כ-200 אריתריאים ציינו את "יום הפליט" בתל אביב
בגינת לוינסקי שבתחנה המרכזית הישנה קיימו מבקשי המקלט טקס זיכרון לזכר אלפי האריתראים שנהרגו במלחמות עם אתיופיה. אחד המשתתפים: "החלום - לחזור לשם בשנה הבאה"
ברחבי העולם יצוין היום (יום ה') "יום הפליט", ואמש התאספו בגינת לוינסקי בתל אביב כ-200 מבקשי מקלט אריתראים לזכר מה שכינו "קורבנות שלטונו" של הרודן איסאייס אפוורקי, נשיא אריתראה מאז שנת 93'.
עוד חדשות ב-ynet:
המשתתפים הניפו את דגלי ישראל ואריתריאה והדליקו נרות לזכרם של אלפי החללים שנהרגו במאבקים ארוכי השנים עם אתיופיה. "מיליוני אנשים עזבו את אריתריאה. בשנים האחרונות הפכנו לעם של פליטים. חשוב לנו לכבד את זכרם של האנשים שנלחמו כדי שנוכל לחזור למולדת שלנו", הסביר בשיחה עם ynet אחד ממבקשי המקלט דאוויט דמוז (26).
"לא בחרנו להיות פליטים אבל השלטון הדיקטטורי במולדת שלי הפך אותנו לכאלה לאחר ששלל זכויות, הוציא מחוץ לחוק מפלגות והשליך לכלא אנשים שסירבו לשרת בצבא", הוסיף דמוז שהסתנן לישראל במהלך 2010.
לדבריו, הוא ברח מאריתריאה כשהיה בן 21. "בגיל הזה הייתי צריך ללמוד אבל גייסו אותי לצבא בכפייה מתוך כוונה להשאיר אותי בשירות למספר שנים לא ידוע. זה לא צבא אלא עבודת פרך לעשרות שנים. השארתי מאחור הורים ואחים ואין סוף לגעגועים שלי אליהם אבל אם אחזור לשם מצפה לי מוות או כליאה בתנאים קשים לשארית חיי", סיפר דמוז.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בישראל שוהים כ-55 אלף מסתננים ומבקשי מקלט. כ-40 אלף מהם מאריתריאה ו-15 אלף מסודן. מאז יוני 2012, על פי התיקון לחוק למניעת הסתננות כ-2,000 מבקשי מקלט ומסתננים נכלאו ללא משפט במתקני משמורת לתקופה של שלוש שנים.
אריתריאה נחשבת לאחת המדינות בעלת שיעור הפליטות הגבוה ביותר בעולם ובהתאם לחוק הבינלאומי נמנעת
ישראל מלגרש את אזרחיה, אף ששתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים. מנגד, בשנים האחרונות ישראל לא בדקה את זכאותם של אזרחיה לקבלת מעמד כפליטים, זאת אף על פי ששיעורי ההכרה באריתריאים כפליטים עולים על 75% ברחבי העולם.
בחודשים האחרונים ייתכן שתתחיל המדינה להרחיק את אזרחי אריתריאה השוהים בישראל לאחר שבתחילת החודש הודיעה המדינה לבג"ץ כי הושג הסכם עם מדינה שלישית שתקלוט אותם. המצב הסבוך עלה אמש גם בשיחות בין מבקשי המקלט שהגיעו לגינת לויניסקי וחלקם הביעו כעס וחשש מפני ההתפתחויות.
"ישראל לא מכירה בנו כפליטים אבל זה מה שאנחנו, והעולם כולו מכיר בכך", אמר דמוז. לדבריו, "איש לא בוחר להיות פליט. החלום שלי הוא שביום הפליט בשנה הבאה אחזור למולדת שלי והמצב הזה יסתיים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
