אין אפילו ספק סביר בעניין רומן זדורוב

תיק רצח תאיר ראדה חוזר להעסיק את התקשורת. בשבוע שעבר התחדשו הדיונים בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעקבות החלטת בית המשפט העליון לאפשר הצגה של טענות הנוגעות לעקבות הנעליים, לכלי הרצח ולחבלות בראשה של המנוחה. מי שעשה טעות ונשען על דיווחי התקשורת לאורך השנים, עלול לחשוב שמדובר בסבב דיונים שיהפוך על פיה את החלטת המחוזי להרשיע את רומן זדורוב ברצח. אני מציע לכם לשכוח מזה. אינני רואה סיכוי של ממש לזיכויו של מי שהורשע ברצח התלמידה תאיר ראדה, הרשעה שנשענה על שורה מבוססת של ראיות נגדו.

בתיק רצח התלמידה מקצרין נשברו כל השיאים: כמה וכמה עיתונאים המשיכו להאביס את הציבור, מהרגע הראשון, בראיות שכביכול מוכיחות שזדורוב אינו הרוצח. גורמים שונים שיתפו פעולה עם התנהלות מבישה זו. הם שבו ומכרו לציבור את שתיל ה"חף מפשע", שהלך וצמח עד למימדים של יער עבות. זה ההסבר לכך שהציבור, שניזון ממה שנמסר בתקשורת, הופתע מהרשעתו, הצפויה למדי, של הנאשם בביצוע הרצח.

אני מוצא לנכון לומר מילה טובה על החלטת בית המשפט העליון מחודש מרץ שנה זו, להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי לשמיעת הראיות. לכאורה מדובר בהחלטה חריגה - אבל מטרתה ראויה ביותר: היא נועדה להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. קשה להשתחרר מהתחושה כי נוכח האווירה הציבורית שנבנתה בתיק זה, סבר ככל הנראה בית המשפט העליון כי נכון יהיה להוסיף להרשעה גם מה שמכונה בפרקליטות "הרשעה עם שלייקס". כלומר: החלטה סופית ומחזקת של ההכרעה הראשונה בתיק.

אמנם המומחים המובאים לעדות הינם עדים מטעם ההגנה, אלא שמי שעוסק במשפט פלילי יודע, כי כל מומחה שכזה צפוי לחקירה נגדית צולבת על-ידי הפרקליטות וזו אף תוכל להביא עדים מטעמה (במסגרת הליך הנקרא עדות הזמה). צוות התביעה בתיק זה - שעל כשרונו ויסודיותו אין כל מחלוקת - יכול להפוך את המהלך הנוכחי, שהחל בתקשורת כ"תפנית דרמטית במשפט", למסמר נוסף בארון הרשעתו של זדורוב.

במארג ראייתי כל כך צפוף - גם ללא עקבות הנעליים שהתגלו על מכנסי המנוחה, ניתן היה להרשיע בבטחון את רומן זדורוב בביצוע הרצח. הודאתו איכותית ועמוקה ואינה יכולה להיחשב כהודאה "רגילה". אין בפנינו מקרה של נאשם אשר מודה באופן לקוני בביצוע רצח, כי אם בהודאה אותנטית, שניתנה תחילה לחברו לתא המעצר - תוך הדגמות, לחישות ומסירת פרטים שאותם יכול היה לדעת רק הרוצח. אליה הצטרפו שחזור ברור והודאה בחקירה, ולכל אלה חברו חיזוקים רבים, מעבר לדרוש.

העובדה שעד היום לא התגלה מיהו שהותיר את העקבות הלא מפוענחות בתוך תא השרותים - אינה יכולה לעלות כדי ספק סביר באשמתו של זדורוב. די בכך שאחד מהמחלצים לא אותר ולא מסר את נעליו לבדיקה כדי ליצור את החלל העובדתי. שום דבר אינו יכול לגבור על מסת הראיות המפלילות. לטעמי, סופו של הליך זה להסתיים בהרשעה מחודשת, וגם הערעור, אם יוגש לבית המשפט העליון, עתיד להידחות.

עו"ד תומר שורץ ממשרד עורכי הדין דביר-רייכרט-שורץ. שימש עד לפני כחצי שנה בתפקיד בכיר בפרקליטות מחוז צפון

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il