כשרוחאני המליץ: תאיימו עלינו בתקיפה, ונתקפל
לפני כמעט 20 שנה חשף רון בן ישי ב"ידיעות אחרונות" שיחה בין מי שהפך לנשיא איראן, אז בכיר ומקורב לאייתוללות, לבין עמירם ניר ז"ל, שליחו של רה"מ פרס שהתחזה לאמריקני. "האייתוללות שולחים כסף ללבנון ואצלנו אין מה לאכול", הוא הודה אז, וביקש: "תאיימו על חומייני, תראו שאתם חזקים". הכתבה המלאה
ב-30 באוגוסט 1986 נערכה בפריז פגישה חשאית בין יועץ ראש ממשלת ישראל לענייני טרור, עמירם ניר, לבין ד"ר חסן רוחאני , אז סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ומזכיר הוועדה לביטחון לאומי בטהרן. כעבור שמונה שנים, במאי 1994, חשף פרשן ynet לענייני צבא וביטחון רון בן ישי ב"ידיעת אחרונות" את תמליל השיחה הנדירה, שמעוררת כעת עניין מיוחד לנוכח בחירת רוחאני לנשיא החדש של איראן - ומעידה על כך שהאיש מוכן אולי להגיד לכל אחד את מה שירצה לשמוע, כדי להשיג את מטרותיו. הכתבה המלאה מוצגת כאן, כלשונה.
ד"ר חסן רוחאני הוא איש ממולח ופיקח מאוד. אחרת אי אפשר להבין כיצד, למרות שאינו איש דת, הגיע לאן שהגיע. היום הוא המזכיר הכללי של הוועדה העליונה לביטחון הלאומי של איראן, וגם סגן יו"ר המג'ליס (הפרלמנט). הוא אחד הבודדים בהנהגת ארצו, שמעמדו השתפר בהתמדה מאז עלה האייתוללה חומייני לשלטון באיראן.
מחוץ לאיראן יודעים עליו מעט מאוד. הוא מקפיד תמיד להישאר ברקע, ומהתקשורת הוא מתרחק כמו מאש. אבל, כשנשיא איראן, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, צריך מישהו שיבצע עבורו שליחות דיפלומטית עדינה - או שיסדירו עבורו עניין ביטחוני רגיש - ד"ר רוחאני הוא האיש.
הכתבה המלאה כפי שהופיעה ב"ידיעות אחרונות" (לחצו להגדלה)
בזמן האחרון מופקד רוחאני על שיקום ה"ברית האסטרטגית" בין סוריה לאיראן, שהתערערה בגלל יחסו של אסד לחיזבאללה (מדובר בחאפז אסד, אביו של נשיא סוריה הנוכחי, רב"י). סוריה, העושה מאמץ עילאי שוושינגטון תמחק אותה סוף סוף מרשימת המדינות התמוכות בטרור, "יורדת" באחרונה על פעילי חיזבאללה, בת חסותה של טהרן, בבקעת הלבנון.
איראן, המודאגת לגורל ראש החץ הפוליטי והרוחני שלה בלבנון, נזעקה, ושיגרה לפני כשישה שבועות את ד"ר רוחאני לדמשק.
הוא נפגש עם אסד ומסר לו שדרים אישיים ממנהיגי איראן, וגם הזמנה אישית לבקר בטהרן.
באותה הזדמנות נפגש השליח האיראני רם הדרג עם מנהיגי החיזבאללה וקבוצות הסירוב הפלסטיניות, כדי לעודד את רוחם. הוא הבטיח להם, שאיראן לא תיטוש אותם ותמשיך להעניק להם סיוע וגיבוי, כדי שיחריפו את פעולות הטרור נגד ישראל.
לכאורה, אין בכך שום דבר יוצא דופן. אלא שהידיעה על ביקור השליח האיראני, שהתפרסמה בהבלטה בעיתוני סוריה ולבנון לפני כחודש, הזכירה לי קלטת זעירה, שהזדמן לי פעם להאזין לה ולרשום את תוכנה.
