"מילה של שוטר שווה יותר מזו של הנאשם"

הנהגת דיברה אנגלית, השוטרת שמעה עברית, והתובע דרש הרשעה - כי מילה של שוטר שווה יותר. בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה נהגת מאשמת שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, לאחר שנמצאו ליקויים וסתירות בעדות השוטרת שעצרה אותה. למרות אותם ליקויים, לא היסס התובע המשטרתי להבהיר לשופטת מרים קסלסי, כי יש להעדיף את גרסת השוטרת על זו של הנהגת.

"יש להרשיע את הנאשמת משום שמילה של שוטר שווה יותר מזו של הנאשם", הסביר התובע והסביר גם מדוע מילה של שוטר שווה יותר: "בשל היותו מקצועי, וכי כדי שעדות השוטר לא תתקבל 'צריך לסדוק סדק משמעותי בעדות השוטרת, מה שלא קרה כאן'", המשיך התובע בהסבריו. אלא שלדברי השופטת קסלסי, זו אולי תיאוריה מעניינת, אך היא עומדת בסתירה למקובל במשפט הפלילי.

"צריך לסדוק סדק משמעות בעדות השוטרת"(צילום: אוהד צויגנברג)

"עם כל הכבוד, התהפכו (כאן) היוצרות, ונשכחה מושכלת יסוד במשפט הפלילי", היא נוזפת בתובע בפסק הדין שבו זיכתה את הנהגת מחמת הספק. "על הנאשם לעורר ספק סביר, ולא 'סדק משמעותי', וספק סביר יכול שייווצר על-ידי הצבעה על סתירות בעדות השוטרת, אך גם יכול שייווצר גם מעצם עדותו שלו, שלא נסתרה על-ידי (המדינה)".  

"נהגים מדברים עברית, ומתחזים"

לדברי השוטרת, לאחר שנעצרה אמרה הנהגת כי רק הסתכלה בשעון, ואף הדגימה עם מכשיר הטלפון כיצד עשתה זאת. אלא שהשוטרת ביטלה את טענת הנהגת, מאחר שראתה אותה מניעה את שפתיה. "שעה ניתן לראות בשעון היד ובלוח המחוונים, ולא צריך לשם כך להרים את הטלפון סמוך לפה", הבהירה השוטרת בבית המשפט.

השוטרת גם אמרה בבית המשפט כי כל טענותיה של הנהגת הסתכמו בכך שאמרה כי הסתכלה בשעון. השופטת קסלסי לא השתכנעה. "אני מתקשה לקבל תשובה זו", היא מבהירה. "אני מסופקת אם נהג שרושמים לו דו"ח אומר רק שתי מלים, ושותק. אני גם מסופקת אם אכן אלו המלים המדויקות שאמרה הנאשמת, ויתכן כי מדובר באי הבנה או שמיעה לקויה של דבריה, שככל הנראה נאמרו באנגלית ולא בעברית".

השוטרת שללה את האפשרות הזו. לשופטת היא הסבירה כי "אם כך היה, הייתה רושמת זאת בדו"ח... נהגים רבים מדברים עברית שוטפת, ומתחזים אחר כך לכאלו שלא מדברים עברית". בעניין זה מציינת השופטת כי "הדעה המוקדמת של השוטרת שהביאה אותה להאשמה הכללית הזו, גרמה לה להעיד בביטחון באיזו שפה שאלה את הנאשמת - 'בעברית, והיא יודעת לדבר עברית יפה' - וזאת על אף שלא זכרה את המקרה או את הנאשמת".

בבית המשפט התברר כי הנהגת דווקא אינה מדברת עברית. "כשהסנגור הודיע לשוטרת כי הנאשמת לא יודעת אף מילה בעברית, אמרה השוטרת שאם כך היה - היא הייתה קוראת לשוטר אחר... 'ואנגלית אני יודעת לדבר'", כותבת השופטת קסלסי. בהמשך דווקא חזרה בה השוטרת מטענתה בעניין שליטת הנהגת בעברית, אך המשיכה לטעון כי היא "הבינה אותה בעברית".

השוטרת מירב, או שוטר זכר?

בעיית השפה לא הייתה הליקוי היחיד בעדות השוטרת. "עם השוטרת הייתה למיטב זכרונה שוטרת נוספת בשם מירב", כותבת השופטת קסלסי. אלא שהנהגת זכרה שעם השוטרת היה דווקא שוטר. "מראש ביקשה השוטרת שלא לתפוס אותה בדבריה בעניין זה משום שהיא אינה זוכרת", מסבירה השופטת, "(אבל) אני מאמינה לנהגת שזכרה היטב כי יחד עם השוטרת היה שוטר, והיא אף ניסתה לדבר גם איתו, אך ללא הועיל".

כמו השוטרת, גם השופטת קסלסי קבעה כי לא סביר שהנהגת הסתכלה בטלפון הנייד כדי לבדוק מה השעה. אלא שלדברי השופטת, "התוצאה לא חייבת להיות בהכרח שהנהגת שיקרה, אלא בהחלט יתכן שדבריה לא נשמעו או לא הובנו". אז מה באמת קרה? בבית המשפט טענה הנהגת כי "הטלפון הנייד היה בתוך תיק, ברכב יש דיבורית ו(היא) לא אחזה בנייד ולא דיברה כלל".

להוכחת דבריה, הציגה הנהגת תדפיס שיחות והודעות יוצאות, וממנו עלה כי אכן לא בוצעה שיחה בשעה שבה נעצרה. כאשר נשאלה על-ידי התובע מדוע לא הציגה תדפיס שיחות נכנסות, טענה כי "אמרו לה בחברת הסלולר כי צריך לשם כך החלטה של בית משפט". דברי הנהגת שכנעו את השופטת, שנתנה אמון בטענותיה גם בעניין חברת הסלולר וגם בעניין המהותי במשפט - והוא שלא נעשה שימוש בטלפון. לאור זאת, זיכתה השופטת קסלסי את הנהגת.