מעסיקים החזירו לבני נוער שנוצלו 2.3 מיליון שקל

נערים ונערות עובדים שקופחו בשכרם ובתנאי עבודתם בחודשי החופש הגדול, קיבלו בחזרה כ-2.3 מיליון שקל ב-2012 באמצעות בתי הדין לעבודה - עלייה של 221% לעומת הסכומים שהוזרו בשנה שקדמה לה. כך עולה מנתונים שהציגה הסתדרות הנוער העובד והלומד, בדיון שנערך היום (ד') בשדולה לשוויון תעסוקתי בכנסת.

• עבודות מסוכנות לצעירים בקיץ: איך להיזהר?
• בני נוער: האפליקציה שתגדיל לכם את השכר
• החופש הגדול בפתח: עבודות לבני הנוער
  

הדיון הוקדש למניעת הניצול של בני נוער שעובדים בחופש הגדול ולשמירת זכויותיהם. יו"ר השדולה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), הסבירה כי הדיון נערך על רקע החשש מפני "המשך ההעסקה הפוגענית והניצול המחפיר של בני נוער מחפשי עבודה בידי מעסיקים, שמנצלים את גילם הצעיר וחוסר המודעות לזכויותיהם, וכן כתוצאה מאכיפה לקויה של חוקי העבודה.

נתוני השבת הכספים לצעירים נמסרו במסגרת דו"ח פעולות האיגוד המקצועי של הסתדרות הנוער העובד. מהנתונים עולה, כי אשתקד טיפל האיגוד בתלונות של כ-5,300 נערים, לעומת 695 בשנת 2011. רוב התלונות הגיעו מענף המזון (מסעדות ואולמות אירועים), מתוכן נפתחו 971 תיקים והוגשו 282 תביעות משפטיות - גידול דרמטי של 59% לעומת מספר התביעות ב-2011.

רוב התלונות - בענף המזון(צילום: shutterstock)

טיפה בים

עוד נטען בדיון, כי הגידול בסך הכסף שהוחזר לצעירים דרך בתי הדין לעבודה, התאפשר בזכות פשרות שהושגו מול המעסיקים והצלחת מזכירי האיגוד בסגירת תיקי תביעות שנסחבו מספר שנים. בנוסף נמסר, כי מספר הצעירים שמבררים את זכויותיהם באמצעות אתר האינטרנט "שכר מינימום" שמפעיל האיגוד, גדל בהתמדה ועמד אשתקד על כ-115 אלף.

עם זאת, הדו"ח קובע כי ביחס לציבור של כ-250 אלף נערים עובדים בגילאי 18-14 - רובם זמניים וחלקם קבועים - מספר המתלוננים והתובעים עומד עדיין על "טיפה בים". על פי הדו"ח, רוב בני הנוער המקופחים אינם נאבקים על זכויותיהם בגלל חוסר מודעות, חשש מפיטורים, בשל הסחבת המשפטית וכן משום ש"אין טעם להיכנס לזה בשביל הסכומים הקטנים שמשלמים לנו".

בד בבד טענו נציגי האיגוד, כי ההתאגדויות הצעירות שהתרחשו בשנתיים האחרונות, מפיחות "רוח חדשה ותקווה גדולה שהמצב איננו כמו שהיה ומתהפך לטובה". רוב ההתאגדויות הן מקומיות דוגמת רשת המרכולים סופר-דוש בבת-ים, אך חלקן בולטות ומקיפות כמו ברשת המזון המהיר בורגראנץ', שאף חתמה על הסכם קיבוצי עם העובדים הכולל שכר הוגן והטבות.

ארז אשל, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ציין ש-40% מהנערים העובדים מועסקים גם בשנת הלימודים, מתוכם 43% בשירותים ומכירות, 24% במסחר ותעשייה, ו-17% בפקידות. הוא הוסיף כי הגיל הממוצע של העובדים בחופש הגדול עומד על 16, וכי המשרד בוחן את הורדת גיל המינימום של עבודות נוער מ-14 ל-13.

על הכוונת: שכר כמו של מבוגרים

אחד מפעילי הסתדרות הנוער העובד מסר בדיון, כי בכוותם להיאבק על השוואת שכר המינימום של נערים לשכר המבוגרים. כיום עומד השכר על כ-3,000 שקל, כ-70% משכרם של מבוגרים (עד גיל 16 - 3,010 שקל בחודש, עד 17 - 3,225 שקל ועד גיל 18 - 3,569 שקל בחודש). 

סגן שר החינוך, אבי וורטמן, קרא לשדולה לפעול לעידוד מעסיקים בהטבות מס כדי שיקלטו נערים. חבר השדולה ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה), קרא לעודד את התארגנות הצעירים במקומות העבודה "המבטאת את הדאגה לזולת ומחזקת את הסולידריות שבלעדיה אין תקומה לחברה".

ח"כ רוזין אמרה בסוף הדיון, כי השדולה נועדה לשמש ככתובת נגד כל אפליה בתעסוקה, לא רק של בני הנוער. "העלייה המתמדת במספר התלונות שמקבלת הסתדרות הנוער העובד והלומד מוכיחה לא רק שהצעירים עדיין חשים על בשרם את התעמרות המעסיקים, אלא גם שהם מתחילים להכיר בזכויותיהם ומוכנים לעמוד עליהן", סיכמה.