נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?

רוב העתודאים מגיעים מחיפה ומראשון-לציון, כשליש מהם לומדים בטכניון והנשים מביניהם בוחרות ללמוד את מקצועות הרפואה. כך עולה מנתוני העתודה אקדמית, התוכנית הצה"לית במסגרתה רוכשים צעירים השכלה על-תיכונית ומשתלבים במקצועות הנחוצים לצבא.

כתבות נוספות בערוץ הלימודים :

במקום קורות חיים: יריד מעסיקים לסטודנטים

האוניברסיטאות מפסידות למכללות בשיווק תארים

רוצים להישאר מעודכנים? עשו לייק לפייסבוק של ynet

שלא במפתיע, כרבע מהעתודאים בחרו באחד ממקצועות ההנדסה לרבות הנדסת תוכנה או חשמל, 17.8% באחד ממקצועות הרפואה, 6.23% לומדים מדעי המחשב והנתון המעניין הוא ש-5.9% בחרו במשפטים.

בכל הקשור לישובים בעלי מספר רב של עתודאים, כאמור חיפה וראשון לציון נמצאות בראש עם 7.38% ו-6.24% בהתאמה, תל אביב במקום השלישי עם 5.27% כשאחריה ירושלים עם 4.88% ואשדוד 4.66%. ייתכן שהעדנה לה זוכה חיפה נובעת ממיקומו הגיאוגרפי של הטכניון בו לומדים כ-35% מהעתודאים. בעיר הבירה לומדים כרבע מהם ובתל-אביב 17.6%.

ותודה ששאלתם: מסלול העתודה מזה 63 שנה מהווה את המסלול המרכזי בצה"ל להכשרת קצינים אקדמאים בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, המדע, ההנדסה והרפואה. המסלול מאפשר למועמדים לשירות ביטחון להמשיך ללימודים אקדמיים בהמשך ללימודי התיכון. עם תום תקופת הלימודים, משרתים העתודאים הגברים והנשים 3 שנות שירות חובה ו-3 שנות שירות קבע, למעט רופאים המבצעים שנתיים קבע בלבד. לכן, חלק בלתי נפרד ממסלול ההכשרה הוא סיום בהצלחה של קורס קצינים ומסיבה זו כ-40% מבעלי דרגת סרן ו-20% מבעלי דרגת סא"ל התחילו את דרכם בשורות צה"ל במסלול זה.

תלמידי תיכון מתעניינים בעתודה(צילום: באדיבות דובר צה"ל)

20% נושרים

"המסלול מסמן עבורנו את פיתוח השדרה הניהולית של הצבא", מסבירה סא"ל קרן בן-נתן קרוגר, ראש מנהל כוח אדם טכנולוגי ומחקר. "אני לא כל כך רואה אותו כפרויקט. מדובר במסלול שהחזון שלו היה שהצבא יאתר וישלח ללימודים את מיטב הנוער כדי שיחזרו וישמשו כקצינים אקדמים בצבא במהלך שירות החובה והקבע. מבחינתנו זאת התשתית לבניית כל שדרת הפיקוד המקצועית בנישות של הרפואה, הנדסה, טכנולוגיה, מדעים אבל גם משפטים ופסיכולוגיה".

בהקשר זה, היתרון המשמעותי של רכישת מקצוע ודרך חיים כבר בגיל צעיר עלול פעמים רבות להפוך לחיסרון. בדומה לנעשה בצפון אמריקה ואירופה, צעירים נדרשים עוד בטרם מלאו להם 18 לבחור את מסלול הלימודים במסגרת העתודה, מה שמשפיע באופן ישיר על הקריירה ומסלול חייהם. מסיבה זו כ-20% מהעתודאים נושרים ממסלול העתודה.

סא"ל קרוגר: "יש נשירה שהיא שילוב של נשירה אקדמית וחרטה אישית. כמובן שיש מגמות שהנשירה גבוהה יותר. זה משהו שאנחנו מטפלים בו. זה מאוד תלוי באיך הבן אדם נכנס למסלול, האם יש לו הבנה של המקצוע שהוא בוחר בו. לפעמים אנשים גם ממצים ועוברים למסלול שונה".

ילד בגיל 17 יודע מה הוא רוצה לעשות שיהיה גדול?

