חוק ההסדרים: מתיקוני חירום ועד מס עקרות הבית
העלאת מס ההכנסה, ביטול הקלות לסטודנטים וקיצוץ בתקציב הספריות אך גם צמצום תאגידי המים והוספת ערוצים לעידן פלוס. חוק ההסדרים שהחל כתוכנית חירום להצלת המשק והפך לשנוי במחלוקת, הונח על שולחן הכנסת. מהו החוק, כיצד נולד ומהן הגזירות שצפויות להשפיע על כולנו במסגרת התקציב הבא?
עוד על התקציב בערוץ הכלכלה :
רוב סעיפי חוק ההסדרים לא יעברו בהליך מזורז
האוצר מתכנן מע"מ על ירקות במקום גזירות
בנק ישראל מזהיר: העלאות המס לא הסתיימו
רוצים להישאר מעודכנים? עשו לייק לפייסבוק של ynet
הנהגתו של חוק ההסדרים אפשרה לממשלה לעמוד ביעדי הפחתת הגירעון ושמירה על מסגרת התקציב, בכך שהעניקה לדרג המקצועי (אגף התקציבים) את הכוח לשנות במהלך אחד סדרה של החלטות שקיבלה הכנסת שלא אפשרו עמידה ביעדים. ריכוז ההחלטות במסגרת חוק אחד - שאותו נאלצה הכנסת לאשר תוך זמן קצוב ומוגבל, ותחת הסכנה כי אם לא יאושר לא יעבור התקציב והכנסת עלולה להתפזר - הפך את חוק ההסדרים למנגנון יעיל לשמירה על משמעת וריסון תקציביים וסייע בהוצאת המשק מהמשבר הקשה ההוא.
מאז, למרות שהמשבר העמוק ההוא חלף ולא שב, חוק ההסדרים עדיין איתנו. בעשור הראשון לקיומו, הוא כלל בעיקר סעיפים שנועדו לאפשר לממשלה לאזן את התקציב. כל זה השתנה ב-1996.
מ-16 סעיפי איזון תקציבי לרפורמות של ממש
שנה לפני כן, כלל החוק 16 סעיפים ובהם פרק אחד שעסק בתיקוני ארנונה, פרק אחד שעסק במיסוי (פטורים מהפרשות לקרן השתלמות ונקודות זיכוי לאמהות), ועוד 5 סעיפים שנגעו לתיקונים מינוריים של חוקים שונים (בעיקר הארכה או קיצור תוקפם של החוקים).
ב-1996 השתנתה המגמה. החוק שהוביל באותה שנה שר האוצר דן מרידור, כבר כלל 36 סעיפים ולראשונה הוקדש חלק ניכר ממנו לנושאים שאין להם נגיעה ישירה לעמידה ביעדי התקציב.
באותה שנה גם נוסח מחדש הסעיף הפותח את תזכיר החוק, ומגדיר את מטרתו. להגדרה "לאפשר השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגירעון", נוספה מטרה נוספת: "הגברת הצמיחה והתעסוקה". השינוי בניסוח מטרתו של החוק היה משמעותי. הוא בישר על הפיכתו של חוק ההסדרים מחוק שמורכב מתיקונים שונים לחוקים קיימים, למסגרת להעברת חוקים שלמים שלא היו קיימים קודם לכן.
החל מאותה שנה ועד היום אירחה האכסניה של חוק ההסדרים כמה מהרפורמות החשובות והשנויות במחלוקת של המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל. במסגרתו הועברו, בין היתר, תוכנית המתאר הלאומית לתשתיות והקמת הוועדה לתשתיות לאומיות, הקמת רשות הדואר, החרפת התנאים לקבלת קצבאות מביטוח לאומי, תוכנית ויסקונסין, המעבר ההדרגתי של עובדי המדינה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו מצויות בגירעון, הקמת תאגידי המים, פתיחת ענף התעופה לתחרות, הקמת רשות מקרקעי ישראל והתחלת מכירת הקרקעות לחוכרים, הרפורמה בשוק הסלולר ועוד.
החל משנת 2002 השתרע החוק על למעלה מ-70 עמודים וכלל יותר מ-100 סעיפים מדי שנה. כמות התיקונים שבוצעו באמצעותו בחוק לעידוד השקעות הון, חוק הרשויות המקומיות וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, היו כאלה שניתן לומר ללא הגזמה כי חיברו את החוקים הללו מחדש.
