סטטוס קוו - "מה שהיה טוב לבן גוריון, טוב היום"

ברוב גדול: מליאת הכנסת הפילה הצעת חוק שביקשה להפוך את הסטטוס קוו לחוק-יסוד. 48 חברי כנסת התנגדו להצעת החוק שהגיש ח"כ יעקב ליצמן ורק תשעה תמכו, בהצבעה שנערכה לפני זמן קצר (ד'). ליצמן הציע לקבוע כי הסטטוס קוו שהתקיים בזמן הכנסת הקודמת הוא שיישמר מעתה - ולמעשה עד עולם. בכך ביקש לעגן בחוק-יסוד את השבתת התחבורה הציבורית בימי שבת וחגים, וזאת למעט חריגים בודדים, למשל בחיפה ואילת.

"הסטטוס קוו שמר על האיזון בין חרדים, דתיים וחילוניים"(צילום: אייל יסקי - וייס)

"יש סיכוי שהמדינה תשקוט הרבה שנים"

לפני ההצבעה, ניסה ח"כ ליצמן לשכנע את חברי הכנסת הנוכחים בנחיצות הצעתו. "הסטטוס קוו שמר בדרך כלל על האיזון בין חרדים, דתיים וחילוניים", אמר ליצמן. "כל פעם יש מאבקים לשמור ולשמר (את הסטטוס קוו), ואני מדבר על נושאים כמו שירותי תחבורה ציבורית, ימי שבת, מעמד אישי - ויש עוד המון דברים.

אז למה להתווכח כל פעם?".

הסטטוס קוו, שמעולם לא עוגן בחוק, מיוחס לראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ולדברי ליצמן אין סיבה לשנותו. "אני לא חושב שמה שהיה טוב לבן גוריון לא לטוב לשרים היום", הוא הסביר. "המאבקים גורמים לשני הצדדים לפרוץ (את הסטטוס קוו). אם נגיע לכך שהסטטוס קוו יהיה חוק יסוד, יש סיכוי שהמדינה תשקוט הרבה שנים, ולא יהיו מאבקים בין חילוניים וחדרים".

ליצמן גם התייחס לכך שהשמירה על הסטטוס קוו היוותה סעיף קבוע בכל ההסכמים הקואליציוניים בישראל, מאז תחילת שנות ה-50. "(הרי) הנושא הזה היה בכל הסכם קואליציוני, (וזה) הסעיף הכי מוסכם בכל ממשלה", הסביר ח"כ ליצמן לחברי המליאה. "אני לא רואה כל סיבה (לכך) שההסכם שאתם כל כך מכבדים - למה לא לעשות את זה לחוק?".

כולם אומרים, יש כרסום בסטטוס קוו

בדברי ההסבר של הצעתו, מבהיר ליצמן כי "בשנים האחרונות ישנה זחילה מתמשכת וכרסום מעמיק בסטטוס קוו". יש לציין כי טענה זו עולה גם מצד חרדים, אך גם מצד חילוניים. טענה משותפת נוספת נוגעת להיבט החברתי של הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. חרדים טוענים כי הפעלתה תביא לפגיעה במי שנמנה עם השכבות החלשות, שכן הם אלה שיידרשו לעבוד בימי שבת. מנגד, חילוניים טוענים כי הימנעות מהפעלת תחבורה ציבורית בשבת פוגעת באותם אזרחים בדיוק.

ראוי לציין כי במהלך השנים נמתחה ביקורת חריפה נגד הסדר הסטטוס קוו, בין השאר נגד היעדר ביסוס חוקי ליישומו. המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין, הבהיר בעבר כי "ליחיד שמורה זכותו לחופש הדת ולחופש מדת, גם ברשות היחיד גם ברשות הרבים. ואם מבקשת החברה לפגוע בחופש זה - רק בחוק הכנסת או במעשה חוקה רשאית היא לעשות כן".