חמינאי: לא שם קצוץ על טענות ארה"ב לזיופים
הקלפיות באיראן נפתחו, המנהיג העליון היה מראשוני הבוחרים: "גם משפחתי לא יודעת למי הצבעתי". הוא אמר כי טהרן "לא שמה קצוץ" אם ארה"ב מכירה בבחירות באיראן כדמוקרטיות. רבים מעדיפים להחרים: "ב-2009 היושר עזב את המדינה"
50 מיליון איראנים רשאים להצביע היום, אבל האיש שהצבעתו אולי תכריע את הבחירות כבר הגיע לקלפי: בשעת בוקר מוקדמת, דקות ספורות אחרי פתיחת הקלפיות ב-8:00 שעון מקומי, התייצב המנהיג הרוחני העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, ומסר את דבריו לאומה.
הבחירות באיראן - סיקור נרחב ב-ynet:
איראן בוחרת, "המשטר הכין רשת בתי כלא סודיים"
ראש העיר הכול יכול יחליף שוב את אחמדינג'אד?
המנהיג הרוחאני: התקווה של המתונים באיראן
במהלך מערכת הבחירות נאמר כי ראש צוות המשא ומתן לנושא הגרעין, סעיד ג'לילי, הוא המקורב ביותר לחמינאי, אבל המנהיג העליון טען הבוקר (יום ו') כי אפילו משפחתו לא יודעת במי תמך. סיכוייו של ג'לילי קטנו בתקופה האחרונה וסקרים שונים מנבאים כי גם יהיה סיבוב שני בבחירות, הוא לא יעפיל אליו.
ברשתות החברתיות השונות קראו רבים מתומכי המהפכה הירוקה, שדוכאה בכוח אחרי הבחירות הקודמות, לא להצביע - וחמינאי שיודע כי אחוזי ההצבעה קריטיים קרא לאזרחים לצאת מהבתים כמה שיותר מוקדם. הוא כינה את הבחירות לנשיאות "היסטוריות". חמינאי ציין כי ועדת הבחירות היא שאחראית על ספירת הקולות ואמר כי זו האחריות שלהם לשמור על טוהר הבחירות. לדבריו, הרפובליקה האיסלאמית "לא שמה קצוץ" אם ארצות הברית מכירה בבחירות באיראן כדמוקרטיות: "דעת האויבים אינה חשובה לעם האיראני, העם תמיד יידע מה הוא רוצה עבור עצמו".
מתוך ששת המועמדים בבחירות, חמישה ובהם ג'לילי נחשבים לשמרנים ורק אחד - חסן רוחאני - נחשב לרפורמיסט. בשבועות האחרונים הקמפיין שלו צבר תאוצה, והוא אף זכה לתמיכת שני נשיאים לשעבר - מוחמד חתאמי ועלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שאותו לא אישרה מועצת שומרי החוקה, הגוף שמאשר מתמודדים ונשלט על ידי חמינאי.
רפסנג'אני צוטט בעיתונים הפרו-רפורמיים כשהוא קורא לתומכיו לבחור, אבל רבים מעדיפים את אופציית החרם. "למה אני צריך לבחור?", שאל מסעוד אבדולי, פראמדיק בן 39. "הם שומרים את מנהיגי האופוזיציה במעצר בית. הם מנעו מרפסנג'אני לרוץ". סמאנה גולינג'אד, סטודנט לפסיכולוגיה, אמרה כי בעקבות בחירות 2009, המהומות שאחריהן ומעצר הבית שהושת על מנהיגי האופוזיציה מיר חוסיין מוסווי ומהדי כרובי, החליטה לא להתעניין בפוליטיקה: "היושר עזב אז את המדינה".
תומכי החרם ציטטו ברשתות החברתיות את הפירוש של אלברט איינשטיין למילה "אי שפיות" כדי לתאר את חוסר המשמעות של הבחירה אחרי הטענות על זיוף המוני ב-2009: "לעשות אותו הדבר שוב ושוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות". המגיבים טענו מנגד כי תגליות גדולות לא היו מתרחשות אם אנשים היו מוותרים.
בקרב השמרנים, המועמד שנחשב למוביל הוא ראש העיר טהרן מוחמד בגר כליבאף, מחליפו של הנשיא הנוכחי מחמוד אחמדינג'אד בתפקיד ראש עיר הבירה. מלבדו, גם שר החוץ לשעבר עלי אכבר ולאיתי, יועצו של חמינאי, מקווה להגיע לפחות לסיבוב השני.
כל מה שרציתם לדעת על הבחירות באיראן
הבוחרים: האוכלוסיה באיראן מונה 76 מיליון תושבים ובהם 50 מיליון בעלי זכות בחירה. כשליש מהבוחרים בני פחות מ-30. כ-60 אחוזים מהבוחרים חיים בערים. ניתן להצביע מגיל 18 (עד 2007 גיל ההצבעה עמד על 16). איראנים שחיים בחו"ל רשאים להצביע בנציגויות הדיפלומטיות ובאתרים נוספים. הקלפיות ייסגרו בשעה שש בערב שעון איראן (16:30 שעון ישראל), אבל אם יהיו תורים ארוכים אז שר הפנים יכול להאריך את ההצבעה עד חצות
התהליך: 686 אנשים הגישו את מועמדותם לנשיאות. מועצת שומרי החוקה, שבה שולטים אנשי הדת הבכירים, מסננת את המועמדים. השנה היא התירה רק לשמונה להתמודד. שניים מהם פרשו בימים האחרונים. כדי לנצח בבחירות דרוש רוב פשוט - 50 אחוזים מהקולות ועוד קול אחד. אם איש מהמועמדים לא יזכה ברוב פשוט, ייערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים ב-21 ביוני. המנצח יחל את תפקידו בסוף אוגוסט. משרד הפנים מפקח על הליך הבחירה ומשקיפים חיצוניים אינם מורשים לפעול.
בחירות נוספות: לצד הבחירות לנשיאות מתקיימות גם בחירות מוניציפליות. כ-350 אלף מועמדים מתמודדים על כ-170 מושבים במועצות הרשויות המקומיות.
אחוז הצבעה: בבחירות מעוררות המחלוקת ב-2009 עמד שיעור ההצבעה על כמעט 85 אחוזים. ב-2005, הבחירות שבהן עלה מחמוד אחמדינג'אד לשלטון, היה שיעור ההצבעה 63 אחוזים בסיבוב הראשון ו-60 אחוזים בסיבוב השני. ב-2001 הצביעו 68 אחוזים מבעלי זכות הבחירה.
לפנייה לכתב/ת 
