מי המנצחת של E3: סוני או מיקרוסופט?
דלתות תערוכת הגיימינג E3 נסגרו. אולמות מרכז הכנסים בלוס אנג'לס, שהיו מלאים במסכי ענק ועמדות תצוגה למשחקים הכי חמים של השנה הקרובה, התרוקנו מאדם והגיע הזמן לשאול: מי ניצח?
לשאלת "מי ניצח" בתערכות הגיימינג E3, יש חשיבות גדולה יותר השנה, מאחר שהתערוכה הפעם הייתה אירוע מקדים לאירוע הגדול של הגיימינג ב-2013 - השקת קונסולות הדור הבא, ה-PS4 וה-Xbox One, בסביבות נובמבר. נזכיר שלפני שני דורות, סוני הייתה השליטה הבלתי מעורערת של שוק הקונסולות הסלוני עם ה-PS2 הזכורה לטוב. החברה הייתה כל-כך בטוחה בהובלתה, שהיא הרשתה לעצמה להגיע לדור הנוכחי עם קונסולה יקרה וקשה לפיתוח, ובאיחור של שנה. התוצאה של הזלזול הזה בתחרות, בתוספת ההשקעה של מיקרוסופט בתשתית רשת מצויינת, הייתה שלאורך רוב שנות חייה הייתה ה-PS3 מקום שלישי מאחורי ה-Wii האנומלית וה-360, המתחרה האמיתית שלה.
סוני למדה את הלקח. הכל יכול לקרות במעבר לדור חדש: גם אם בדור אחד מכרת פי שניים מהמתחרה הכי צמוד, זה לא אומר שהדור הבא בכיס שלך. סוני עצמה הוכיחה את זה בשנות התשעים עם הפלייסטיישן, שניצחה מותגים היסטוריים מושרשים היטב כמו נינטנדו וסגה במשחק שלהם; נינטנדו חווה את זה עכשיו עם ה-Wii-U, שלא מצליחה לשחזר את הצלחתה המפתיעה של ה-Wii. ומיקרוסופט? מיקרוסופט לוקחת הימורים גדולים עם ה-Xbox One החדשה שלה, ושאלה שעולה על לא מעט שפתיים השנה היא - האם זה תורה של רדמונד ללמוד קצת צניעות בדור הקרוב?
נינטנדו מחוץ למשחק
אבל נחזור ל-E3 ולשאלה מי מהחברות "ניצחה" את התערוכה - זאת אומרת כבשה את לבבות הגיימרים, פלח השוק שאירוע E3 בכלל מעניין אותו, והרשימה אותם יותר. נינטנדו, בתור התחלה, הוציאה את עצמה מהתחרות: קודם כל בגלל שהיא השיקה את הדור הבא שלה כבר בשנה שעברה; שנית, בגלל שה-Wii-U לא משתתפת במשחק הדורות הרגיל. שלישית, נינטנדו בעצמה הודתה שהמאמצים שלה מרוכזים במקומות אחרים בכך שביטלה את אירוע E3 החי הרגיל שלה והסתפקה בעדכון וידאו.
