"המעצמות ידרשו לחדש שיחות הגרעין באוגוסט"
מדינות המערב אינן מתכוונות להעניק לנשיא איראן הנבחר, חסן רוחאני, תקופת חסד ממושכת. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" למרות שהופתעו לטובה מזכייתו בבחירות, ארה"ב ואירופה ידרשו לקיים מפגש גרעיני של שש המעצמות עם איראן כבר באוגוסט
הממשל האמריקני הופתע ונדהם מנצחונו של חסן רוחאני בבחירות לנשיאות איראן, אבל בארה"ב ובאיחוד האירופי מתכוונים להעמידו במבחן בהקדם, ולבדוק אם רוחאני מסוגל לרכך את עמדתו של האייתוללה חמינאי בנושא הגרעין ולפעול להתחלת איחוי הקרע עם המערב. הכוונה היא לאפשר לרוחאני להיכנס לתפקידו ואחרי תקופת חסד קצרה לקיים מפגש גרעיני של שש המעצמות עם איראן בחודש אוגוסט, כדי לראות אם יש חדש בטהרן.
המנהיג הרוחאני - דיווחים אחרונים ב-ynet:
מי ניצח בבחירות באיראן - ומי הפסיד
יוצאי איראן לא מתרגשים: זו הצגה של חמינאי
הבית הלבן: לצד רוחאני - אם יקיים התחייבויות
פרס: אחמדינג'אד צריך לתת את הדין על מעשיו
רוחאני הצהיר במערכת הבחירות לנשיאות על כוונתו לעצור את הבידוד הבינלאומי של איראן, ולהמריץ את הכלכלה. אבל בוושינגטון ובבירות אירופה מאמינים שאת מדיניות הגרעין קובע המנהיג העליון חמינאי. גורמים בבריסל, מטה האיחוד האירופי, ובוושינגטון אמרו הלילה (ב') ל"וול סטריט ג'ורנל" שיש צורך להעמיד במבחן מהיר את הצהרות הבחירות של רוחאני, ושהגיע הזמן שנושא הגרעין יעבור לידיים של גורם שמבין בדיפלומטיה העולמית.
בוושינגטון מנסים להבין מה קרה באיראן. פרופסור ואלי נאסר, יליד טהרן, דיקן בית הספר ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הזוכה להערכה רבה בממשל ובקונגרס, כתב הלילה במגזין "פוריין פוליסי" שההצלחה בגיוס הקהילה הבינלאומית לבידוד את איראן נבעה בחלקה בגלל סגנונו הבוטה של אחמדינג'אד, שהכחיש את השואה וקרא למחוק את ישראל מהמפה. הדבר הקל לצבוע את איראן כאיום קיומי על ישראל וכאיום לקהילה הבינלאומית.
לטענת ואלי נאסר, וושינגטון תגלה קושי לחזור על אותו הטיעון עם הנשיא הרפורמיסט הנבחר. ארה"ב לא תוכל לאיים בקלות במלחמה או לפגוע בכלכלה האיראנית, כשמחצית מהאוכלוסייה הצביעה בעד שינוי חיובי: "הניצחון של רוחאני הוא לא שינוי משטר באיראן, אבל שינוי בכללי המשחק. המנהיג העליון ומשמרות המהפכה ממשיכים לשלוט בכל שכבות הכוח. אבל תוצאות הבחירות שינו את הפרצוף של איראן, וזה מספיק כדי להטיל ספק בהמשך החיוניות של המדיניות האמריקנית. כעת מצפים מוושינגטון לנצל את ההזדמנות ולאמץ גישה חדשה, שתחזק את הרפורמיסטים ותעניק לרוחאני את תנאי הפתיחה שהוא זקוק להם כדי להצליח".
לדבריו "מדיניות ארה"ב בשמונה השנים האחרונות נשענה על לחץ: איומי מלחמה וסנקציות כלכליות, במקום על תמריצים לשנות את החישובים של איראן. בהמשך הגישה הזו תזיק. היא לא תספק לרוחאני את הכיסוי לגישה רעננה לשיחות הגרעין ותחבל ברפורמיסטים, ותציג אותם כמי שאינם יכולים לעשות יותר מהשמרנים בנושא הגרעין".
אבל לעומת ואלי נאסר, כותבים אחרים טוענים בדיוק להיפך. שורהאב האמרי, בעל בטור ב"וול סטריט ג'ורנל", כותב שהעובדות הלא נוחות הן שההיסטוריה של רוחאני "צריכה לבלום את אלה בוושנגטון ובבריסל הכמהים לחבק את האייתוללה המחייך". גם מרטין אינדיק, בעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי של ביל קלינטון וראש דסק המזרח התיכון במחלקת המדינה, וכיום סגן נשיא מכון ברוקינגס, הזהיר ב"פייננשל טיימס" שהמערב חייב למתן את ההתלהבות שלו מהנשיא הנבחר.
לפנייה לכתב/ת 
