רפורמות בפנסיה: המומחים לא ממש בקיאים

בשנים האחרונות הנהיג האוצר שלל רפורמות בתחום החיסכון הפנסיוני – מהחובה לקבל את הפנסיה כקצבה חודשית, שינויים בהיקף הטבות המס ועד השלכות צו ההרחבה לפנסיה חובה.

• אמרו לכם שהחיסכון שלכם נפדה? לא בטוח
• עבודה אחרי גיל פרישה: נצטרך להתרגל לירידת שכר
  

הגורמים המושפעים מהרפורמות – מנהלי החסכונות והמתווכים הפנסיונים, חוזרים וטוענים כי לשינויים התכופים הללו יש נזק לא קטן.

"עברנו 12 רפורמות ב 12 שנים. אין מדינה שעברה כל כך הרבה רפורמות וזה רק בנושא מיסוי. זה בלתי ניתן לשליטה", טוען מנחם קלי, יו"ר קלי סוכנויות לביטוח.

קלי שדיבר בכנס "חשבים", שהתקיים היום (א') ועסק בהשלכות הרגולציה בתחום החיסכון הפנסיוני, הוסיף כי המציאות הזו "יוצרת מבוכה ובלבול גם אצל העוסקים וגם אצל החוסכים".

דני קהל, סמנכ"ל ומנהל אגף חיסכון ארוך טווח באיילון הוסיף וטען כי הגופים המוסדיים עסוקים בשנים האחרונות בהטמעת מערכות מחשוב ופחות בשירות. "במקום לעסוק במתן שירות ללקוחות, אנחנו עסוקים כל הזמן בניסיון להתמודד עם מיכון התהליכים. זה מסובך וגם אי אפשר לעשות את זה במחיר של 100 שקל לשעה לעובד - מתכנת לוקח לא פחות ממאה דולר".

גם אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח הדגיש את נושא העלויות "ההשפעה של הרגולציה על עבודת סוכני הביטוח היא אדירה. לאו דווקא לשלילה, יש המון דברים שתורמים ללקוחות וגם למי שעוסק בענף. אבל כל הרגולציה הזו העלתה לנו את העלויות בצורה מטורפת. עלות שכר של עובד בשטח מגיעה ל- 200 שקל בשעה. עובד במשרד עולה כבר 100 שקל לשעה. הידע שעובד כזה צריך הוא עצום. יש צורך להוציא את העובדים להשתלמויות" .

לדברי היועץ הפנסיוני, עו"ד ירון טבצ'ניק, ההשלכות של השינויים התכופים בהוראות הפיקוח, מובילים גם לחוסר יידע בקרב אלו האמונים על הייעוץ וההכוונה כלפי החוסכים. "היום החוסכים נתונים לחסדיהם של אנשי מקצוע, שהם בודדים במדינת ישראל".

טבצ'ניק הוסיף וציין כי בעוד חברות הביטוח וקרנות הפנסיה החדשות הושפעו מרגולציה אינטנסיבית, הרי שקרנות הפנסיה הוותיקות בהן נדרשים גם כן לא מעט שינויים, היו חסינות מפיקוח. "10 שנים היתה עודף רגולציה על קרנות הפנסיה החדשות ועל חברות הביטוח, אולם אף אחד לא החיל זאת על קרנות הפנסיה הוותיקות".