זה מותיר אותנו עם מיקרוסופט וסוני, ה-Xbox One מול ה-PS4. מיקרוסופט הגיעה ל-E3 עם פיגור ברור בנקודות מול סוני בדעת הקהל המתמצא, משתי סיבות עיקריות:
1. סוני הקדישה את אירוע הכרזת ה-PS4 למשחקים; מיקרוסופט הקדישה את אירוע Xbox One שלה לפונקציות הטלוויזיה והתקשורת של הקונסולה
2. סוני הציגה מסר ברור לפיו משתמשי ה-PS4 לא יאלצו להתמודד עם מגבלות יד שניה או אותנטיקציה מקוונת של משחקים מעבר למה שהם התרגלו אליו בדור הנוכחי; מיקרוסופט, מצד שני, למרות חודשים של שמועות מדאיגות לגבי המדיניות הצרכנית של ה-Xbox One, לא התאמצה לפזר את הערפל ונציגיה יצרו את הרושם שהם מנסים להתחמק מנושא לא נעים
ב-E3, אמרו אנשי מיקרוסופט, הכל יובהר. שם גם נציג הרבה משחקים ונהפוך את כולם לשמחים. לסוני, בינתיים, הייתה מטרה צנועה יותר: לשמור על היתרון התדמיתי שהיא יצרה לעצמה על ידי תיקון טעות המחיר שלה מהדור שעבר והצגת מבחר משחקים לא פחות מלהיב מזה של המתחרה. אז נחזור לשאלה המקורית באופן יותר מפורט: מי עמדה במשימותיה - האם סוני שמרה או הגדילה את הפער? או שזו מיקרוסופט שסגרה אותו?
סיבוב 1: הסיליקון
נדלג על הצד האסתטי, שהוא לא להיט גדול אצל שתי הקונסולות החדשות, ישר אל הקרביים. בסך הכל ה-PS4 וה-Xbox One דומות: שתיהן מבוססות על ארכיטקטורת PC סטנדרטית, שום שטויות Cell או PowerPC כמו בדורות קודמים. שתיהן מבוססות על מעבד שמונה ליבות של AMD, כולל יחידת עיבוד גרפית של AMD. ולשתיהן יש 8 גיגה-בייט זכרון עבודה ודיסק קשיח של 500 גיגה.
אבל ל-PS4 בכל זאת יש מספר יתרונות קטנים. ראשית, העוצמה הגרפית הגולמית שלה, בגיגה-פלופים (מיליארדי חישובי נקודה צפה לשניה), עומדת על בסביבות ה-1,800 גיגה-פלופים, בעוד זו של ה-Xbox One היא בסביבות ה-1,400. האם נרגיש את הפער הזה בביצועי משחקים? לא בטוח שבלי כלי מדידה מדויקים, אבל הוא קיים.
שנית, הזכרון של ה-PS4 מעט מהיר יותר מזה של ה-Xbox One, וגם מאפשר למפתחים לקבוע כמה ממנו יוקדש לגרפיקה וכמה לעבודות אחרות. ב-Xbox One הקצאת הזיכרון פחות גמישה, ושלושה גיגה נכבדים ממנו מוקדשים למערכת ההפעלה.
מיקרוסופט טוענת ש"הענן", היכולת של ה-Xbox One להשתמש בכוח העיבוד של מאות אלפי שרתים מקוונים שיהוו את תשתית רשת ה-Live החדשה, יפצו על החולשה המינורית של החומרה ביחס ל-PS4 ואף יותר מכך. מאחר וכל זה תיאורטי מדי בשלב זה, מה שגם שסוני גורסת שה-PS4 תיהנה מיכולות דומות, נותיר את המרכיב בחוץ כרגע, לשיפוט בנקודת זמן עתידית.
תוצאות הסיבוב: נצחון בנקודות לסוני.
סיבוב 2: הבקרים
בקרי המשחק של סוני ומיקרוסופט נותרו בבסיסם כפי שהיו, כי דבר טוב, במיוחד אחרי שאנשים התרגלו אליו, לא מחליפים. עם זאת, שתיהן מבטיחות כמה שדרוגים לעיצוב ולפונקציונליות. אצל סוני, השינוי המעניין ביותר הוא פס מגע שנמצא במרכז הבקר, בין שני הג'ויסטיקים. ניתן יהיה להצביע ולגרור עליו כדי לשלב מרכיבי ממשק מגע בבקרת המשחק. אצל מיקרוסופט, התוספת הבולטת היא של מנועי ויברציה נוספים, שמאפשרים לספק פידבק פיזי רגיש יותר, שיופיע רק בחלקים מסויימים של הבקר ויוכל לנוע באופן חלק מצד אחד של הבקר לאחר.