לשיאו הגיע התהליך הזה ב-2009. חוק הסדרים בן 380 עמודים המחולקים ל-34 פרקים הוגש לכנסת. לצידו הוגשה רשימה נפרדת של צעדים מבניים באורך של 226 עמודים ועוד תוכנית קצרה להתמודדות עם המשבר העולמי ("בלימה ותנופה").
המאפיין החדש שנוסף לחוק, של מסגרת ליישום רפורמות וחוקים שלמים שלא היו קיימים לפני כן, הוא שמעורר עליו כיום את ביקורת הח"כים. הביקורת מתמקדת בעובדה שחוק ההסדרים מביא לכך שתוכניות שלמות ומפורטות שלא היו קיימות קודם לכן מועברות בחטף, תוך פרק זמן של חודשיים, מבלי שלחברי הכנסת יש זמן ללמוד לעומק את השלכותיהן.
אילו סעיפים צפויים בחוק ההסדרים הקרוב?
הצעת חוק ההסדרים הצמוד לתקציב המדינה לשנים 2013/14 הונחה בסוף השבוע על שולחן הכנסת. אין זו רק חבילת גזירות. פה ושם יש גם סוכריות. החבילה תעלה לדיון במליאה ביום ב' הבא ותעמוד להצבעה בקריאה ראשונה ביום ד' הבא. לאחר מכן, היא אמורה להתפצל בין הוועדות השונות לפי הנושאים שבאחריות כל ועדה או לפי חלוקה שתקבע ועדת הכנסת הממונה על סדרי עבודת הבית.
כ-100 סעיפים ב-9 פרקים יש בהצעת החוק. כולה קובץ של תיקונים ותוספות לחוקים קיימים. היא רחוקה מהצעת האוצר המקורית לאחר דילול שני שלישים מהסעיפים שנעשה במיקוח עקשני.
חלק מהסעיפים שהוצאו יוגשו מאוחר יותר כהצעות חוק רגילות שיטופלו בהליך הרגיל ללא מגבלת זמן. מספר סעיפים יוצאו מהחוק למסלול הרגיל אחרי הקריאה ראשונה. בהשוואה לחוקים קודמים הוא לא גדול. מה שכבר ברור, טרם נאמרה המלה האחרונה. החוק לא יצא מהוועדות כמו שנכנס. תהיה מלחמה על מספר גזירות שהקואליציה והאופוזיציה הוציאו עליהן חוזה משותף.
בשורה התחתונה יצטרכו לבוא במקומם תחליפים. הטקטיקה החדשה של האוצר היא לאלץ את חברי הכנסת להציע את התחליפים כדי שהפקידים יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם. הדיל שנרקם: הקול הוא של הפקידים. הידיים ידי הח"כים. אל תתפלאו לראות בנוסח הסופי גזירות שלא חלמתם כמו מע"מ גם על ירקות ופירות.
לנוחיות חברי הכנסת ולהשכלתם המהירה גיבשה הלשכה המשפטית גרסה תמציתית של הסעיפים העומדים לדיון בתוספת הבהרות והערות המחלקה לביקורת תקציבית שבמרכז המחקר והמידע של הכנסת, על ההשלכות הצפויות. להלן תמונה מפורטת של מקבץ התיקונים המהותיים שלא כולם ראו אור, ושנוגעים לרוב הציבור, לפי פרקי החוק, לאו דווקא לפי הסדר.
תקשורת
• עידן פלוס פלוס. הרחבת היצע ערוצי הטלוויזיה באפיק דיגיטלי שאיננו בתשלום חודשי והעברת האחריות לגורמים חוץ ממשלתיים במטרה להגביר את התחרות בענף, להוזיל את מחירי החבילות בתשלום ולצמצם את הוצאות המדינה בתחום.
• כבלים בפיקוח. בעלי רישיונות לשידורי כבלים ולווין בתשלום יציעו חבילות ערוצים מצומצמות במחיר שיקבע שר התקשורת, מה שיביא להוזלת מחירים לחלק מהצרכנים אבל עלול להעלות את המחיר ליתר הצרכנים.
• תחרות הטלפון הנייח מול הסלולרים. רפורמה בשוק הטלפוניה שתקבע בין השאר תשלום מרבי או מזערי עבור שימוש בטלפון קווי ללא מגבלות זמן, שיביא להוזלת מחירים במטרה להגביר את התחרות עם הסלולרים.
מס הכנסה
• הגדלה ליחידים. העלאת שיעורי מס הכנסה על יחיד ב-1.5% ביחס לכל מדרגות המס במטרה להקטין את הגירעון בתקציב, אבל במידה שעלולה גם להפחית את הצריכה הפרטית ולהקטין את שיעור הצמיחה.