כוכב אותה קלטת הוא לא אחר מאשר אותו ד"ר רוחאני עצמו. אך הפזמון שבפיו נשמע אז לגמרי אחרת: "הם (האייתוללות ומשמרות המהפכה) שלחו שלושה מיליון דולר ללבנון, ולנו באיראן אין כסף עבור צורכי המחיה והביטחון שלנו. הם אספו את כל המולות (כהני דת) הלבנוניים לבעל בק (שבבקעת הלבנון), הבטיחו להם הבטחות והחליטו בעצה אחת עמם, להפוך את לבנון לרפובליקה איסלמית. איזו שטות!! ניסיתי לעצור את זה ולא הצלחתי".
את דברי הכפירה האלה אמר רוחאני לפני כשמונה שנים - ב-30 באוגוסט 1986 - בפגישה חשאית בינו לבין מי שהיה אז יועץ ראש ממשלת ישראל לענייני טרור, עמירם ניר ז"ל. דבר קיום הפגישה מעולם לא פורסם. יחד עם ד"ר רוחאני וניר היה באותו בוקר חם בבית המלון הפריזאי גם מנוצ'ר גורבניפאר, סוחר נשק ושטיחים איראני, החי באירופה, שתיווך בין איראן לארצות הברית וישראל במספר סיבובי עסקות נשק תמורת בני ערובה.
מה שלימים נודע כפרשת "איראנגייט".
לגורבניפאר היו מהלכים מצוינים בצמרת משטרו של חומייני, והוא שארגן את הפגישה, לפי בקשתו של ניר. באותם ימים הגיע המו"מ במשולש ארה"ב-ישראל-איראן למבוי סתום. האמריקנים התאכזבו זה מכבר מגורבניפאר, וחיפשו לעצמם ערוצי תקשורת אחרים לטהרן.
אבל, האיראני הערמומי לא ויתר. הוא ידע, שעמירם ניר מעוניין בכל הפרשה. לא כל כך בשל רצונו לשחרר את בני הערובה האמריקנים בלבנון, כמו בגלל ההיבט האסטרטגי. ניר האמין בכל מאודו, שצריך לחדש את הקשר האסטרטגי בין איראן לישראל וארצות הברית, ולהחזירו למצב שבו היה בימי השאה.
לשם כך צריך לסייע למתונים בתוך איראן, המתנגדים לחומייני, להקים מחתרת ולהפיל את השלטון. גורבניפאר ידע, כנראה, על רוחאני מה שאנשים אחרים בצמרת האיראנית לא ידעו - ואינם יודעים גם היום. לכן, גם כדי להוכיח לניר את ערכו כמתווך, הציע להפגיש בין השניים.
ד"ר רוחאני היה כבר אז סגן יו"ר המג'ליס ויד ימינו של רפסנג'אני, ובא לפריז במסגרת משלחת פרלמנטרית. אולם לבקשתו של גורבניפאר, הוא נשאר עוד כמה ימים בבירה הצרפתית כדי להיפגש עם ניר. לא היה בכך סיכון רב, מסיבה אחת: גורבניפאר לא גילה לו שניר הוא ישראלי. מה שנאמר אז לרוחאני זה שניר הוא איש צוות הוועדה לביטחון לאומי בבית הלבן. הוא היה גם משוכנע, כי ה"בוס" רפסנג'אני אישר את הפגישה עם "הפקיד האמריקני". זאת, בתקווה שאפשר יהיה לחדש את אספקת הנשק והחלפים, שאיראן נזקקה להם באותה תקופה במלחמתה נגד עיראק.
ניר בא לפגישה מצויד לא רק בזהות אמריקנית, אלא גם במכשיר הקלטה זעיר ורגיש, שהיה דבוק לגופו, מתחת לבגדיו, באמצעות אגד. גורבניפאר פתח ואמר באנגלית: "הסברתי לד"ר רוחאני, שאתה מהבית הלבן, שליח מיוחד למזרח התיכון, והוא שמח להיפגש איתך".
