באיחור של 13 שנה - המשטרה רוצה תקן לינשוף

כמעט 13 שנים אחרי שנרכש על-ידי המשטרה, ושבע שנים אחרי שנכנס לשימוש נרחב, מכשיר בדיקות השכרות לנהגים עומד לקבל תו תקן ישראלי. מכון התקנים מפרסם היום (א') טיוטת תקן למכשירי בדיקת שכרות לנהגים, המודדים את כמות האלכוהול באוויר נשוף. במכון התקנים אומרים היום כי "מכשירים שיעמדו בתקן הם מכשירים שיספקו תוצאות מדידה אמינות".

"מכשירים שיעמדו בתקן הם מכשירים שיספקו מדידה אמינה"

ומדוע טורחת רק עתה המדינה "לגייר" תקן שכזה? אמינות המדידה התבררה כסוגייה בעייתית עבור המשטרה, שניהלה בשנים האחרונות אלפי הליכים משפטיים שבהם נדונה אמינות מכשיר בדיקות השכרות המכונה "ינשוף". כבר לפני יותר משלוש שנים קבע הרכב של שלושה שופטים כי "מן הראוי היה לאמץ תקן לכלל מכשירי האכיפה, ובכלל זאת למכשירי נשיפה. אימוץ תקן יסיר ספקות באשר למכשיר המתפקד כמספק ראיות מדעיות, אשר משמשות בדין פלילי".

במקביל וכתוצאה מההליכים המשפטיים, שחלקם נמשכו שנים ארוכות, שינתה המשטרה את "רף השכרות" - כמות האלכוהול הקובעת אם הנהג שיכור, ואם יוגש נגדו כתב אישום. בתחילה היה רף השכרות תואם את זה המוגדר בחוק - 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר. עם השנים עלה הרף ל-255 מיקרו-גרם, וכיום הרף הנאכף הוא 290 מיקרו-גרם. בתקופה מסוימת אף נקבע בבית משפט לתעבורה כי יש להעלות את הרף ל-400 מיקרו-גרם - כמעט כפול מהגדרת החוק.

יש לזכור כי בינואר 2009 הוגשה למדינה חוות דעתו של פרופסור דוד שנער, המדען הראשי של הרשות לבטיחות באותה עת, שמצאה כי המכשיר אמין, אך עלול להפיק שיעור מסוים של "התראות שווא" - מצבים שבהם נהג ייחשב שיכור, למרות שרמת האלכוהול בדמו תהיה נמוכה מזו שנקבעה בחוק. חוות הדעת התבססה על ניסוי שנערך בהוראת בית משפט לתעבורה, ומצא כי "כאשר תוצאות הינשוף הן בין 240 ו-290 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר, אנו נמצאים בתחום אפור".

"רק מעצים את המחדל"

יש לציין כי הוויכוח שהתנהל במהלך השנים אינו נוגע לעבירת הנהיגה בשכרות עצמה, או לסכנות הטמונות בנהיגה לאחר שתיית אלכוהול. מה אם כן הבעיה? לעניין זה התייחס הרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה כבר ב-2010 - "יש לראות בחומרה את העובדה לפיה עד היום (עד 2010, ש.ה), למעלה מ-10 שנים לאחר הכנסת המכשיר (הינשוף) לשירות, טרם נבדק המכשיר בארץ על-ידי גורם מוסמך דוגמת מכון התקנים או הטכניון בדיקה מעמיקה, יסודית ומקיפה".

ולמה בדיקה שכזו כל כך חשובה? שלושת השופטים הבהירו כי בדיקה על-ידי גורם מוסמך חוסכת "דיונים רבים, זמן שיפוטי יקר, זמן של התובעים והשוטרים המגיעים להעיד, דחיות במשפטים, חשש לעיוות דין ובזבוז כסף ציבורי יקר". בחלק מהמקרים, סביר להניח כי בדיקה שכזו גם הייתה מונעת הרשעת נהגים שלא היו שיכורים על-פי חוק, אך המכשיר מדד רמת אלכוהול גבוהה מהמותר.

על הצורך בבדיקת מכשירי אכיפה בטרם תחל המשטרה להכניסם לשימוש, הרחיב בית המשפט העליון כבר ב-2003, במשפט שהתנהל בעניין "אקדח הלייזר" המשמש למדידת מהירות (ממל"ז). "השאלה בדבר אמינותו של הממל"ז, מכשיר שלתוצאותיו יש השלכות על רבים מנהגי ישראל, ראוי היה לה שתתברר על ידי בעלי מקצוע ומומחים עוד בטרם החליטה המשטרה להכניס מכשיר זה לשרות", הבהיר השופט בדימוס אדמונד לוי.

בהמשך, ובדברים הנראים הולמים גם את עניינו של הינשוף, הבהיר השופט לוי כי "העובדה שמתוך הפסיקה עולה כי תהליך מסוג זה לא התקיים... אינה מדברת בשבחה של משטרת ישראל. יותר מכך, העובדה שתהליך כזה לא ננקט במשך השנים הרבות בהן מצוי המכשיר בשרות המשטרה - יותר מעשור - רק מעצים את גודל המחדל". כאמור, מכשיר הינשוף אושר לראשונה בשנת 2000.