• מס על מפעל הפיס. העלאת שיעורי המס החלים על הכנסות מהימורים, מהגרלות ומפרסים מ-25% ל-30% לשם הגדלת הכנסות המדינה.
• מכה לחברות. יבוטל מתווה ההפחתות במס לחברות מועדפות לפי החוק לעידוד השקעות הון שנקבע בחוק ההסדרים הקודם, כך ששיעור מס החברות מ-2014 יעמוד על 15% (במקום 12%) במרכז הארץ ו-10% (במקום 6%) בפריפריה. שיעור המס על דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת יעלה מ-15% ל-20%.
• מיסוי הפנסיות. שינויים בהטבות המס לחיסכון פנסיוני בהגדלת ההטבה במאות שקלים בחודש למשתכרים עד 15,000 שקל, ולהקטנת ההטבה לבעלי השכר הגבוה יותר. עידוד החיסכון מול הקטנת הכדאיות שיעודד רכישת דירות להשקעה.
• מיסוי פיצויים. כספי פיצויים בפיטורין שהעובד לא משך אותם יעברו אוטומטית למסלול של תשלום קצבה בפרישת העובד מהמעביד האחרון. השינוי עשוי להגדיל את הטבת המס למענק הפרישה, ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים.
• הנחה לפריפריה. החל מ-2014 יינתנו הנחות במס הכנסה לתושבים באזורי קו עימות ויישובי אחרים בפריפריה רק למי שיציג אישור תשלום הארנונה במקום מגוריו. זאת כדי להגדיל את היקף גביית הארנונה ולהקטין את היקף הטבת המס.
• מכה לאקדמאים. החל מ-2014 תבוטל נקודת הזיכוי במס לסטודנטים בוגרי תואר ראשון ומחצית הנקודה לבוגרי תואר שני ושלישי. תבוטל גם הזכאות לנקודות זיכוי לאחר התמחות בעיסוק. מכה לאקדמאים צעירים בתחילת חיי העבודה שלהם.
• מכות למשקיעי חוץ. יבוטל הפטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ על רווחי השקעות במקרקעין וניצול משאבי טבע שאמור להגדיל את הכנסות המדינה אבל גם להקטין את כדאיות ההשקעה של תושבי חוץ במקרקעין בישראל. יבוטל גם הפטור ממס על רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל (אג"ח מדינה וכו') כדי למנוע את ניצולו לעשיית רווחים בשוק המט"ח.
• שריטה להון השחור. חובת דיווח של חלפני מט"ח לרשות המסים על כל עסקה מעל 50,000 שקל, לרבות דיווח על מי שעשה את העסקה או נהנה ממנה, עם היתר להשתמש במידע לחקירת עבירות מס. זה מה שנשאר בחוק מפרק המלחמה בהון השחור שרובו הוצא ממנו ערב הגשתו לכנסת.
• ויש גם הקלה. עיצומים כספיים שהוטלו על נישומים בגין עבירות שונות ולא שולמו במועד לא יחויבו בהפרשי הצמדה וריבית על הזמן שעבר עד לתשלום בפועל.
מיסוי מקרקעין
• מס רכישה מורחב. החל מ-1 באוגוסט 2013 עד 31 בדצמבר 2014 יוגדל המס (ללא ציון שיעורו) על קניית דירה יחידה או נוספת, להשקעה, בשווי מעל 5 מיליון שקל. משפרי דיור או רוכשי דירה ראשונה יחויבו במס בשיעורים נמוכים מהאחרים (אף זאת ללא ציון מדויק). גידול נוסף צפוי מה-1 בינואר 2015.
• מס שבח מורחב. יבוטל הפטור מהמס על מכירת דירה אחת ל-4 שנים לבעלים של 2 דירות ויותר; הפטור על מכירת דירה יחידה יינתן רק למי שגר בה יותר משנה וחצי. הוא לא יחול על בעלים תושבי חוץ; המס על מכירת דירה מעל 5 מיליון שקל יחול רק על ההפרש שמעל 5 מיליון שקל. הפטור לא יחול עוד על דירה שניתנה במתנה מאחים.
מס ערך מוסף
• התיישנות מקוצרת. בקשה להחזרי מע"מ של עוסק ששילם את המס מעל הנחוץ לא תתקבל אם תוגש מעל 5 שנים מיום התשלום. להחזרי מס ששולמו באיחור של 30 יום ויותר יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. לעומת זה יוחמרו הקנסות למי ששילמו פחות מהמגיע.