ניר: "אמור בבקשה לד"ר רוחאני, שאני מעריך מאוד את העובדה, שהסכים להאריך את שהותו בפריז כדי לשרת את האינטרסים של שני הצדדים. אני מודה לו לא רק בשמי, אלא גם בשם הממונים עליי, על עמדותיו ועל גדלות רוחו".
רוחאני (בפרסית, מפסיק מדי פעם כדי שגורבניפאר יתרגם): "אני מבין אנגלית אך לצערי איני שולט בה מספיק כדי לדבר. לכן יתרגם גורבניפאר את דבריי. אנא ממך. התייחס אל פגישה זו כאל עניין פרטי. מאוד פרטי. איני מדבר בשם ממשלתי. המפגש הזה נוגד את ההיגיון. אבל, כיוון שאני מאמין בגורבניפאר, הסכמתי לבוא ואני מקווה שזה יעזור.
"אינני מרגיש בנוח הבוקר בגלל הנאום הקיצוני, שנשא אתמול האימאם חומייני. אני חושב, שזה היה הנאום הנוקשה ביותר שלו מאז עלה לשלטון. הוא דרש לשבור ולקצץ לחתיכות את כל האנשים, שאינם דוגלים בקו הנוקשה והקיצוני שלו (נגד ארצות הברית). אבל אתם האמריקנים אשמים. אתם יושבים מהצד ורואים את מה שקורה בינינו לבין עיראק ואינכם נוקפים אצבע כדי לעזור לנו. לא תקבלו שום דבר מאיראן, כל עוד לא תהיה תזוזה מצדכם ותספקו לנו את מה שדרוש לנו".
גורבניפאר מתרגם ורוחאני ממשיך, אך משנה את הקו: "צריך להיות לך ברור, שמה שאמרתי עד עכשיו זה מה שרפסנג'אני דורש שאני אגיד. אם לא אעשה כך - אימחץ. באחרונה, הקיצוניים כמו האייתוללה חוייניהא ואחמד חומייני (בנו של חומייני) הם המנהיגים אותנו. אני מוקף שומרים. אישית, איני רוצה לעצמי דבר. גם לא כסף, כיוון שאיני יכול לבזבז כסף במעמדי. זה יעורר חשד. אני מעוניין בטובת ארצי. אתם צריכים לדעת עם מי יש לכם עסק.
"אם ננתח את אופיו של חומייני נראה, שאם עומד מולו מישהו חזק - הוא נסוג מאה צעדים; ואם הוא חזק ועומד מולו מישהו חלש, הוא לוקח מאה צעדים קדימה. לרוע המזל, אתם נוקטים עמדה מוטעית. הייתם רכים אליו. אם הייתם יותר קשוחים - ידכם הייתה על העליונה. לא הפגנתם כוח.
"כל המתונים בארצי הולכים על חבל דק. איננו יכולים לבוא להיפגש עמכם כל שבוע. אפילו לא כל חודש. אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה אמיתי אתכם. אבל, תחילה עליכם לעזור לנו לטפח את האיסלאם האמיתי בארצנו, ולשם כך דרוש לנו כסף ועזרה שלכם לסיים את המלחמה (עם עיראק)".
ניר: "תודה על גילוי הלב. איש לא יידע על שיחותינו. בארצי יודעים רק שני אנשים על הפגישה. אבל דע לך שיש אצלנו לב ודעת פתוחים לאיראן. אין טעם לדבר על שגיאות העבר שלנו או שלכם. צריך להביט לעתיד. ברור שאין עתיד לאיראן אם לא תתחבר בחזרה למערב. כשם שברור שהאינטרס שלנו קשור באיראן. יש לנו כבוד גדול לעם האיראני. יש לנו כבוד גדול למהפכה האיראנית. אבל אנחנו רוצים לסייע לכם, המתונים באיראן, לעזור לעצמכם. אמור לי מה נחוץ לכם ונראה מה אפשר לעשות".
רוחאני: "בראש ובראשונה עליכם להיות נוקשים כלפי חומייני. לעמוד חזק מולו".
ניר: "לבנון, למשל, היא חזית אחת שבה ננסה לחסום את הקו של חומייני. נעשה את זה בתוקף".
