שתף קטע נבחר

 

מענה אולמרט לערעור: "לדור פעל בניגוד עניינים"

פרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר הגישו לבית המשפט העליון את המענה לערעור המדינה על זיכויו בפרשות "טלנסקי ו"ראשונטורס". עורכי הדין מתחו ביקורת על פרקליט המדינה: "שגה בכך שהחליט לנהל בעצמו את גביית העדות המוקדמת"

טענות קשות נגד פרקליט המדינה משה לדור וקבילה על "פגמים חמורים" בערעור על הזיכוי - אלה הם עיקרי הדברים שהעלו פרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, במענה לערעור המדינה על הכרעת הדין בפרשות שבהן זוכה אולמרט, "טלנסקי" ו"ראשונורס" וכן על גזר הדין שהושת עליו בפרשת "מרכז ההשקעות", שבה הורשע.

 

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

 

שבעה חודשים לאחר שהפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון על זיכויו של אולמרט בשתי פרשות ודרשה להחמיר את עונשו בפרשה השלישית, טענו היום (ה') פרקליטיו של אולמרט בנוגע לערעור כי "מוטב היה אלמלא הוגש". בשל העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד על-ידי הרכב מורחב של שלושה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים ציינו הפרקליטים כי מדובר ב"הרכב הבכיר ביותר שמערכת המשפט של מדינת ישראל יכולה להעמיד בערכאה דיונית".

 

פרקליטי ראש הממשלה לשעבר - עורכי הדין אלי זהר, נבות תל צור, רועי בלכר ונוית נגב - ציינו כי הכרעת הדין הייתה מוצדקת, מנומקת ומפורטת ללא עוררין. עוד צוין כי במסגרת המשפט שנמשך ארבע שנים וכלל 157 דיונים, 102 דיונים וכ-20 אלף עמודי פרוטוקול, בחן בית המשפט באופן מקיף ויסודי את חומר הראיות, התרשם באופן בלתי-אמצעי מהעדים, דן בכל טענות הצדדים וגיבש פה אחד "ממצאי עובדה ומהימנות חד-משמעיים, שמהם גזר את התוצאות המשפטיות המתבקשות".

 

כמו כן נטען במענה לערעור כי החלטת המדינה "חורגת באופן קיצוני ממתחם שיקול הדעת הצר שיש לה בבואה להחליט אם להגיש ערעור על פסק דין של זיכוי, ובפרט על פסק דין של זיכוי פה-אחד שניתן על ידי הרכב מורחב של שלושה שופטים".

 

אולמרט. "הכרעת הדין הייתה מוצדקת" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
אולמרט. "הכרעת הדין הייתה מוצדקת"(צילום: ירון ברנר)

 

בנוגע לפרקליט המדינה משה לדור צוין במענה לערעור כי הוא "היה מצוי במצב של ניגוד עניינים אישי חריף". פרקליטי אולמרט ביקרו את החלטת לדור לזמן את העד משה טלנסקי לעדות מוקדמת, וציינו כי בקשה מאוחרת יותר של לדור הייתה ש"המשיב, ראש הממשלה המכהן דאז, ישב על ספסל הנאשמים כבר בעת גביית העדות המוקדמת על אף שלא היה בכך צורך".

 

פרקליטי אולמרט טוענים גם כי לדור שגה בכך שהחליט לנהל בעצמו את גביית העדות המוקדמת, ואף ליטול על עצמו אחריות למהלך. לטענת פרקליטי אולמרט, לא מובן מדוע באה אחריות אישית מצד לדור אם מדובר במהלך משפטי מתבקש: "חובה היה על פרקליט המדינה לשמור על הריחוק המקצועי המתבקש ממי שעתיד ליטול בהמשך הדרך חלק מרכזי בגיבוש ההחלטה אם להגיש כתב אישום אם לאו, ולשמור בכך על לב פתוח ונפש קולטת וחפצה בשמיעת טיעוניהם של סנגוריו של החשוד, מדוע סבורים הם כי אין מקום להגשת כתב אישום".