עד כמה השינויים הללו יוסיפו לחוויית המשחק שלנו, אם בכלל? נוכל להתחיל לענות על השאלה הזאת רק בעוד שנה, אבל יפה לראות ששתי החברות מנסות דברים חדשים בלי לזרוק את הדברים שעובדים. כמו כן יש לנו את הממשקים מבוססי המצלמה: אצל סוני זה ה-Eyetoy (החדש, שמבוסס על שתי עדשות ברזולוציית HD) ואצל מיקרוסופט הקינקט (גם היא בגרסה חדשה ומשוכללת).
זה עדיין לא נבדק, אבל כבר עכשיו כמעט ואין ספק שהקינקט 2.0 משוכללת מה-Eyetoy 2.0. אין גם ספק שמיקרוסופט מתכוונת לדחוף הרבה יותר חזק את השימוש במצלמה ולראיה - העובדה שהקינקט מגיעה משולבת ב-Xbox One, בעוד ה-Eyetoy נותרת רכיב אופציונלי לרכישה בנפרד. השאלה שלמרות שנים של נסיונות עדיין לא הצליחו לענות עליה היא: עד כמה באמת חשוב לצרכן משחקים ממשק התנועה שמאפשרות המצלמות? הוא עובד היטב במשחקי הריקוד והכושר הפופולריים בקרב הקהל הרחב, את זה אנחנו יודעים. מעבר לזה הקונספט עדיין לא הוכיח את עצמו. הוא צפוי לעשות זאת מתישהו בעתיד, אנחנו מאמינים, אבל בשלב זה נהמר שאין הרבה אנשים שיחליטו לרכוש את ה-Xbox One רק בגלל שהיא מאפשרת להחליף ערוצים בטלוויזיה עם תנועות ידיים.
תוצאות הסיבוב: מאחר שעדיין לא ברור עד כמה מיקרוסופט תצליח לשכנע אותנו שהקינקט חיונית להנאתנו, תיקו.
סיבוב 3: פונקציות מדיה סנטר
שתי הקונסולות יתמכו בהקלטה ושיתוף ספונטניים של משחקים, בצפיה בטלוויזיה, הורדה ו-streaming של קטלוגי סרטים ומוזיקה גדולים. זו תמיד הייתה נקודה חזקה של מיקרוסופט, שעכשיו היא מדגישה יותר מתמיד, אבל בעיקר אם אתה אמריקאי. עבור אירופאים, ואולי יותר מזה אסייאתים, יכול להיות שהשירותים של סוני יושקו מוקדם יותר ויהיו לא פחות מקיפים. נצטרך לחכות ולראות.
תוצאות הסיבוב: מוקדם מדי לקבוע.
סיבוב 4: הרשת
יתרון אחד מהדור האחרון שמיקרוסופט יכולה להתגאות בו בצדק הוא רשת ה-Xbox Live, שברוב הפרמטרים עולה על רשת ה-PSN של סוני. מיקרוסופט ממשיכה להשקיע ברשת שלה גם בדור החדש, ומבטיחה מספר מטורף של שרתים - שלוש מאות אלף מהם - שיבטיחו שירות מהיר ואיכותי בכל שוק בו תושק הקונסולה. סוני, מצד שני, הייתה יכולה בדור האחרון להצדיק את הפיגור של שירותי הרשת שלה בכך שהיא לא גובה כסף על השימוש בהם.
כל זה עומד להשתנות בדור הקרוב: כדי לקבל את רוב שירותי הרשת של ה-PS4 תצטרכו לשלם דמי מנוי, בדיוק כמו ב-Xbox 360 וב-Xbox One. הצד השני של המטבע הוא שהצרכנים יצפו מסוני - דבר שהיא הבטיחה לעשות - לשדרוג מאסיבי של ה-PSN. השאלה היא אם סוני תעמוד במשימה, ותצליח תוך זמן קצר יחסית לסגור פער איכות שמיקרוסופט השקיעה בו במשך שנים.