"אני חושבת שמדובר בהתפלגות טבעית של האוכלוסיה. זה לא שאני לוקחת את כל מחזור הגיוס ומבקשת ממנו לבחור מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול. הנתח שאנחנו צריכים הוא נתח מסוים. ברור לי שיש כאלה שכבר בגיל 6 יודעים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים. יש אחרים שחושבים מה שהם רוצים ונכנסים לאוניברסיטה. אנחנו מתחילים לדבר איתם כבר בכיתה י"א וככל ששלבי הדיבור וההסברה מתמשכים, אנחנו מעצימים את הקשר הזה. אני מפגישה אותם עם עתודאים בלימודים ובשירות שלא כאלה רחוקים מהם בגיל, שמסבירים להם שמה שלומדים באוניברסיטה, זה לא מה שלומדים בתיכון. לכן אני מאפשרת מעברים בין המסלולים אבל אין הרבה כאלה. זה נכון שבארץ זה לא המסלול הטבעי בלימודים".

בנות: מוותרות על הנדסה, בוחרות רפואה

אולם אחוז הנשירה אינה הסוגיה העיקרית המטרידה את קודקודי צה"ל בכל הקשור למסלול העתודה. בהקשר זה מצביעים בצה"ל על מחסור עצום בנשים במסלולים השונים להנדסה. על פי הנתונים 12.4% בוחרות במקצועות הרפואה, מספר דומה במדעי המחשב, כ-9% בכלכלה אך בהנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות ושאר מקצועות ההנדסה האחוזים נמוכים במיוחד.

"אין לנו מספיק בנות במסלול הזה", קובעת סא"ל קרוגר. "אני חושבת שמדובר באתגר לאומי. אנחנו כל הזמן עסוקים עם משרד החינוך, האוניברסיטאות וכל גוף שאנחנו חושים שיש לו מה לתרום לחשיבה הזו מה לעשות. יש שם פוטנציאל עצום שאפשר לנצל ולתעל אותו".

לשאלת ynet אודות הסיבה למחסור הנ"ל משיבה סא"ל קרוגר כי "קודם כל מקצועות ההנדסה עדיין נתפסים כמקצועות גבריים יותר. אתה חושב על מהנדס ואתה לא רואה מהנדסת לנגד עיניך. דווקא בתחום המדעים זה יותר קל, מדעי המחשב ואפילו ביולוגיה וכימיה. זה ציר שיותר קל לטפל בו. החלק הניכר זה מה שקורה בבתי הספר. אנחנו רוצים לראות יותר בנות שניגשות למסלול המדעי טכנולוגי. איפה שיש לי מחסור אני רואה את זה משתקף בנתונים ברישום של הבנות. גם בזה אנחנו מטפלים. לנו יש מכינה ייעודית של הצבא לנשים מהנדסות. מבחינתי כל בת שנרשמה למסלול העתודה ואנחנו מזהים אותה לפי המיונים שלנו כפוטנציאל, אז אנחנו דוחים לה את הגיוס בשנה והיא לומדת במכינה של הטכניון על מנת שתוכל להתקבל ללימודי ההנדסה".

כנס עתודה של צה"ל(צילום: באדיבות דובר צה"ל)

למי מתאים לחשוב על מסלול עתודאי?

"מישהו שהוא מספיק מגובש עם עצמו לגבי איזה תחום מעניין אותו בזירה המקצועית. מישהו שרואה בשירות הצבאי ערך, ומבין את הקשר בין היכולת שלו לבוא עם השכלה אקדמית שהצבא צריך אותה בכל אחד מהמערכים ומבין איך התפקיד שלו מתחבר לייעודו של הצבא. למשל, בפיתוח מערכת כמו כיפת ברזל לצד התעשייה האזרחית, ישבו גם עתודאים שנתנו את האינפוט הצבאי. יש גם את עניין הקצונה;,מהרגע הראשון שאתה חוזר מהאוניברסיטה אתה יוצא לקצונה. כלומר, זה השילוב בין הידע המקצועי שבאת איתו, הידע שהצבא מקנה לך והיכולת הניהולית שנבנית בגיל צעיר יותר".

וגם הקושי של ללמוד באוניברסיטה בגיל צעיר.

"בסוף ללמוד בכל האוניברסיטאות, 4 שנים, בגיל הזה, יש לזה את היתרונות אבל יש גם קשיים כשאתה צעיר יותר מהמקבילים לך. יש תמיכה עתודאית במוסדות אבל זה דורש בגרות ישר אחרי התיכון להיכנס למערכת תובענית. אתה צריך לדעת לנהל את חיי היומיום שלך, לעמוד בקצב צבירת נקודות, לעמוד בממוצע מסוים. במקביל לפזול לעבר השירות הצבאי ולשאול את עצמך מה עושים עם מה שלמדתי ואיפה אני רוצה לשרת. בשליש האחרון של הלימודים אנחנו חושפים לעתודאים את החילות שהם יכולים להשתבץ בהם ויש תהליך של התרשמות הדדית. אנחנו מאוד מאמינים במסלול הזה".

הצטרפו לפייסבוק של ערוץ הכלכלה והצרכנות