לא מעסיקים בעלי מוגבלויות? המוגבלות אצלכם

בממלכת הפוליטקילי קורקט, ארצות הברית, המונח "אנשים עם מוגבלויות" (disabled) יוצא לאט לאט מהאופנה. התקינות הפוליטית העדכנית היא "מסוגלים אחרת" (differently able). זה נשמע קצת מצחיק ומאד אמריקני - אבל כשמתפרסמים נתוני דירוג "מעלה" לאחריות חברתית של עסקים ומתברר ששיעור ההעסקה של אנשים עם מוגבלויות בישראל נמצא בירידה - נותר רק להצטער שהתובנות התקינות פוליטית לא היכו שורש גם בישראל.

• דו"ח: יותר ערבים מועסקים - נשים עדיין מופלות
• 36% מהחברות: התנגדות להעסיק בעלי מוגבלויות
• סובל משיתוק מוחין - ועכשיו בסכנת פיטורים
  

המונח התקין פוליטית הוא גם מדויק. אנשים עם מוגבלויות מסוגלים לעשות כמעט הכל, גם אם קצת אחרת. אמנם קשה עדיין לשבץ את המוגבלים בתנועה לנבחרת אתלטיקה עם אנשים בריאים (אם כי להישגים אולימפיים משמעותיים אנו מגיעים כידוע עם נבחרות האנשים עם מוגבלויות). אבל במוקדי שירות לקוחות, צוותי פיתוח תוכנה, קופאים, הנדסאים וברוב רובם של מקומות העבודה במשק - אפשר בקלות להשים אנשים עם מוגבלויות.

זה לא תמיד היה המצב, אבל טכנולוגיות חדשניות מציעות היום פתרון כמעט לכל משימה. יש עזרים טכנולוגיים שמאפשרים לעוורים, לחרשים, למוגבלים בתנועה ולבעלי נכויות שונות, לעשות כמעט כל דבר שנדרש מאנשים בריאים במקום העבודה – לשוחח בטלפון, להקליד במחשב, לנהוג, וכיוצא בזה.

הבעיה אינה במוגבלות של אנשים עם מוגבלויות -  אלא במוגבלות של המעסיקים. אלה לא מתאמצים לברר עם המועמדים עצמם מה הם מסוגלים לעשות ובאילו פתרונות טכנולוגיים הם משתמשים. הם מעדיפים להניח מראש שהעסקת אדם עם מוגבלות תעורר קשיים. לא טובת מקום העבודה מנחה אותם, אלא רתיעה בסיסית מקרבתם של אנשים שונים, הפחד מן האחר ואי נוחות ראשונית מקרבתם של מי שלא שפר עליהם גורלם.

מפספסים עובדים טובים

מעסיקים שנרתעים מהעסקת בעלי מוגבלויות, פוגעים בעסק שלהם ולמעשה מועלים בתפקידם, קודם כל מכיוון שהם לא בוחרים את העובדים הטובים ביותר. כאשר מגייסים עובדים למשרת מוקדני שירות לקוחות, סוכני מכירות או מתכנתים - אין שום סיבה להניח שמועמד בעל מוגבלות יעשה עבודה פחות טובה מכזה שאינו בעל מוגבלות.

נהפוך הוא - מועמד בעל מוגבלות יגלה מוטיבציה גבוהה יותר ומסירות רבה יותר למקום עבודה שיתגבר על הדעות הקדומות ויהיה נכון להעסיק אותו. לו היו העוסקים בגיוס כח אדם פחות עיוורים לכישוריהם של בעלי המוגבלויות וקצת יותר עיוורים למוגבלויותיהם, היינו רואים בעלי מוגבלות כמעט בכל תפקיד במשק. לצערנו לא זה המצב.

שנית, מחקרים הוכיחו כי הנוכחות של בעל מוגבלויות במקום העבודה תורמת גם לשאר העובדים. גיוון (Diversity), היא עוד מלת מפתח שכדאי לנו לאמץ מממלכת התקינות הפוליטית. היא מאפשרת ליצור מקום עבודה מעניין ויצירתי יותר, שבאות בו לידי ביטוי נקודות מבט שונות על העולם.

באופן זה, ההפריה ההדדית בין העובדים עשירה יותר, שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה גדלה והשורה התחתונה היא תוצאות עסקיות טובות יותר. מניסיוני, תרומתם של בעלי מוגבלויות לרוח החברה ולהישגיה חשובה לאין ערוך. המחויבות שלהם והעזרה ההדדית שהם מגלים מעלה את התפוקות ומשפרת את היכולות.

נתוני הירידה בהעסקת אנשים עם מוגבלויות בישראל -מאכזבים. הם הפוכים גם למגמה בעולם המערבי וגם להגיון הבריא. מעסיקים פוטנציאליים צריכים להתגבר על דעות קדומות לטובת העסק שלהם, לטובת העובדים הנוכחיים שלהם וגם לטובת המועמד בעל המוגבלויות שזכאי לאותה הזדמנות שכל אחד אחר זכאי לה.

העסקת אדם עם מוגבלות מעוררת הרבה פחות קשיים משנדמה, ועל המעסקיים לדעת שכמעט לכל בעיה פיסית שעשויה להתעורר יש היום פתרון טכנולוגי. מה שדרוש הוא קצת מאמץ נפשי קטן מאד מצד המעסיק לראות אל מעבר למוגבלות של המועמד. לעומת המאמץ שעושים המועמדים המתמודדים עם הסטיגמות בראיונות עבודה, זה באמת לא הרבה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת תמן, המספקת פתרונות טכנולוגיה בתחום התחבורה לנכים