תוצאות הסיבוב: מוקדם מדי לקבוע, אבל כל עוד סוני לא מוכיחה אחרת, מיקרוסופט היא הפייבוריטית כאן.
סיבוב 5: המשחקים
ב-E3 האורחים והצופים מרחוק רוצים לראות משחקים, ושתי החברות שלפו תותחים כבדים כדי לשכנע את העולם שאת המשחקים הלוהטים ביותר ניתן למצוא על הפלטפורמות שלהן. מיקרוסופט הציגה בין השאר את מטאל גיר סוליד 5, פורצה 5, Dead Rising 3, הוויצ'ר 3, באטלפילד 4, היילו 5 ו-Titanfall.
אצל סוני כיכבו קילזון, Infamous, פיינל פנטזי 15, אססינס קריד, Watch Dogs, The Elder Scrolls Online ו-Destiny של באנג'י.שמות מרשימים, אבל רבים מהם, יודע מי שיודע, הם משחקים מרובי פלטפורמות, שלא אכפת להם אם אתם משחקים אותם על ה-Xbox One, על ה-PS4 או ברבים מהמקרים בכלל על ה-PC. למיקרוסופט היו בסביבות חמישה בלעדיים גדולים: Ryse, Forza 5, Halo 5, משחק חדש מיוצרי אלן ווייק, ו-Titanfall, אם לא לוקחים בחשבון את העובדה ש-Titanfall מגיע למחשב האישי במקביל. לסוני היו רק שלושה: משחק חדש מיוצרי גוד אוף וור, קילזון ו-Infamous: Second Son; ואפשר להעלות את זה לארבעה אם מתחשבים בכך ש-Gran Turismo 6, שהוצג באירוע של סוני כמשחק PS3, יגיע מאוחר יותר גם ל-PS4 בגרסה משודרגת גרפית.
בדור האחרון היה לסוני יתרון משמעותי במספר המשחקים הבלעדיים - והלרוב משובחים - שהיא סיפקה לשחקניה. האם היתרון הזה ישמר בדור החדש בעזרת האולפנים המצויינים שהחברה מטפחת, כמו סוני יפן, סוני סנטה מוניקה, Naughty Dog ו-Quantic Dream? או שמיקרוסופט, בעזרת אולפנים פנימיים חדשים כמו Black Tusk הקנדי ו-343, שהחליפו את באנג'י כאדוני מותג היילו, מתכננת לחזור ולהשקיע במותגים בלעדיים חדשים כמו בימי ה-Xbox המקורית ותחילת ימי ה-360? עוד שאלה שנצטרך להתאזר בשנה-שנתיים של סבלנות כדי לענות עליה.
לגבי מפתחים עצמאיים, שמספקים כמה מהמשחקים המקוריים והמרעננים ביותר של כל פלטפורמה, שתי החברות מציגות את עצמן כבעלות קשר מצויין עם חלק האינדי של התעשיה; אלא שהניסיון מוכיח שעד כה סוני הייתה פופולרית יותר בקרב מפתחים עצמאיים ומוצלחת יותר בהבאת מגוון של משחקים קטנים ומקוריים לשוק. מיקרוסופט הציגה באירוע שלה רק שני משחקים עצמאיים, מול שישה-שבעה באירוע של סוני. גם כאן חובת ההוכחה על מיקרוסופט בשנים הקרובות, והיא לא התחילה ברגל ימין: מפתחים עצמאיים כמו לורן לאנינג (סדרת Oddworld) כבר התלוננו על המדיניות החדשה של מיקרוסופט, לפיה משחקיהם לא יוכלו כלל להיכנס לחנות שלה ללא מפיצה שתייצג אותם.
