מערבה מכאן: טעים בווסט

עוד בערוץ האוכל:

• צבעוני ומפתיע: סלטים של שאול בן אדרת
• עונת הקישואים: מדריך ו-6 מתכונים
• המתוקות הראשונות שלי: עוגיות מזרחיות מתוקות
  

(צילום: לירון אלמוג)

הפעם הגענו ל-"אנדיב", המסעדה החדשה של השף גיא פרץ במלון ווסט, גם הוא חדש, השוכן בחלקו הצפוני של החוף. אחרי "גספאצ'ו" באשקלון ו-"קונפי" בחיפה, פרץ פיתח בשנים האחרונות התמחות בהרצת מסעדות כשרות במתחמי מלונות בפריפריה, תוך הימנעות מהתמודדות בשוק התל אביבי הצפוף.

היינו שניים והגענו למקום בשעת צהריים באחד מימי אמצע השבוע. גילינו מסעדה המעוצבת בהידור מאופק, עם מפות צחורות וכוסות יין גבוהות על השולחנות.

(צילום: לירון אלמוג)

מהחלונות הגדולים הפונים מערבה אל הטיילת הים נשקף במלוא הדרו. עיון בתפריט גילה שמדובר במסעדת שף ים תיכונית, עם אגף בשרים מפותח במיוחד. בספרו "ספר הבשר" (הוצאת "קוראים‭,("‬ פרץ כבר העיד על היותו בן לשושלת קצבים והצהיר על חיבתו לנתחי בשר שומניים בעלי טעמים עזים.

כיוון שהגענו בצהריים, בחרנו בשתי ארוחות עסקיות שמחירן נקבע על פי מחיר המנה העיקרית והן כוללות גם כוס יין או בירה. לארוחה הראשונה בחרנו סטייק אנגוס ‭129)‬ שקל) ולשנייה באסאדו ‭98)‬ שקל‭.(‬ מבין הראשונות בחרנו סביצ'ה ומנה שכונתה כאן "חציל אנדלוסי‭."‬ עוד לפני הראשונות הוגש לנו לחם הבית בליווי כמה מטבלים: טפאנד, רסק פלפלים, טחינה לבנה ושיני שום שנאפו בקליפתן.

(צילום: לירון אלמוג)

הסביצ'ה היא מנת פתיחה שכל תכליתה להקרין רעננות ימית, הצורבת בעדינות את החך ומעירה אותו לקראת הבאות. כאן היו אלה נתחי בס שנכבשו ברוטב לימוני עדין והוגשו על מצע של קרח מרוסק עם רסיסי בצל סגול, כוסברה ופרוסות צנונית.

במנה השנייה החציל נקלה, נחלץ מקליפתו והוגש על צלחת חרס שחורה מעוטר בשבבי שום ולצידו שלושה פסי צבע עזים: הצהוב היה מיצוי מעולה של לימון כבוש, האדום - קרם אריסה והירוק רסק של פלפלים ירוקים. יחד עם הלחם הטעים שהוגש חם והמטבלים, ההכנה לקראת המנות העיקריות הייתה טובה מאוד.

(צילום: לירון אלמוג)

ואלה - אם כבר מדברים על זה - איחרו מאוד להגיע. רק אחרי המתנה ארוכה קיבלנו שוב שתי צלחות חרס שחורות ועליהן הבשר. האנגוס הוא זן של בקר שמוצאו בסקוטלנד. היום הוא מגודל, כמו רוב הבשר המגיע לארץ, בדרום אמריקה. בשנים האחרונות ישנו גם עדר קטן שמתפתח אצלנו בגולן. הנתח, לא גדול אבל רך ועסיסי מאוד, הוגש ולצידו קערית של תפודים אפויים, והזכיר לנו את ניחוחו הבשרי המיוחד של העגל הזה.

(צילום: לירון אלמוג)

המנה השנייה הייתה קצת פחות מוצלחת. הכוונה באסאדו (בספרדית: צלוי) היא בדרך כלל לשדרת צלעות בקר הנחתכות לרוחב ונצלות על האש. פה אוכלים לא רק את בשר הצלע, אלא מכרסמים בחדווה את כל נקודות המפגש המעניינות הנוצרות בין הבשר, השומן והעצם.

הבעיה הייתה רוטב ברביקיו מעובה שכיסה את הנתחים ופגם בהנאה מטעמם האמיתי. רוטב על בשר הוא כמו איפור כבד מדי; יותר משהוא משביח, הוא מעורר חשד.

(צילום: לירון אלמוג)

על קינוחים ויתרנו, ולא רק מפני שמדובר במסעדה כשרה המחויבת לקינוחי פרווה. יחד עם עוד כוס קברנה של ברקן, שתומחרה ב־35 שקלים, שילמנו 300 שקל כולל שירות על ארוחה טובה שנתנה תמורה הולמת למחירה.

• אנדיב, מלון ווסט, הטיילת ‭,21‬ חוף לידו. ‭.073-2866866‬ המסעדה כשרה וסגורה בשבת.
  

הכתבה פורסמה במקור ב-"ידיעות אחרונות"