הרפורמיסטים חוגגים באיראן: ביי ביי אחמדינג'אד
בחירתו של חסן רוחאני לנשיא מפיחה רוח של תקווה באיראן. רבבות התקבצו בכיכרות בטהרן ובערים נוספות לחגוג את ניצחונו. חלקם בכו מהתרגשות: "תחי הרפורמה, יחי רוחאני, ביי ביי אחמדינג'אד". ברשתות החברתיות חזרו צבעי התנועה הירוקה עם הכיתוב "ניצחנו". מומחה ישראלי: "זאת דרמה פוליטית"
עשרות אלפי בני אדם התקבצו אמש (שבת) בכיכר ואלי-אסר במרכז טהרן ובכיכר קאג' בצפון העיר כדי לחגוג את ניצחונו של המועמד המתון חסן רוחאני בבחירות לנשיאות איראן. רבים מהם נשאו שלטים שעליהם תמונות המנהיג החדש, חלקם בכו בהתרגשות זה על כתפי זה. "תחי הרפורמה, יחי רוחאני, ביי ביי אחמדינג'אד", הם צעקו. "בקרוב יבוא השינוי".
הבחירות באיראן - כתבות אחרונות ב-ynet:
- פרשנות: רוחאני ניצח בבחירות, אבל לא את השיטה
- פרשנות: מלכודת הדבש של רוחאני
- ארה"ב: "למרות ההפחדה, האיראנים הפגינו אומץ"
- "המשטר הציוני - שטן". הפנינים של חסן רוחאני
- הפתעה באיראן: חסן רוחאני המתון נבחר לנשיא
"הם ספרו את הקול שלי", שאגו מפגינים בהתייחסם לסיסמת המחאה מלפני ארבע שנים "איפה הקול שלי?".
| חסן רוחאני | 50.71% |
| מוחמד קליבאף | 16.55% |
| סעיד ג'לילי | 11.36% |
| מוחסין רזאי | 10.58% |
| עלי אכבר ולאיתי | 6.18% |
| מוחמד גרזי | 1.21% |
ברשתות החברתיות חזרו צבעי התנועה הירוקה עם הכיתוב "ניצחנו". חלק מהמפגינים קראו לשחרר את מנהיגי האופוזיציה מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי שהתמודדו ב-2009. אחרים הזכירו את נדה סולטן בת ה-27, שמותה הפך לסמל ההתנגדות למשטרו של אחמדינג'אד: "חבל שנדה לא פה".
ההפתעה היכתה בתוך איראן ומחוצה לה
המפגינים ששוחחו עם כתבי סוכנויות הידיעות הדגישו כי הם מסתכלים על התוצאות באופן מפוכח. אין להם אשליות שלפיהן זהות הנשיא המתון תשנה דרמטית את אופי המדינה, בעיקר בנושאי מדיניות החוץ והגרעין, אבל השמחה על סיום כהונתו של אחמדינג'אד והתקוות לשיפור כלכלי הביאו גילויי השמחה היו חסרי תקדים.
מאז הבחירות המפוקפקות לפני ארבע שנים, שבעקבותיהן יצאו אלפים לרחובות במחאה על התוצאות שלטענתם זויפו כדי
להעניק למחמוד אחמדינג'אד כהונה נוספת, לא ידעה התנועה הרפורמיסטית ברפובליקה האיסלאמית עדנה כזאת. למעשה, לקראת הבחירות שהתנהלו בסוף השבוע האחרון הביעו רבים אדישות להליך הדמוקרטי, בנימוק שיצביעו מה שיצביעו - בכל מקרה השלטון יעבור למי מהמועמדים שהאייתוללה עלי חמינאי חפץ ביקרו.
ולכן ניצחונו של רוחאני - המתון היחסית, שהתנגד למדיניות הפרובוקטיבית של קודמו, ששם לעצמו למטרה להביא לסיום הסנקציות על ידי הושטת יד למערב - הפתיע לא רק את העולם אלא גם רבים מאזרחי איראן. התדהמה נובעת גם מהעובדה שסעיד ג'לילי, שנחשב למועמד המועדף על המנהיג העליון חמינאי, סיים שלישי בפער ענק מרוחאני.
רוחאני קיבל 50.68 אחוזים מהקולות (כ-18.6 מיליון קולות), והוביל בפער ניכר על חמשת המועמדים האחרים בבחירות, כולם שמרנים. בשל העובדה שזכה ליותר מ-50 אחוזים מהקולות לא היה צורך בסיבוב שני.