לבסוף, יש את עניין התמיכה לאחור. ה-Xbox One לא תתמוך במשחקי Xbox 360 ו-Xbox, נקודה. ה-PS4 גם לא תתמוך בהפעלתם מקומית, אבל דרך שירות המשחקים בענן שלה, Gaikai, תספק עם ההשקה מבחר של משחקי PS3 בולטים אותם ניתן לשחק - עם לאג מסויים ופגיעה באיכות הויזואלית - דרך הרשת. מאוחר יותר המבחר צפוי להתרחב לחלקים גדולים מקטלוג ה-PS3, ה-PS2 והפלייסטיישן המקורית. בונוס נחמד, למרות שלא בטוח שהשירות יהיה בשנים הקרובות זמין, או שמיש מבחינה מעשית, רחוק מערים מרכזיות ביפן, אירופה וצפון אמריקה.
תוצאות הסיבוב: תיקו - הקרב צמוד מדי בשלב זה מכדי להכריע, עם יתרון קל לסוני עבור מי שמשחקי אינדי חשובים לו.
סיבוב 6: זכויות צרכן
כאן מיקרוסופט סיפקה ללקוחות פוטנציאליים הרבה סיבות לדאגה עוד במאי - והדאגה, למרות שיש עניינים שכנראה לא יתבהרו סופית לפני השקת הקונסולה ואפילו אחריה - הוכחה כמוצדקת לפחות חלקית. ממה שהתגלה עד כה, מיקרוסופט מתכוונת לקחת מהצרכנים זכויות שעד כה נחשבו מובנות מאליהן, בלי לפצות אותם באופן משמעותי במקום אחר (כמו ששירות Steam על המחשב, למשל, עושה עם המבצעים הזולים והתכופים שלו על חלקים גדולים מהקטלוג).
- לגבי חיבור לרשת: ה-Xbox One לא תדרוש חיבור רציף לרשת, דרישה שהפכה השקות משחקים כמו של דיאבלו 3 וסימסיטי האחרון לאסונות, אבל היא כן תדרוש יצירת קשר עם שרתיה לפחות פעם ב-24 שעות. אם הקונסולה לא תצליח ליצור קשר כזה - אם עקב תקלת ISP או בעיה בשרתי מיקרוסופט עצמם - היא תיתקע במצב ניסיון יצירת קשר עד שתצליח. פועל יוצא של חיבור החובה לרשת, ככל הנראה, הוא שה-Xbox החדשה לא תפעל כלל במדינות שלא נתמכות רשמית על ידי רשת ה-Xbox Live החדשה - וישראל, נכון לסוף 2013 והשקת המכשיר, תהיה בין מדינות אלה.
- לגבי שימוש במשחקים שלכם על קונסולות אחרות: חיבור החובה לרשת מאפשר למיקרוסופט לחבר בין עותק משחק לבין הקונסולה הראשונה שעליה הוא יופעל. המשמעות היא שלא תוכלו להלוות באופן חופשי משחקים למי שתרצו. אם תרצו להפעיל משחק דרך הפרופיל שלכם על קונסולה של מישהו אחר, תוכלו לעשות זאת, בתנאי שהפרופיל אינו פעיל באותו רגע על קונסולה אחרת. כדי להבטיח זאת ה-Xbox One תצטרך ליצור קשר עם שרתי מיקרוסופט כל שעה במקום פעם ביממה.
כמו כן תוכלו להגדיר מספר פרופילים כ"בני משפחה", ושחקנים שישתמשו בפרופילים האלה יוכלו גם הם להריץ את המשחקים שלכם על קונסולות אחרות - בתנאי שרק עותק אחד של המשחק יהיה פעיל בכל זמן נתון.אפשרות נוספת תאפשר לכם לתת משחק כ"מתנה" למשתמש אחר, אבל זאת תחת שני תנאים: אלף, משחק יהיה ניתן להעברה רק פעם אחת לכל היותר. בית, מפיצת כל משחק היא זו שתחליט, בעת השקתו, האם האפשרות הזו תהיה זמינה או חסומה עבורו.