 

"מסכת קשיים וייסורים" 

עוד נטען במענה לערעור כי "פגמים חמורים אלה שנפלו בהחלטת המערערת לערער מביאים לכך, שעצם ההחלטה על הגשת ערעור חורגת באופן מהותי ממתחם הסבירות והתקבלה במצב של ניגוד עניינים, באופן שדי בו כדי להביא לדחיית הערעור על הסף", וכי דין הערעור להידחות בשל פסק הדין "המוצדק" של המחוזי. "ככל רשות שלטונית, חבה המערערת בחובת הגינות כלפי היחיד העשוי להיפגע מהחלטותיה. משכך, שומה על המערערת להפעיל שיקול דעת בתום לב ובהגינות, ולקבל החלטות סבירות בניהול ההליך הפלילי - בשלב החקירה, בהגשת כתב האישום, בניהול המשפט ובשלב הערעור".

 

עורכי הדין אף מפרטים כי הפרקליטות לא נתנה משקל ראוי לשיקולים שונים בהחלטה על הערעור, בהם חזקת החפות העומדת לנאשם והופכת לעובדה: "בהתאם, על הפרקליטות להביא במניין שיקוליה את אינטרס הנאשם כי יונח לו לנפשו, לאחר שבסיום מסכת הקשיים והייסורים שזימן לו ההליך הפלילי, זכה לנשום לרווחה ולשוב לשגרת יומו".

 

עוד טוענים פרקליטי אולמרט כי ההחלטה לזמן את טלנסקי לעדות מוקדמת "הביאה באופן ישיר להתפטרותו מראשות הממשלה". הם גם טוענים כי בראיון שנתן לדור בפברואר 2001 לעיתון "הארץ", שבו התייחס למשפט המתנהל "ואמר דברים שאינם אמת", חרג פרקליט המדינה "מכל אמות המידה המקובלות בקרב גורמי האכיפה במדינת ישראל ופגע בטוהר המשפט".

 

"היה מעורב באופן אישי בתוצאות המשפט"

כמו כן טוענים עורכי דינו של ראש הממשלה לשעבר כי שיקול הדעת של הפרקליטות "גרם לכך, שפרקליט המדינה הפך מעורב באופן אישי בתוצאות משפטו של המשיב, ולמעשה, קשר את גורלו בגורל המשיב". בנוסף נטען כי בהמשך ההחלטה על הערעור "התקבלה על ידי פרקליט המדינה בהיותו במצב של ניגוד עניינים ממשי, ודינה להתבטל".

 

לגוף הערעור טוענים פרקליטי אולמרט כי בפרשת "ראשונטורס"

 אולמרט לא רימה את הארגונים שפעל למענם, וכי הפרקליטות לא הציגה כל סיבה להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי. באשר לפרשת "טלנסקי" נטען כי עיקרי הטיעון של הפרקליטות מגבשים מסכת נרחבת של "סילוף ועיוות התשתית העובדתית, תוך ניסיון להקים על התשתית העובדתית הנטענת, טיעון נורמטיבי, שאף הוא כשלעצמו נטול כל אחיזה ושגוי מהיסוד".

 

באשר לערעור על העונש בפרשת "מרכז ההשקעות" נטען כי אולמרט כבר שילם מחיר כבד ביותר כשהפך מראש ממשלה לנאשם בשחיתות במשך שנים, וכי בית המשפט המחוזי נתן לכך את המשקל הראוי ואין לשנות מכך.

 

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הגשת הערעור הייתה מחוייבת המציאות, בנסיבות שפורטו בהרחבה בכתב הערעור. על הגשת הערעור, כמו ההחלטות שנתקבלו בעבר במסגרת פרשה זו, הוחלט פה אחד על-ידי כל הגורמים המקצועיים שעסקו בעניין. ההשתלחות האישית השיטתית ערב הדיון בערעור ולקראת השלמת משפט הולילנד אינה ראויה לתגובה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים