הרכבת הקלה - קודם חינוך מחדש, אח"כ שירות

"קודם יוצאים, אחר כך נכנסים", כך בחרו משרד התחבורה, עיריית ירושלים ותכנית אב לתחבורה, למתג קמפיין שהחל לאחרונה ומיועד לנוסעי הרכבת הקלה. מדובר ברעיון מבורך המוכר למשתמשי תחבורה ציבורית בחו"ל: הנוסעים הממתינים לרכבת מאפשרים לנוסעיה ראשית לרדת, ורק אחר כך נכנסים בעצמם.

כך נמנעים פקקי-המתנה מיותרים, ותהליך הירידה-עליה לכלי התחבורה הציבורי מתקצר משמעותית. במשרד התחבורה אפילו מסוגלים לאמוד זאת. לדבריהם, בדיקה העלתה כי שינוי התנהגות הנוסעים עשוי לקצר במספר דקות את משך הנסיעה מפסגת זאב עד הר הרצל.

ועכשיו, מרגע שנמצאו האשמים בעיכובים וחוסר העמידה הכרוני בלוח הזמנים המוצהר של הרכבת, הוחלט כך נראה על חינוך מחדש, חינוך הציבור שלא הצליח להבין לבד שאין צורך לרוץ ולהידחף כשעולים לרכבת. חינוך לדחיית סיפוקים, חינוך לכך שסבלנות ואיפוק ישתלמו בסופו של דבר לכולנו. נשמע מדהים.

רק שיש עניין אחד קטן המעיב על הקמפיין הזה. ואם תשאלו כל מחנך מתחיל, הוא ידע ללא ספק להצביע עליו - חינוך מתחיל ומסתיים בדוגמא אישית. ולצערי, אם בוחנים את התנהלותם של משרד התחבורה, העירייה, תוכנית אב וסיטיפס בכל הקשור לרכבת הקלה, הדבר האחרון שאפשר למצוא היא דוגמא אישית, בוודאי שלא לאיפוק וסבלנות.

שכן רצוי היה כי לפני שכל הגופים המוזכרים יחליטו לחנך אותנו מחדש ל"קודם לצאת ורק אחר כך להיכנס", יפנימו למשל את הרעיון של "קודם לתת שירות ורק אחר כך לגבות ולקבל תשלום". ואם כבר אנחנו בעניין חינוך מחדש, אולי ננסה את "קודם נותנים חלופות יעילות לקווי אוטובוס מוכרים ויעילים, ורק אחר כך מבטלים את אותם קווים".

בעצם, אם אנחנו כבר מדברים, אולי כדאי שיפנימו את "קודם בודקים שמכונות הכרטוס תקינות, ורק אחר כך מכריחים אותנו להשתמש בהן", או למתקדמים אפשר "קודם עומדים בזמני הרכבת, ורק אחר כך באים בתלונות לתושבים הלא מחונכים".

ויש כמובן גם את "קודם מכשירים פקחים ראויים, ורק אחר כך נותנים להם לעבוד מול קהל ולרשום דו"חות", או את המשפט הפשוט הבא - "קודם יוצרים תחבורה ציבורית יעילה, ורק אחר כך יוצאים בפרסום על נפלאותיה".

ועכשיו הייתי שמחה מאד לדעת אם מישהו במשרדים של אותם גופים כאמור, מסוגל לחשב - באותה מידה של דייקנות שהפגין משרד התחבורה - כמה בזבוז זמן-כסף-עצבים-עוגמת נפש היו נחסכים למאות אלפי תושבים ומבקרים בירושלים, אם היו נוהגים כך.

ואולי, ממש אולי, נועד כל הקמפיין הזה להסיט את תשומת לב הציבורית מהסיבות האמיתיות למחדלים ולתקלות של הרכבת, לכיוון טענות אזוטריות.

• הכותבת חברת מועצת העיר ירושלים (פז) ומחזיקת תיק איכות השירות