נדחתה תביעת לוחמי השייטת שצללו בקישון
"לא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח שחשיפתו הנטענת למימי הקישון היה בכוחה לגרום למחלתו", כתב שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עדי זרנקין, ודחה את תביעתם של כ-70 לוחמי שייטת. הם טענו כי חשיפתם לחומרים מסוכנים גרמה לסרטן ולמחלות נוספות
נדחתה תביעת לוחמי השייטת שצללו בנחל הקישון ולקו בסרטן ובמחלות נוספות: בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ב') כי לא נמצא קשר סיבתי בין הזיהום בנחל לבין מחלותיהם של כ-70 לוחמים לשעבר. משפט דומה של דייגים שעבדו בקישון וחלו ממשיך להתנהל בבית המשפט.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
למה מממנת המדינה הגנה משפטית לשאול גנון?
בנט: רעיון המדינה הפלסטינית מאחורינו
התביעה של לוחמי השייטת הוגשה נגד עיריית חיפה, "חיפה כימיקלים", איגוד ערים אזור חיפה ובתי זיקוק לנפט, בטענה שהם אחראים לזיהומו של הקישון ולחומרים רעילים ומסוכנים שנמצאים בו, בהם ארסן, ניקל, כרום, קדמיום, עופרת ובנזן.
השופט, ד"ר עדי זרנקין, קבע כי אף שהוכח בדיון שהחומרים המסוכנים הללו נמצאים במימי הקישון וכן בבוצת הנחל, "לא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח שחשיפתו הנטענת למימי הקישון היה בכוחה לגרום למחלתו". הוא ציין כי התובעים לא הציגו ראיות כלשהן לעודף תחלואה בקרב חיילים שנחשפו למימי הקישון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית או למי שנחשפו בנסיבות אחרות לחומרים שצוינו בתביעה.
השופט הוסיף כי התובעים אינם מהווים קבוצה הומוגנית הן מבחינת סוג הפעילות באזור הקישון וחשיפתם למימיו והן לגבי המחלות שבהן חלו היות וחלקם אכן נמנו עם חיילי שייטת 13, אולם אחרים שירתו ביחידות אחרות של חיל הים או ביחידות צה"ליות אחרות. השופט דחה את חוות דעתו של מומחה התביעה פרופ' ישראל הוד שטען כי די בכך שהתובעים נחשפו חשיפה כלשהי לחומרים שבמימי הקישון ו"אפילו למולקולה אחת", וקבע כי מדובר בתיאוריה בעייתית ביותר: "לא נמצא לה כל בסיס מחקרי והיא אינה מהווה אסכולה מדעית מוכרת".
לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
לדברי השופט, המומחה התעלם באופן מוחלט בחוות דעתו מדיון בגורמי הסיכון המוכרים בכל מחלה ומחלה ממחלותיהם של התובעים ונמנע במכוון מלהתייחס לנתוניו האישיים של כל תובע ותובע. לדבריו, מומחי הנתבעים (המפעלים והרשויות) היו מקצועיים יותר ואלה קבעו כי הסבירות שהחשיפה לחומרים שהיו בקישון עקב מגע עורי או נשימתי או בדרך של עיכול היא שגרמה לתחלואת הנתבעים מהקלושה ביותר. השופט ציין כי בשל הנסיבות, "לא מלאו לבו לחייב את התובעים לשאת בהוצאות וכל צד יישא בתוצאותיו".
עוד ציין השופט בנוגע למומחה כי "למרבית התמיהה, פרופ' הוד לא נפגש עם התובעים או עם בני משפחות הנפטרים, לא קיבל מהם שום נתון אנמנסטי, וממילא, כמובן, אף לא בדק את מי מן התובעים, וביסס את חוות דעתו על פי חומר רפואי בסיסי שהוצג לו על ידי בא כוח התובעים, ועל פי הנטען בכתב התביעה".
השופט זרנקין קבע בפסק הדין כי "מחלות ממאירות קרויות כולן, בפי העם 'מחלת סרטן', אך המדובר במחלות שונות בעלות אטיולוגיה שונה, והן קשורות לגורמי סיכון מוכרים שונים, ואלו אשר נקשרות לחשיפה לגורמים סביבתיים, הרי שהקשר הינו תלוי צורת החשיפה ואופייה".
