כולנו רשעים, ואנחנו גאים בזה
כי אנחנו מאמינים שלהתגייס לצבא זו מצווה, ותומכים בשילוב כוחות בין המגזרים, כי אנו בעד לימודי חול ואיננו חרדים מפני המציאות. החרדים מאויימים מאתנו, משום שאינם יודעים כיצד לפענח את ההצלחה שלנו. אז הם מכנים אותנו "רשעים"
כולנו רשעים
כי אנו מאמינים שלמדינת ישראל יש ערך יהודי עצום, בכך שהיא מממשת את חזון נביאי ישראל על גאולת עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
כולנו רשעים
כי אנו מאמינים שהציבור "הדתי" והציבור "החילוני" צריכים לפעול יחד למען שגשוגה של מדינת ישראל, ומחויבים לקבל האחד מהשני את נקודות הכוח והאור שלו.
כולנו רשעים
כי אנו מאמינים שלהתגייס לצה"ל זו מצווה גדולה מהתורה, ואנו וילדינו שיהיו בריאים, מבצעים אותה בהידור.
כולנו רשעים
כי אנו מאמינים שהתורה צריכה לעצב את חיי החול, והיא איננה סותרת אותם. ואידיאל גדול של קדושה ישנו, כאשר האדם מישראל מעצב את חיי החול המרשימים שלו באמצעות תורה ומצוות.
כולנו רשעים
כי אנו מאמינים שיהדות ישראל ההלכתית והמקפידה, מחייבת מפגש של "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", עם כלל הציבור היהודי.
כולנו רשעים
כי אנו לוחמים על כך ש"שירותי הדת", כפי שהם מכונים, צריכים להיות נעימים וידידותיים לכלל הציבור, זאת מבלי לוותר על קוצו של יוד בהלכה, וכי הדבר אפשרי ומתבצע הלכה למעשה בעבודת "צהר" קרוב לעשרים שנה.
כולנו רשעים
כי אנו מצליחים לשלב בין תורה לחיים. כי אנו לא "חרדים" מפני המציאות, אלא מאמינים בכוחה של התורה להגן ולהציל, למלא בתוכן ולחזק את בנינו המתגייסים לצבא. יראת השמיים ושמירת המצוות שלהם איננה שברירית, ואיננה מותנית בהסתגרות בסגנון החרדי. הפנייה אל החיים מאתגרת ומחייבת הכנות מיוחדות, דוגמת ישיבות ההסדר, והמכינות הקדם-צבאיות.
כולנו רשעים
כי אנו מלמדים את ילדינו לא רק את מקצועות הליבה - מקצועות החול שיאפשרו להם להצטיין בעולם החול. וראו איזה פלא, זה לא גורע מאהבת התורה שלהם ומידיעת התורה שלהם.
כולנו רשעים
כי על אף ריבוי המשימות שלקחנו על עצמנו, אנו מחויבים לתורה ומצוות. עצם התעוזה הזאת להכניס עולם ומלואו תחת כנפיה האינסופיים של תורת ישראל, היא ההישג הגדול של הציונות ושל היהדות. אנו מהווים הוכחה חיה לכך שהיהדות והציונות יכולים ללכת יחדיו. וזה מאד קשה לחלקים בחברה החרדית.
כולנו רשעים
כי אנו עדינים, כי אנו מכבדים תלמידי חכמים גם כשהם לא חושבים כמונו, או לא בדיוקו כמונו. איננו עסוקים בחרמות וגידופים. איננו עסוקים בפסילות אישיות או קבוצתיות. אנו גם מכניסים לבתי המדרש שלנו את ספריהם של גדולי מתנגדינו, כיוון, שאנו יודעים לאכול את התוך. מעולם לא שרפנו את בובתו של רב כלשהו רק משום שאנחנו במחלוקת, כשם ששרפו את בובתו של הראי"ה קוק זצ"ל.
כולנו רשעים
כי במאמרינו ובספרינו אנו מצטטים את כל תלמידי החכמים של עם ישראל. חפשו ציטטה של הראי"ה קוק זצ"ל אצל פוסק חרדי? חפשו אותו ולא תמצאו? גם לכן אנו רשעים.
