אוטובוסים לא בשבת - הסטטוס קוו יהפוך לחוק?

הממשלה תכריע: האם הסטטוס קוו יהפוך לחוק-יסוד? ביום ראשון (16.6) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק של ח"כ יעקב ליצמן, המבקשת להפוך את הסטטוס-קוו לראשונה לחוק - ואף לחוק-יסוד. "לאור הפרצות הרבות שיש בסטטוס קוו, יש לעגן את המצב בחקיקה", מצהיר ח"כ ליצמן.

שני הסעיפים הראשונים בחוק-יסוד המוצע קשורים אחד באחר. הראשון מסדיר "שירותי תחבורה ציבורית, לרבות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית ואוניות", והשני קובע את הנהוג ב-"ימי שבת ומועדי ישראל". על-פי ההצעה, הסטטוס קוו שהתקיים בזמן הכנסת הקודמת הוא שיישמר מעתה - ולמעשה עד עולם. לפיכך, ההצעה תביא להשבתה מלאה של התחבורה הציבורית בימי שבת וחגים, למעט חריגים בודדים, למשל בחיפה, אילת וכמה קווים המשרתים בתי חולים.

"השמירה על השבת שבעבר הלא-רחוק לא העזו לחללה"(צילום: מוטי קמחי)

יש לציין כי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה מעולם לא עוגן בחוק. לאורך השנים, השמירה על הסטטוס קוו נעשתה בעיקר באמצעות הסכמים קואליציוניים, שכללו מאז שנות ה-50 סעיף כמעט זהה, ולפיו "בחוק הנישואין והגירושין, בתחבורה הציבורית, ובכל שאר ענייני דת יישמר בתקופת הממשלה החדשה הסטטוס קוו".

"זחילה מתמשכת וכרסום מעמיק"

"בשנים האחרונות ישנה זחילה מתמשכת וכרסום מעמיק בסטטוס קוו", כותב ח"כ ליצמן בדברי ההסבר של ההצעה. "דוגמת השמירה על השבת שבעבר הלא-רחוק לא העזו לחללה, הניסיונות לפגוע במערך הנישואין והגיור, הכשרות ועוד". 

על-פי הצעתו של ליצמן, לחוק-יסוד, ששמו "שימור הסטטוס קוו בישראל", יהיה מעמד ייחודי. שכן אחד מסעיפיו קובע כי "אין בכוחו של חיקוק לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". ובמלים פשוטות - חוקים עתידיים לא יוכלו להכניס שינויים בחוק-יסוד שמציע ליצמן.

ליצמן אינו היחיד שטוען כי הסטטוס קוו בענייני דת השתנה. ח"כ אורי אורבך, הנחשב למתון יחסית בדעותיו בענייני דת ומדינה, אמר ל-ynet בשנה שעברה כי "החילוניים נוגסים באופן שיטתי בסטטוס-קוו. יש היום מספר עצום של אנשים שעובדים בשבתות. וזה קורה בעוד תחומים, כמו מעמד הנישואים וכשרות".

ואיך יצביעו שרינו?

הרכב ועדת השרים לענייני חקיקה, שהצבעותיה מייצגות בפועל את עמדת הממשלה, אמור להבטיח רוב נגד הצעת החוק של ח"כ ליצמן. למשל, יו"ר הוועדה, שרת המשפטים ציפי לבני, הביעה בעבר תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

כך עשו גם חברים נוספים בוועדה ובממשלה - שר האוצר, יאיר לפיד, ושר התקשורת, גלעד ארדן. למעשה, ארדן אף הגיש בעבר הצעת חוק, שניסתה לשנות את הסטטוס קוו בכך שקידמה הפעלה מצומצמת של תחבורה ציבורית בשבת.

בנוסף, ראוי לזכור כי בקואליציה הנוכחית לא חברות מפלגות חרדיות, שבעבר סיכלו ניסיונות לשנות את הסטטוס קוו. עם זאת, כלל לא בטוח שהצעת החוק של ליצמן נחוצה. בהסכם הקואליציוני בין הליכוד-ביתנו והבית היהודי, נקבע במפורש כי "הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה".

מי הבטיח - "המדינה תשמור על צביונה היהודי של המדינה"?(צילום: מוטי קמחי)

חופש הדת, חופש מדת

הסטטוס קוו מיוחס למכתב ששלח דוד בן-גוריון להסתדרות אגודת ישראל ב-1947. בן-גוריון הבטיח כי יום המנוחה השבועי במדינה שתוקם יהיה יום השבת. אולם, במכתבו של בן-גוריון לא הייתה כל התייחסות להסדרי תחבורה ציבורית בימי שבת, או קביעה כלשהי באשר למה יהיה מותר ואסור ביום המנוחה.

הטיעונים נגד שינוי הסטטוס קוו נוגעים בעיקר לשיקולים לדתיים, אך בשנים האחרונות החלו לכלול גם טיעונים חברתיים. למשל, ח"כ משה גפני הסביר בעבר ל-ynet כי "מי שיפעיל את האוטובוסים (בשבת) הם מי שאין להם ברירה, וכך יהיו כאן עבדים מודרניים ללא חיי משפחה וללא חיי תרבות, שישרתו את העשירים".

מנגד, מי שמנסה לקדם את שינוי הסטטוס קוו טוען כי דווקא הימנעות מהפעלת אוטובוסים ורכבות בשבת היא שפוגעת בשכבות החלשות. לפני הבחירות אמרו במפלגת יש עתיד כי "זו אינה שאלה דתית אלא שאלה חברתית. המצב שבו סבא עני אינו יכול לבקר את נכדיו בשבת כי אין ברשותו רכב, הוא בלתי נסבל".

יש לציין כי הסדרת הסטטוס קוו באמצעות חוק ייעודי וברור - או חוק-יסוד במקרה של ח"כ ליצמן - היא מהלך אותו מעודדים רבים כבר שנים ארוכות. לאורך השנים ניסו חילוניים ודתיים לשנות את הסטטוס קוו באמצעים שנגדם נמתחה ביקורת חריפה, למשל פקודת התעבורה.

כך למשל כתב בעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין - "פקודת התעבורה נועדה להסדרי תנועה. היא לא נועדה לקידום ענייני-דת... ליחיד שמורה זכותו לחופש הדת ולחופש מדת, גם ברשות היחיד גם ברשות הרבים. ואם מבקשת החברה לפגוע בחופש זה - רק בחוק הכנסת או במעשה חוקה רשאית היא לעשות כן".