עוד ציין השופט כי "האמירה, או הטענה, כי מאן דהוא חלה ב'סרטן', משום שנחשף לחומר 'מסרטן' היא אמירה פשטנית, וכל עוד לא נבחן סוג מחלת הסרטן, מהם גורמי הסיכון אשר ידועים למחלה ספציפית זו, מהי תצורת החשיפה הרלוונטית אשר נקשרה כגורם סיכון למחלה זו, באיזה מידה נחשף החולה לחומר המסרטן בתצורתו הרלוונטית, ומהם גורמי הסיכון האחרים הקיימים אצל אותו חולה, לא ניתן לקיים דיון של ממש בשאלת הקשר הסיבתי בין החשיפה למחלה".
השופט התייחס בפסק הדין גם לעובדה שבמהלך תקופת המשפט קיבל הצבא את תביעתם של חלק מהתובעים בהכרה כנכי צה"ל, אולם לדבריו, זכותו של צה"ל לקבל החלטה זו מטעמי מדיניות אך לבית המשפט אין מותרות כאלה. בנוסף יצוין כי במהלך המשפט ניסה השופט ד"ר זרנקין להביא את הצדדים לידי פשרה אך ללא הועיל. במקביל לדיון בתיק זה, מנהלים גם הדייגים שפעלו בקישון ולקו במחלות קשות תביעה משלהם נגד המפעלים והרשויות. כאמור, הדיונים בתביעה זו עדיין לא הסתיימו.
אחד התובעים: "לא נותן אמון במערכת"
רוני קרן מטבעון, אחד התובעים, לא הופתע מפסק הדין של השופט זרנקין. קרן, שלחם בשייטת בשנים 76-71, צלל בקישון הן כחניך בקורס צלילה והן כמדריך כמה שנים לאחר מכן. "ברור היה מההתחלה שמדובר עניין פוליטי ולא בצדק", אמר קרן. "חבל שהגענו למקום כזה, אני כבר לא נותן אמון במערכת. מראש לא היו לי ציפיות כך שאני לא ממש מאוכזב".
קרן אמר עוד כי "אין שום הסבר אחר למספרים הגבוהים של החולים בקרב הלוחמים בשייטת. 20%-15% מהחברים למחזור שלי חולים, זה מעבר לכל סטטיסטיקה ומדובר באנשים בריאים נפשית ופיזית, שאמורים להיות בריאים הרבה יותר מאשר כלל האוכלוסייה".
הלוחם לשעבר שחולה בסרטן מסוג יואינג סרקומה, שפוגעת בעצמות וברקמות, ציין כי הוא "נס רפואי". קרן סיפר כי "הייתי משותק לתקופה קצרה אחרי גידול בתעלת השדרה, קיבלתי את הטיפול הטוב ביותר בעולם,
אחרת הייתי היום על כיסא גלגלים. הייתי אדם מאוד ספורטיבי ובריא וזה מה שהציל אותי. זו בדיוק הסיבה שאני לא מצליח להבין כיצד כל כך הרבה אנשים במצבי חלו ועדיין לא רואים את ההקשר הברור מאליו למגע עם המים המזוהמים".
פרשת לוחמי הקומנדו שצללו בקישון ולקו בסרטן נחשפה בתחקיר של "7 ימים" שפורסם לפני 13 שנה. לוחמי הקומנדו נהגו במשך 25 שנה לצלול בשפך נמל הקישון, המוגדר כנחל המזוהם בישראל. הרשויות התריעו כבר שנים שבמי הנחל ריכוזים קטלניים של חומרים מסרטנים. התברר שכבר בתחילת שנות ה-80 החליט פיקוד חיל-הים להרחיק מהקישון את אימוני קורס חובלים. למרות זאת המשיך החיל לשלוח לצלילות בנחל את לוחמי הקומנדו במשך 12 שנים נוספות.
לפנייה לכתב/ת 
