כבוד למגזר: עורכת דין בדואית משתפת

שמי בדר אלפראונה-עאמר, בת 29 נשואה לבאסל עאמר ואמא למוחמד, ילידת רהט ותושבת כפר קאסם אחת. במקצועי אני עו"ד ומנהלת משרד עורכי דין ברהט, אחת מבין 5 עורכות דין בחברה הבדואית. אני בוגרת הקרייה האקדמית קריית אונו ואת התמחותי סיימתי בפרקליטות פלילית מחוז דרום.

נולדתי וגדלתי למשפחה מרובת ילדים בת שבעה אחים ואחיות בעיר רהט שבדרום. בבית הורי חינוך היה בראש סדר העדיפויות ואת לימודי התיכון סיימתי בפנימיית כפר הירוק במרכז הארץ. אחותי הבכורה סיימה לימודי רפואה בגרמניה והיום החלה את ההתמחות שלה כרופאת משפחה. כמוני וכמו אחותי פנו גם אחיי הצעירים ללימודי השכלה גבוהה.

עם תום ההתמחות ולידת בני החלטתי שלא לחפש עבודה כשכירה ולפתוח משרד עורכי דין ברהט, על אף שביתי ומרכז חיי הם בעיר כפר קאסם שם אני מתגוררת עם בני ובעלי. ההחלטה לפתוח את משרדי דווקא בעיר רהט נובעת מהחיבור השורשי שלי לעיר.

במהלך השנים הייתי פעילה מאוד במסגרות התנדבותיות שונות בעיר: לאחר סיום התיכון התנדבתי בעמותת " צעד קדימה"- לקידום החינוך ברהט. לאחר מכן, שימשתי בה כרכזת פרויקטים של נשים ולאחר מכן כמנהלת פרויקטים של כל העמותה הפועלת לקידום והעצמת נשים, נוער וילדים.

עבודה זו חיברה אותי לעשייה החברתית ולתחושת המחויבות שלי לחברה. עם הזמן שם צברתי חוויות נהדרות ומשמעותיות והייתי עדה לשינוי חיובי בקרב האוכלוסיות אותן בחרה העמותה לקדם. לאור אלו, החלטתי שגם עם סיום תפקידי בעמותה אתמקד בקידום יזמיות עסקיות ברהט המותאמות לאוכלוסייה הבדואית עם השינויים והתמורות החלות בה.

החברה הבדואית עברה טלטלה גדולה שנותנת אותותיה עד ימים אלו עם המעבר מחיי הנוודות לחיי קבע. שינוי זה השפיע רבות גם על הנשים הבדואיות שאיבדו מהסמכויות והתפקידים שלהם במבנה הבית והמשפחה. בעבר נשים היו רועות את הצאן, אורגות את הכיסוי של האוהל, זורעות וקוצרות את הזרעים ועוד.

יישובי הקבע בהם מתגוררים הבדואים כיום, מהווים לא פעם "כלא" עבור אותן נשים וילדים התחומים בין קירות בלי עבודה וללא תחומי עניין ועיסוק. שינוי זה, יחד עם החשיפה לחיים המודרניים, הולידו מציאות חדשה בה האוכלוסייה המקומית נדרשת לשינוי פנימי וליצירת חברה תורמת המקדמת את עצמה. מכאן הגיעה ההחלטה שלי לפתוח משרד ברהט.

צורך הנובע מהשינוי בחברה

באשר לשירותים אותם אני מספקת - גם אלו עונים על צורך הנובע מהשינוי בחברה: תושבי רהט מתמודדים עם תשלומים ומחלקות גבייה בהם לא נתקלו עד כה כמו ארנונה ותשלומים שונים לרשויות. לצד חובות אלו מודעת האוכלוסייה גם לזכויותיה ונתקלת לא פעם בצורך בייצוג ויעוץ משפטי בבעיות איתן טרם התמודדו.

מנקודת מבט זו עצם נוכחותי כאישה עורכת דין בעיר רהט מסייעת רבות הן בנושאים המשפטיים והן בקידום מעמד האישה בעיר.

כשהקמתי את המשרד לפני כשנתיים וחצי נתקלתי בקשיים רבים: החל בגורמים פרקטיים של גיוס כספים להשקעה הראשונית ועד להתמודדות האישית בה נתקלת כל אישה בימינו אופן שילוב האימהות והמשפחה עם הקריירה. לאלו התווסף חשש גדול מאופן קבלתי בחברה כעורכת דין.

לשמחתי זכיתי לתמיכה רבה ממשפחתי ובן זוגי שתמכו ועודדו אותי לכל אורך הדרך.

החשש מתגובות החברה התגלה אף הוא כחשש זמני. הייתי נחושה ברעיון והגשמת החזון לפתיחת משרד עריכת דין.

כדי לקבל סיוע בהקמת העסק וניהולו בדרך עסקית נבונה, פניתי לקרן שמש לעידוד יזמים צעירים. הקרן נענתה לפנייתי ודרכה קיבלתי את התמיכה הכלכלית והכלים להקמת וביסוס המשרד. תמיכה זו היא שאפשרה לי להקים את העסק.

לצד עבודתי אני מעורבת חברתית בפעילויות שונות: חברת ועד הנהלה בעמותת "מע"ן - פורום עמותות נשים בנגב ומרצה בהתנדבות על תחומים שונים כמו: זכויות נשים בביטוח לאומי, הוצאה לפועל ופשיטת רגל למתנדבים של עמותת ידיד.

המשרד נוסד לפני שנתיים חצי בהן נחלתי הישגיים חברתיים וכלכליים: הגשתי כ-5 תביעות ייצוגיות בשם תושבי רהט והנגב על גבייה לא חוקית מהתושבים, ב-3 מהן הודיעו הנתבעות על הפסקת גבייה. בראייה לעתיד, מהלך זה חסך לתושבים מיליונים. עבורי היה זה הישג אישי ומקצועי משמעותי מאוד.

• הכותבת זכתה בפרס יזם השנה של קרן שמש.  קרן שמש לעידוד יזמים צעירים בישראל הוקמה כארגון ללא כוונת רווח במטרה לעודד יזמים צעירים ומוכשרים להקים עסקים חדשים בישראל. הארגון, הממומן כולו על בסיס פילנתרופי על ידי קרן אדמונד ג' ספרא, פונה ליזמים צעירים בני 20-35 בעלי יוזמות ורעיונות עסקיים ומציעה להם ליווי עסקי עד כשנתיים, וזאת בשלב קריטי להתפתחות העסק הצעיר. הליווי מתבצע באמצעות אנשי עסקים מתנדבים, התורמים מזמנם ומניסיונם העשיר למען יזמים בפרויקט. כיום מונה מועדון המנטורים של קרן שמש מעל ל-350 אנשי עסקים מתנדבים.