במהלך השבועות האחרונים השמיע רוחאני ביקורת כלפי מדיניות החוץ השנויה במחלוקת של קודמו ואמר בפירוש שידחוף למדיניות של פיוס ושלום עם העולם. אחרי ההודעה על ניצחונו הוא אמר לטלוויזיה הממלכתית של איראן: "מעולם לא הייתי קיצוני. אני תומך בקדמה. אני מצדיע לניצחון של המתינות על הקיצוניות. זהו ניצחון של האינטליגנציה, של המתינות ושל הקדמה על פני הקיצוניות. נוצרה כאן הזדמנות אמיתית לאלה שבאמת תומכים דמוקרטיה ודיאלוג חופשי".
מנגד שיגר חמינאי ברכה צוננת שלא הצליחה להסתיר את מורת רוחו: "אני מברך את העם שבחר את הנשיא. כולם צריכים לעזור לו ולממשלתו".
מומחים ישראלים: "לא תהיה מהפכה בשיטה"
התגובה הרשמית של משרד החוץ לבחירות באיראן הייתה ספקנית וצינית, אבל מומחים ישראלים לאיראן לא מזלזלים בבחירתו של רוחאני. "יש פה ללא ספק דרמה פוליטית", אמר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין וראש החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "הגיבור האמיתי של מערכת הבחירות הזו הוא הציבור באיראן, שמצא את הדרך להביע את עמדותיו ולהראות שמה שהוא מבקש זה שינוי בסדר העדיפויות. ההתבטאויות של רוחאני על שיקום הכלכלה ההרוסה, על הדאגה לרווחת הציבור והבאת מדיניות פחות מתלהמת כלפי העולם, הילכו קסם על הציבור".
עם זאת, פרופ' רבי מקפיד לצנן את ההתלהבות של מי שסבור שייתכן שהבחירות הללו סימנו שינוי אמיתי באיראן: " מי שחושב שהבחירה הזו היא מהפכה בשיטה, יציאה של חירות הפרט וחסל סדר צנזורה – טועה".
ישראל מתעניינת על פי רוב במדיניות החוץ, הביטחון והגרעין של איראן, אבל פרופ' רבי מעריך שאת תחילת כהונתו יקדיש הנשיא החדש דווקא לכלכלה. "הציבור האיראני רוצה הזדמנויות תעסוקה", הוא מסביר, ומוסיף שכאן פחות או יותר מסתכמות הסמכויות שלו: "אני מתקשה לראות נשיא שמפתח מדיניות מתריסה מול המנהיג העליון בשאלות של גרעין או בנושאים בוערים כמו סוריה".
כיצד קרה שהשלטון באיראן אפשר ניצחון של מועמד שהוא במובהק אינו המועדף על המנהיג העליון? לדברי ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' מאיר ליטבק, מערכת הבחירות הזו הציפה מספר חידושים מעניינים: "ייתכן שזה נבע מכמה סיבות. או שהמשטר חשש שזיוף בוטה מדי של התוצאות יביא להתפרצות המונית,
ואם כך הדבר - זה אומר שהם מודאגים ושמדובר בדיקטטורה שנוהגת בזהירות. אפשרות שנייה היא שיכול להיות זה שהם מאמינים שעל אף היבחרו של רוחאני, ההנהגה הדתית בראשות חמינאי יכולה לאלץ אותו לפעול כרצונם".
כיצד הוא ישפיע על מדיניות הגרעין והסנקציות של המערב?
"הן נשלטות על ידי המנהיג העליון ולא על ידי הנשיא. אחת הבעיות של חמינאי היא חוסר האמון המוחלט במערכת הבינלאומית והאמריקאית. הוא לא מאמין שפשרה איראנית תרצה את המערב. יש סיכוי מסוים שרוחאני ינסה לשכנע אותו להתגמש, אבל הוא לא גדול".
קיימת אפשרות שאחמדינג'אד ימשיך לשמר את כוחו מאחורי הקלעים?
"הוא די מבודד היום. הוא השניא את עצמו על חלקים נרחבים במשמרות המהפכה וכל ששת המועמדים התחרו ביניהם מי ישמיץ אותו יותר. אני לא מאמין שהוא יישאר כוח משמעותי אחרי מה שקרה".
לפנייה לכתב/ת 