רוחאני: "זה טוב. הם (האייתוללות ומשמרות המהפכה) שלחו שלשום שלושה מיליון דולר ללבנון, ולנו באיראן אין כסף לשלם עבור צורכי המחיה והביטחון שלנו. הם אספו את כל המולות הלבנוניים לבעל-בק, הבטיחו להם הבטחות והחליטו בעצה אחת להפוך את לבנון לרפובליקה איסלאמית. איזו שטות!! ניסיתי לעצור את זה ולא הצלחתי. אם לא תחשפו שיניים חדות כלפי חומייני יהיה לכם צרות בכל העולם. אם תאיימו עליו בכוח צבאי הוא ינשק את ידכם ויברח. ואם לא תפגינו כוח הוא ייצא יום יום נגדכם".
ניר: "באיזה מקום כדאי שנפגין מולו כוח?"
רוחאני: "אם למשל תגידו לו: 'אתה חייב לשחרר את כל בני הערובה בלבנון תוך 5 ימים. אם לא - ננחית עליך מכה צבאית ואתה תהיה אחראי לתוצאות'. תעשו את זה, תראו שאתם חזקים, ותראו את התוצאות".
ניר: "אנחנו מעצמה. לפעמים אנחנו איטיים. אבל ראיתם כיצד פעלנו נגד לוב. אבל אנחנו מאמינים שאם נשתמש בכוח צבאי זה ידחוף את איראן לזרועות הרוסים".
רוחאני: "עליכם להשתמש בתעמולה מוסלמית נגד חומייני בעזרת טורקיה ופקיסטן". (מה שארה"ב עושה כיום).
בשלב זה מודיע ניר שהוא הולך לשירותים. שם הוא הופך את הקלטת במכשיר ההקלטה וחוזר לחדר, שבו יושבים גורבניפאר ורוחאני. השיחה נמשכה עוד שעה ארוכה. היו בה חילופי הערכות אסטרטגיות על המצב במזרח התיכון ומצבה של איראן בפרט. ניכר היה, שרוחאני וניר מוצאים שפה משותפת.
כשעמדו לקום וללכת שאל ניר: "איך אפשר לעזור לאלה באיראן הסבורים שעתידה של איראן קשור במערב?"
רוחאני: "אפשר לכתוב על זה ספר. אבל הדרך הטובה ביותר היא שאחזור לטהרן ואדבר עם האנשים סביב (האייתוללה) מונטאזארי, נעבד תכנית ואז אחזור עם מסר אליכם. אבל אני רוצה לדעת אם אתם רציניים. אינני מאמין שאתם באמת רוצים לעזור לנו. כל עוד אחמד חומייני וחבורתו חזקים לא תהיה שום התקרבות למערב".
בנקודה זו יצא המרצע מהשק. האייתוללה מונטאזארי היה באותו זמן המועמד העיקרי לרשת את חומייני,
החולה והנוטה למות, כמנהיג הדתי של איראן. הוא היה גם הרוח החיה מאחורי המגעים עם ארה"ב וישראל. רוחאני ניסה כנראה לעזור למונטאזארי במאבק של הכול-בכול שהתנהל, ועודנו מתנהל, בצמרת האיראנית. אבל, פרשת "איראנגייט", שהתפוצצה ברעם שלושה חודשים אחרי פגישת ניר ורוחאני, שמה קץ לשאיפותיו של מונטאזארי, וגם למאמציו של רוחאני לקדמו. כשמת חומייני מינו האייתוללות את עלי חמינאי הקיצוני למנהיג הדתי העליון, והוא השולט היום בכיפה באיראן. ד"ר רוחאני מיהר ליישר קו.
עמירם ניר התפטר מתפקידו לאחר התפוצצות פרשת "איראנגייט " ופנה לעסקים. הוא נהרג ב-1988 בתאונת מטוס במכסיקו, והיו מי שטענו כי שילם בחייו משום שידע יותר מדי, בין השאר על מעורבותו של הנשיא ג'ורג' בוש האב בפרשה.
לפנייה לכתב/ת 
