לגבות תג מחיר ממחרימי ישראל

אלישיה קיז נחשבת לאחת הזמרות המצליחות בעולם. אולם, מאז הודיעה על הופעתה בישראל נוסף לאלישיה, באדיבות פעילים אנטי-ישראלים, תואר נוסף - פושעת מלחמה.

על הסימפוזיון הצורם הזה ניצחו בשבועות האחרונים שניים: סולן פינק פלויד רוג'ר ווטרס והסופרת זוכת פרס פוליצר אליס ווקר, שניהם נחשבים לנערי הפוסטר של תנועת החרם על ישראל. שניהם גם הודפים דרך קבע את הביקורת המושמעת על תמיכתם בחרם תרבותי על ישראל בכך שאינם אנטישמים, אלא פשוט אנטי-ציונים.

עוד בערוץ הדעות

ואז הגיע ה"בום", חטפתי אבן / כרמי אור

רומן זדורוב כמשל / בועז סנג'רו

באותו הזמן התקיימה בירושלים הוועידה הרביעית של הפורום הבינלאומי למלחמה באנטישמיות בחסות משרד החוץ, בהשתתפות ארגונים, אנשי דת מוסלמים ונוצרים, אישי ציבור ונציגים מהתפוצות. השנה נכללה לראשונה גם קבוצת עבודה שלמה שיוחדה לקשר שבין אנטי-ציונות ומאמצי הדה-לגיטימציה נגד ישראל כמדינה יהודית לבין תופעת האנטישמיות.

בזה אחר זה קיבלו הנציגים את רשות הדיבור והיכו את הנוכחים באולם בהלם: משבדיה דיווחו על קהילה יהודית שחוששת להסתובב ברחובות בכל פעם שמהדורות החדשות נפתחות בידיעה מישראל, סטודנטים מבריטניה סיפרו על החשש להסתובב עם כיפה על הראש בקמפוסים, ומארה"ב דיווחו על ניסיונות להחרמת מוצרים כשרים בחנויות בטענה שהם מיוצרים מעבר לקו הירוק, למרות שיוצרו אי שם בווירג'יניה.

הייתה גם מרצה יהודייה בכירה המלמדת באחת האוניברסיטאות המכובדות בארה"ב. היא סיפרה בדמעות על התנכלויות חוזרות ונשנות למרצים וסטודנטים יהודים בקמפוסים האמריקניים, ריסוס כתובות "יהודי-ציוני" על דלתות מעונות בצירוף צלבי-קרס, ועל העלבונות שהיא סופגת מעמיתיה בשל יהדותה. גם כאן הסיבה לכך מנומקת היטב: "זה לא שאנחנו נגד היהודים", אמרו לה, "אנחנו פשוט מתנגדים לציונות".

כשהגיע שלב הסיכומים של כל קבוצות העבודה ביום הנעילה של הוועידה, כבר לא היה מקום לספק. פעילותם של מחרימי ישראל הפכה לבימה המרכזית לצורך ניגוח היהודים ברחבי העולם, ודרך כניסה נוחה לעבר המיינסטרים פן יחשבו חלילה לאנטישמים. "להחרים את המחרימים" קראו חלק מהמכובדים, חלקם מבקרים חריפים של מדיניות ישראל וממשלתה. שם בתפוצות כבר הבינו מזמן כי אין מדובר בוויכוח נדוש בין ימין לשמאל.

רוח חדשה מול הצביעות 

רוג'ר ווטרס הוא הראשון לחוות את הרוח החדשה המנשבת מול הצביעות של מחרימי ישראל. לפני מספר שבועות הוא התבשר על-ידי מרכז הקהילה היהודית במנהטן 92Y Street שהרצאתו המתוכננת במקום בוטלה וכי הוא מתבקש שלא להגיע. הסיבה: לחץ אדיר מצד יהודי ניו-יורק שמחו על כך שווטרס יתארח אצלם לאחר שלפני כחצי שנה מעל בימת אחת מועדות האו"ם השווה את מדיניות ישראל לזו של גרמניה הנאצית.

ואליס ווקר? היא אסרה בשנה שעברה על תרגום מחודש של ספרה המפורסם "הצבע ארגמן" לעברית. העובדה כי בפעם האחרונה שבה השפה העברית הוחרמה הייתה בגרמניה של שנות ה-30 לא הפריעה לה: "לא אפרסם בעברית, ישראל היא מדינת אפרטהייד". ווקר כמובן נהנית מהכנסות ספריה האחרים הנמצאים עדיין על המדפים בישראל, כמו גם ווטרס עם אלבומיו.

נדמה שהגיעה העת לשמוט את המסכות מפניהם של אותם אנטישמים במסווה המסתתרים מאחורי התקינות הפוליטית והגדרות מכובסות אחרות ולגבות מהם "תג מחיר". לא אותו "תג מחיר" נוסח נוער הגבעות, אלא כזה במשמעותו האמיתית - גביית מחיר אישי וכלכלי מאלה הפועלים לפגוע בנו הישראלים באותם הכלים בדיוק. להוכיח להם שגם לחרם ולהסתה יש מחיר, ואנו מסרבים לפתוח שוב את הארנק ולשלמו מכיסנו. הפילוסוף היהודי מקס נורדאו טען פעם כי "היהודי לא יקנה מטרייה רק בגלל שעננים הופיעו באופק. הוא יחכה עד שיירטב ויחלה בדלקת ריאות". ואולי, אולי פעם אחת נשכיל ללמוד מההיסטוריה, ולהקדים תרופה למכה?

עידו דניאל, סטודנט למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב וחבר בארגון הסטודנטים What Israel העוסק בדיפלומטיה ציבורית.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il