- לגבי מכירה ורכישה של משחקי יד שניה פיזיים: מיקרוסופט בנתה מנגנון לסחר במשחקים משומשים מבוססי דיסק, וכל מפיצה תוכל להחליט אם להשתמש בו או לחסום את המסחר במשחקיה. מיקרוסופט עצמה לא תיקח עמלה על עסקאות אלה, אבל מצד שני נראה שביצוען ידרוש את השתתפותם של קמעונאים גדולים מסויימים, כמו רשת גיימסטופ, מה שיהפוך את שוק היד השניה של ה-Xbox One למוגבל ואולי אפילו בלתי קיים בחלק מהמדינות. תופעה דומהה צפויה עם שירותי השכרת משחקים: רק שירותים שיאושרו רשמית על ידי מיקרוסופט יוכלו להשכיר משחקי Xbox One.
- מגבלות גיאוגרפיות: משחקי ה-Xbox One יתמכו בהפעלה על פי אזור גיאוגרפי, ובזכות/חובת חיבור החובה לרשת, ההפרדה בין טריטוריות תוכל להיות אפילו מדוייקת יותר מהחלוקה אירופה/אמריקה/יפן של דורות קודמים. זה אומר שבהרבה מקרים לא תוכלו לייבא משחקים מארץ אחת לאחרת, ותצטרכו לחכות לתאריך ההשקה המקומי ולשלם את המחיר שהמפיצה החליטה שמתאים לטריטוריה הספציפית שלכם.
ומה עם סוני בינתיים? לסוני היה את רגע "שלושת הלאווים" שלה ב-E3, בו מנהל סוני אמריקה, ג'ק טרטון, הכריז לקול מחיאות כפיים "לא למגבלות גיאוגרפיות; לא לחיבור חובה לרשת; לא למגבלות על הלוואה ומכירה של משחקים פיזיים". למעשה, סוני פשוט הותירה את הסטטוס-קוו על כנו, אבל זה הספיק לה, לאור כל השינויים לרעת הצרכן שדוחפת מיקרוסופט, לצאת מההשוואה הזו עם נצחון בנוק-אאוט.
סיבוב 7: המחיר
בהשוואת מחיר פשוטה יש ל-PS4 יתרון ברור על ה-Xbox One. סוני באה לתקן את תג המחיר שהדביקה על ה-PS3 בתחילת הדור הנוכחי, ועשתה זאת עם מחיר נגיש של 400 דולר ל-PS4, מול ה-500 דולר של ה-Xbox One.
העניינים מתאזנים מעט לצרכן שיודע מראש שהוא מעוניין בממשק התנועה שמספקות מצלמות ה-eyetoy וה-kinect (ראו סיבוב 2). ה-Xbox One כבר מגיעה עם הקינקט בנויה לתוכה, בעוד ה-eyetoy החדשה תעלה לכם בנפרד 70 דולר, למחיר סופי של 470 דולר ל-PS4 מול 500 ל-Xbox One.
והמנצחת היא...
המאבק היה צמוד למדי בחמשת הסיבובים הראשונים, אבל נראה שהוכרע בבירור לטובת סוני בסיבוב השישי והשביעי. סוני היא המנצחת של המשחק הקטן שלנו - בעיקר מנקודת המבט של גיימר שנמצא מחוץ לשווקים המרכזיים של מיקרוסופט ושיקרות לו זכויות בעלות פיזית מסורתיות, למרות מעמדן ההולך ונכחד בשוק התוכנה והבידור. נראה מה יאמר קהל הצרכנים הרחב בהשקת הקונסולות בסוף השנה ובחודשים שלאחר מכן: ההימור שלנו הוא שמיקרוסופט תשמור על מעמד המובילה שלה בארצות הברית, אבל בפער קטן יותר, בעוד באירופה - ללא שינויים משמעותיים במדיניות - הפופולריות שלה תיפגע משמעותית ותאפשר לסוני להחזיר לידיה את השליטה בשוק.
