות, כוח עבודה מיומן ומשכיל, עלויות נמוכות של גז טבעי וחשמל, ותמריצים פיסקליים תחרותיים". האם זהו סטנלי פישר? אחד מחתני פרס נובל לכלכלה? אולי נשיא הבנק העולמי?

אלו דבריו של מר אנדרו יופיטר, מחברת הגז הלאומית של טרינידד-טובגו, בהרצאתו בכנס הבינלאומי הראשון על שימושים כימיים של גז טבעי. בכנס, שנערך לאחרונה בתל אביב, כחלק משיתוף פעולה בין החברה הישראלית לכימיה לבין משרד האנרגיה והמים, הסבירו המרצים מדוע הגז הטבעי הוא הרבה יותר מדלק זול.

האם נשכיל להשתמש במאגר הגז הטבעי בחוכמה? (צילום: רויטרס)

ליהירים שבינינו, הבטוחים כי רק מציון תצא תורה, מתוך מבט מתנשא לעבר מדינות העולם השלישי, מומלץ להציץ במה שקורה כיום באותה מדינת איים זערורית צפונית לחופי ונצואלה, בעלת אוכלוסייה של 1.3 מיליון תושבים. טרינידד-טובגו, שהייתה פעם ענייה מרודה, מוכרת כיום 32% מהייצוא העולמי של מתנול ו-27% מהייצוא העולמי של אמוניה, וזאת מבלי להזכיר עשרות מוצרים נוספים בעלי ערך מוסף אדיר, כולם תוצרי הגז הטבעי שלהם. המדינה מספקת חשמל לאזרחיה במחיר של 3 סנט לקוט"ש, לעומת 12 סנט בממוצע בארה"ב ו-18 סנט בישראל.

עוד בערוץ הדעות :

לא הכול ורוד בקהילה / יאן כרמל

טרינידד-טובגו מבטיחה את עתידה הזוהר בכך שהיא מצליחה להפוך את אוצרות הטבע שלה להון אנושי של מהנדסים, מדענים, ממציאים ויזמים מחוננים. מובן שגם ישראל היא מדינה מופלאה, אבל בכל הנוגע למדע וטכנולוגיה של הגז הטבעי, אנו נמצאים כיום במקום שבו הייתה טרינידד-טובגו לפני 40 שנה, כאשר הגז הטבעי שלה היה עדיין רק דלק זול.

העולם כולו מתקדם לכלכלת מתנול. הביקוש למתנול ומחירו בקו עלייה תלול, וכך גם המניות של החברות המייצרות מתנול. הסעודים מנסים להקים ארגון דומה לאופ"ק ולהשתלט על כל ייצור המתנול בעולם. ניתן להשתמש בו כדלק למכוניות, להופכו לדי-אם-אי כדלק דיזל למשאיות, או לייצר ממנו את כל החומרים שבעולם, כאלטרנטיבה מתקדמת לתעשיות הפטרוכימיות, המבוססות על נפט גולמי. בטכנולוגיה הכימית שקיימת כיום בעולם, משתלם יותר לייצא כימיקלים מאשר חומרי גלם. רק מדינות מפגרות מוכרות את הגז שלהן, וכל אלו שעשו זאת בעבר מצטערות על כך צער רב, כולל בריטניה, ארגנטינה ומצרים.

למצות את מלוא הפוטנציאל

החשבון פשוט למדי: עלות ההפקה של אלף מטר מעוקב גז טבעי היא 100 דולר, וניתן למכור אותם ב-200 דולר, כלומר ברווח של 100 דולר. על פי עקרונות ועדת ששינסקי, תקבל הממשלה מהרווח הזה 57 דולר ואילו החברה המפיקה תקבל 43 דולר. לעומת זאת, בעלות של 200 דולר ניתן להפוך אלף מטר מעוקב של גז טבעי ל-1 טון מתנול ולמכור אותו ב-450 דולר, כלומר ברווח של 250 דולר (ראו תרשים), וכולם ייהנו מכך: 142 דולר לממשלה ו-108 דולר לחברה המפיקה. לחלופין, מאותם אלף מטר מעוקב של גז טבעי ניתן לייצר 1.3 טון אמוניה בעלות של 180 דולר ולמכור אותה ב-910 דולר, כלומר ברווח של 730 דולר. מתנול ואמוניה הם מוצרים פשוטים וזולים יחסית, לא צריך יצירתיות ודמיון יתר כדי להבין את הפוטנציאל העסקי האדיר שמציעה לנו הכימיה של הגז הטבעי.

מתקן לייצור אמוניה בכמות של 200,000 טונות בשנה, שהם יותר מכל התצרוכת השנתית של ישראל, עולה 200 מיליון דולר, עם החזר השקעה תוך 5-3 שנים. מתקן לייצור מתנול בכמות של 1,850,000 טון בשנה עולה 800 מיליון דולר, עם החזר השקעה תוך 10-6 שנים. ניתן להקים את המפעלים הללו גם כמפעלים צפים בסמוך לאסדות ההפקה של הגז הטבעי. לשם השוואה, כדי לייצא את הגז יש לבנות מתקני הנזלה בהשקעה של 4 מיליארד דולר במשך 3 שנים, השקעה שלא תיצור מקומות עבודה בארץ. התמלוגים יגיעו לאוצר המדינה רחוק עוד יותר על ציר הזמן.

יש להניח כי החברות המפיקות ישמחו להשתתף בהקמת המפעלים וישמחו להעביר 57% מרווחים גדולים יותר. נשאלת השאלה מדוע כל הגורמים המעורבים בסיפור הזה להוטים כל כך להתקדם במסלול שהוא חף מכל היגיון עסקי? מדוע לא התקיים עד כה דיון אמיתי באפשרויות הניצול הכימי של הגז הטבעי? מדוע כל הדיונים התמקדו רק במשמעויות הכספיות של יצוא הגז ובניצולו כדלק זול? לגבי גורמי הממשל שלנו, ניתן לקבל הסבר של גישה חובבנית ובלתי מקצועית לעניין רציני כל כך, פשוט משום שכבר ראינו בעבר דפוסי פעולה דומים בקרב מקבלי ההחלטות. מובן שאי אפשר לייחס חוסר רצינות למפיקות הגז. ההסבר היחיד שמסתמן אינו מחמיא לנו במיוחד. נראה שמידת האמון שהחברות הללו רוחשות לממשלת ישראל ולתעשייה הישראלית נמוכה מכדי לראותן כשותפות פוטנציאליות, עד כדי כך שהן מעדיפות למכור את כל מה שניתן מהר ובמחירים נמוכים.

התמורה למכירת מוצרי גז טבעי במקום את הגז עצמו, אינה רק הרבה כסף, היא גם ביטחון אנרגטי, עצמאות כלכלית, תעשייה פורחת ואלפי מקומות עבודה נחשקים. היא גם חינוך והשכלה גבוהה, היא גם אלפי מדענים ומהנדסים, ממציאים וחברות הזנק עתירות ידע. התמזל מזלנו ונחתה בחצר ביתנו תרנגולת המטילה ביצי זהב. לממשלת ישראל רעיון נפלא: לצלות אותה על גבי מנגל של יום העצמאות, לתפארת מדינת ישראל.

אהוד קינן, פרופסור לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך וחבר ההנהלה של האיגוד האירופי למדעי הכימיה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il