כולנו רשעים
כי כשגדולי פוסקינו באים לדון בשאלות הלכה כלליות, הם לוקחים בחשבון את רוחב היריעה ואת ההשלכות שיהיה לפסק על כלל ישראל. כך למשל, בשאלת "היתר המכירה" בשנת השמיטה. אנו מתעניינים בשאלת מצבה של החקלאות במדינת ישראל, שמירה על קרקעות המדינה ועוד כיוצא באלה, ולא רק בכשרותה של צלחתו של האדם הבודד.
כולנו רשעים
כי אנו מבינים שאחת המשימות הכבירות בתקופה זו של "אתחלתא דגאולה" (התחלת הגאולה) היא לחבר את חלקי האומה השבים לארצם זה לזה. לחבר את העצמות "עצם אל עצמו". לחבר, פירושו לחפש את האור והטוב שיש בכל חלקי החברה - אצל החרדים ואצל החילונים, אצל המסורתיים ואצל בעלי התשובה, אצל אנשי השמאל הליברלים ואצל אנשי הימין השמרנים. זה מחייב שפה רכה, עין טובה, ולא התבצרות בעולם סגור, חשדן ובעיקר קנאי.
כולנו רשעים
כיון שגם אחרי ההתבטאויות הקשות והרציפות כלפינו, "הרשעים" - נמשיך לאהוב ולכבד את משמיצינו. לא משום שאנו "מושיטים את הלחי השנייה", אלא מתוך ידיעה שהדברים נובעים מתחושת איבוד שליטה וכוח, כתוצאה מהתורה שאותה אנחנו מייצגים.
כיוון שהתורה שאותה אנו מייצגים שומטת את הנחות היסוד של היהדות החרדית; הנחות היסוד הקובעות שלא ניתן לשלב שילוב אינטנסיבי בין ה"תורה" ל"חיים". מכאן נובע הכל. דברי רבנו בחיי בעל הספר "חובות הלבבות": "שככל שיוסיף היישוב בניין, יוסיף השכל חורבן", מעצבים את תודעתם והתנהגותם. לדעתו של הרב קוק דברים אלה התייחסו למצב בגלות, ואילו בארץ ישראל המתחדשת אנו קרואים לחבר בין העולמות ולשאוף למצב הרמוני. כל זה זר להם ולחייהם.
החרדים חוששים מאתנו, ובצדק
לנגד עיניהם המשתאות, צומחת יהדות הלכתית בעלת אמונה לוהטת ועמוקה, המשתלבת בצבא, באקדמיה, בהתיישבות, בכלכלה, בתעשייה, בהייטק, במסדרונות הממשל ובעצם בכל מקום. והיהודים הללו עמוקים באמונתם ושלימים במעשיהם.
צריך להבין שההצלחה הכבירה, במונחים היסטוריים, של הציונות הדתית לבצע את החיבור הזה, הינה בעלת משמעות דתית ויהודית עמוקה מאוד. המשמעות הזו לא נעלמת מעיניי גדולי התורה החרדים. הם לא יודעים כיצד "לפענח" את ההצלחה הזאת. היא מפחידה ומאיימת. יש מי שיגיד על הציונות-הדתית: הם ,רפורמים", כיוון שיכולת החיבור הזו בין העולמות נדמית להם כבלתי אפשרית.
הם מניחים שאם אתה לא מותר על ההלכה במלוא חומרתה, לא תוכל לחיות חיים כאלה של "שילוב". יש שיחששו, בצדק מסוים, שהמודל הזה יחדור אליהם, ולכן הם יתבטאו בצורה קיצונית עוד יותר, כדי להרחיק את צאן מרעיתם מטווח הסכנה. הם קולטים את הקולות מהשטח, מציבור חרדי ענק שרוצה השכלה ורוצה עבודה ואפילו רוצה לתרום את חלקו למדינה. הם רואים את המספרים הגדולים של תלמידי ישיבה שנושרים לרחוב (בתופעה העצובה המכונה "שבאבניקים"), כיוון שחיי ההסתגרות בישיבה לא אפשרית להם.
הם רואים וחוששים, ואנו כאן כדי לקלוט אותם בסבלנות ובאהבה. כי השינוי בוא יבוא.
לפנייה לכתב/ת 
