הסיפור שלא נגמר: עוד סחבת בדרך לפינוי עמונה

האם המדינה חוזרת בה מעמדתה שיש לפנות את המאחז עמונה ? עד לתחילת השבוע הבא אמורה המדינה להגיש את תשובתה להחלטת בג"ץ שיש לפנות את המאחז עד 15 ביולי, אולם היום (ה') ביקשה המדינה לאפשר ארכה נוספת למשך שבוע עד למתן התשובה. המדינה לא ביקשה לדחות או לבטל את הפינוי, אך מתשובתה נראה כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

נתניהו על הגז: "משה רבנו היה נווט טוב"

רב ראשי בחקירה: "נפל עלינו כרעם ביום בהיר"

את העובדה שלא מדובר רק בדחייה שנדרשת לשם הכנות לפינוי ניתן ללמוד מהנימוקים בבקשת המדינה, שמציינת כי היא זקוקה לזמן נוסף להשיב להחלטת הפינוי וזאת נוכח בקשת גורמים משפטיים בכירים למצות את הדיון. המדינה אף מציינת בבקשתה כי הגורמים מבקשים לבחון את "תמונת הרכישות המצטברת במתחם במובנו הרחב".

את הבקשה הקודמת לדחיית הפינוי שהיה אמור להתבצע ב-30 באפריל, נימקה המדינה ברצונה "להציג את נושא העתירה לדרג המדיני החדש". המדינה ציינה אז כי יש "טענות רכישה" מצד המתנחלים לגבי חלקים שונים של אדמות המאחז, אולם בד בבד הדגישה כי היא מבקשת דחייה בשל כינונה של הממשלה החדשה.

בתגובה היום קיים שינוי בדקויות: מה שכונה "טענות רכישה" מכונה כעת "רכישות" מבלי לציין כי מדובר בטענות בלבד – דבר שיכול להעיד על שינוי בתפישה. יומיים לפני היעד הקודם לפינוי, נענה כאמור בג"ץ לבקשה ונתן למדינה ארכה למשך חודשיים וחצי, עד ל-15 ביולי.

"לפנים משורת הדין" 

שופטי בג"ץ ציינו אז כי "לפנים משורת הדין" מדובר בדחייה האחרונה. המדינה הייתה אמורה לפנות את המאחז, שהוקם ברובו על קרקע פרטית, עוד בסוף 2012, אך בתחילת נובמבר האחרון ביקשה דחייה של שישה חודשים. לאחר מכן החליטו נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס והשופטים אסתר חיות וחנן מלצר ארכה נוספת.

עו"ד שלומי זכריה, שמייצג את העותרים מטעם ארגון "יש דין",

ציין בתגובה לבקשה שהגישה היום המדינה כי העותרים מתנגדים לבקשה. לדבריו, "בג"ץ קבע שמדובר בארכה האחרונה. טענות הרכישה העלומות כבר הועלו בעבר ובית המשפט נתן את החלטתו".

יצוין כי ברקע להחלטה מפעיל הדרג המדיני לחצים על גורמים משפטיים שונים על מנת לפעול להכשרות מאחזים שונים. מאחז עמונה הוקם בשנת 1995 סמוך להתנחלות עפרה. במשך השנים נוספו לו מבנים שונים, שהוצאו נגדם צווי הריסה. בעת הריסת תשעה בתים בשטח המאחז ב-2006 נפצעו מאות אזרחים שמחו נגד המהלך. שנתיים לאחר מכן נפתח ההליך המשפטי, שבסופו הודתה המדינה באי-חוקיותו של המאחז והסכימה לפנותו.