• הפטור לאילת. יינתן רק אם מובילי הסחורות והמוצרים יציגו בכניסה לעיר חשבונית מס בשיעור אפס על הטובין. עבירה על ההוראה תחשב לפלילית כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבות על טובין שלא הוכנסו בכלל לאילת.
ביטוח לאומי
• קצבאות ילדים. הפחתת הקצבאות לסכום אחיד (140 שקל לילד) ללא תלות במיקומו הסידורי ובתאריך הלידה. ביטול עדכון הקצבאות ב-2014, וביטול תשלום הקצבאות לבעלי הכנסה מעל 800 אלף שקל בשנה, וביטול הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו. מכה למשפחות ברוכות ילדים.
• מיסוי עקרות בית. חיוב עקרות בית שנולדו לאחר 1 בינואר 1964 בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, למעט זכאיות לגמלת נכות. התשלומים ייגבו מבן הזוג. המיסוי יגדיל את ההכנסות לקופות החולים אבל יקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית.
• גמלת סיעוד. רפורמה בתמיכה במקרים סיעודיים. למבוטחים תינתן הברירה בין המשך התשלום עבור שירותי הסיעוד שסיפקה חברה המעסיקה את העובד המטפל בו, לבין קבלת גמלת הסיעוד בכסף והסדרת השירותים ישירות בידי משפחתו. זאת על פי תוכנית ניסיונית שהופעלה בחלק מאזורי הארץ כהוראת שעה ותהפוך להוראת קבע בכל הארץ מ-1 בינואר 2014.
רשויות מקומיות
• חזקות למען חלשות. הוראת שעה שתחייב העברת 450 מיליון שקל מהכנסות הארנונה של 57 רשויות מבוססות לרשויות חלשות, בתמורה לתוספת בהכנסות הארנונה בהעלאת שיעור העדכון של המס, שעלולה גם להגדיל את חובותיהן.
• הנחות על-תנאי בארנונה. התניית ההנחות במיצוי כושר השתכרות התושבים שנועדה להקטין את היקף ההנחות, להגדלת הכנסות הרשויות, ולעודד יציאה לעבודה. הבעיה שהעידוד לוקח זמן בעוד שביטול ההנחה מיידי ויפגע בחלשים.
מים
• צמצום התאגידים. רפורמה בתחום תאגידי המים והביוב להסדרת צמצום מספר התאגידים במיזוג הקיימים לגופים אזוריים. הרפורמה מסמיכה את רשות המים לחייב רשויות מקומיות ללא תאגידים להקים אותם או להצטרף לתאגיד האזורי, ולהטיל עיצומים כספיים על רשויות מתחמקות, ואחריות אישית על מנכ"ל תאגיד שהפר את חובותיו.
גזירות אחרות (בעיקר לחרדים)
• לימודי הליבה. תקצוב מוסדות החינוך של הרשתות החרדיות (55% מתקצוב החינוך הרשמי) יהיה על תנאי שלימודי הליבה (מתמטיקה, אנגלית ועברית או ערבית) יהיו בהיקף של 100% במקום 55%. למי שלא יכפיל אותם יופחת התקצוב ל-30%.
• ביטול "חוק נהרי". יבוטל החוק המחייב רשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך חרדיים פרטיים בתחומן בשיעור השתתפות המדינה בתקציב המוסדות הממלכתיים (65%-70%) כתמריץ לעבור למסגרת החינוך הרשמי הממלכתי.
• המשרתים בקודש. תופחת ב-50% השתתפות המדינה במימון שכרם של רבנים, שוחטים וכו' במועצות אזוריות שאין בהן מועצה דתית שכולו מגיע כעת מקופת המדינה, כך שהמועצה האזורית תממן את מחצית השכר.
• קיצוץ תקציב הספריות. הקפאת השתתפות המדינה בתקציבי הספריות הציבוריות, שלא יעודכנו בשנים 2013/14 שבהן עמדה ההשתתפות לעלות ל-50% מהתקציב. העדכון נדחה בשנתיים. המדינה תחסוך כסף. הספריות והקוראים יסבלו.
• תקינה בינלאומית בלבד. רפורמה המחייבת את מכון התקנים לאמץ רק תקינה בינלאומית במטרה להקל על יבוא מוצרים שונים ולהוזלת מחירים, אבל עלולה לפגוע ביצרנים מקומיים שימכרו פחות עקב התחרות עם היבוא.
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
