הריבית האחרונה של פישר: תישאר על 1.25%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה כי הריבית במשק תישאר בחודש יולי על כנה. החלטת הריבית הבאה תתקבל בחודש הבא, כשבתפקיד הנגיד יהיה יעקב פרנקל. פישר ייזכר כמי ששמר לאורך זמן רב על ריבית נמוכה, גם תחת ביקורת ציבורית קשה שטענה כי הוא נושא באחריות לעליית מחירי הדירות. מה הוביל את מדיניות הריבית שלו לאורך כהונתו?
הריבית במשק תישאר בחודש יולי על כנה, ברמה של 1.25%. כך הודיע אחר הצהריים (ב') בנק ישראל.
- סטנלי פישר - העולה שלימד אותנו על כלכלה
- היועמ"ש: אין מניעה למינוי פרנקל לתפקיד הנגיד
- הכירו את יעקב פרנקל, האיש שלא חזה את משבר הסאב-פריים
זוהי למעשה החלטת הריבית האחרונה של נגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר. הוא ייזכר כמי ששמר לאורך זמן רב על ריבית נמוכה, גם תחת ביקורת ציבורית קשה שטענה כי הוא נושא באחריות לעליית מחירי הדירות. פישר נכנס לתפקיד כבעל הסמכות הבלעדית לקביעת הריבית, ויוצא ממנו כיו"ר הוועדה המוניטרית, הכוללת שלושה מבכירי הבנק המרכזי ועוד שלושה כלכלנים מחוצה לו, הקובעת את הריבית בהצבעה.
פישר נכנס לתפקידו במאי 2005, כאשר ריבית בנק ישראל עמדה על שיעור של 3.5%. הימים היו ימי ההתאוששות הכלכלית של מדינת ישראל לאחר המשבר של תחילת המאה ה-21, שבא בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק בארה"ב והאינתיפאדה השנייה. הרפורמות הכלכליות שהנהיג שר האוצר בנימין נתניהו בשנת 2003, החלו לתת את אותותיהן ושיעורי הצמיחה הגיעו לרמות שיא.
בשנה הראשונה לכהונתו נקט פישר במדיניות של העלאה עקבית של הריבית, כדי למנוע לחצים אינפלציוניים בעקבות הצמיחה המוגברת. עד קיץ 2006, הגיעה ריבית בנק ישראל לרמת שיא של 5.5%. לאחר מכן השתנתה המגמה, כאשר עד קיץ 2007 השלים הנגיד מהלך של הורדת הריבית עד לרמה של 3.5%.
שינוי המדיניות בא בעקבות התחזקות משמעותית של השקל מול הדולר, אשר הובילה לפגיעה ברווחי המפעלים המייצאים ולירידות מחירים מתמשכות במשק הישראלי, אשר איימו להאט את קצב הצמיחה.
לאחר תקופה קצרה של "זגזוג" החל פישר במהלך של הפחתה עקבית ודרמטית של הריבית במשק בסוף שנת 2008, בתגובה למשבר הפיננסי בארה"ב, שהתפתח לשפל כלכלי עולמי שהשפעותיו הורגשו גם בישראל. עד אפריל 2009 הגיעה הריבית במשק לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה, 0.5%, ושם נשארה למשך חצי שנה.
החל מאוגוסט 2009, ניאות פישר להעלות את הריבית לאט ובמתינות, לאחר שהתברר כי הריבית הנמוכה הובילה להתנפחות מחירי הדירות. עד אוקטובר 2011 עלתה הריבית לרמה של 3.25%, ואז החלה שוב מגמה של הפחתת הריבית, על רקע ההאטה בצמיחה ומשבר החובות של מדינות אירופה.
באותו זמן גם החלה לפעול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והנגיד חדל להיות הדמות היחידה הקובעת את גובה הריבית. בתחילת 2013 הודיע בנק ישראל כי לא יפרסם ריבית חדשה לחודשים מאי וספטמבר, בשל חגי ישראל ונטייתם להטות את הנתונים הכלכליים המשמשים את מקבלי ההחלטות. בהתאם לכך, פרסמה הוועדה המוניטרית ריבית לחודשים אפריל-מאי 2013 שקבעה את הריבית על רמה של 1.75%.
ההחלטה לפרסם ריבית דו-חודשית בחגים לא שרדה אפילו חודש אחד. באמצע מאי הודיע בנק ישראל על הפחתה מיידית של הריבית ל-1.5% בשל הפחתות הריבית באירופה, אשר איימו לגרום להתחזקות נוספת של השקל. חודש לאחר מכן הורידה הוועדה המוניטרית את הריבית שוב, לרמתה הנוכחית של 1.25%.
ללא קשר להחלטה שהתקבלה היום, פישר עוזב את בנק ישראל כאשר הריבית במשק ברמה נמוכה למדי. בשנתיים האחרונות הרבה להגן על מדיניות זו ולטעון כי אילולא הריבית הנמוכה, האבטלה בישראל הייתה גבוהה יותר והצמיחה הכלכלית חלשה. הריבית הנמוכה, טען פישר, עודדה יזמים להוציא את כספם ממכשירי חיסכון צמודי ריבית וליטול הלוואות על מנת להשקיע את כספם בפעילות עסקית היוצרת מקומות עבודה.
מבקריו יטענו כי תרומתה של הריבית הנמוכה לצמיחה לא מצדיקה את הנזק הכבד שנגרם לציבור כתוצאה מהתנפחות בועתית של מחירי הדירות. הריבית הנמוכה שהנהיג פישר הפכה את המשכנתאות לזולות במיוחד ואפשרה לישראלים רבים לקנות דירות יותר ויותר יקרות, כשהם מסתמכים על כך שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. מצב זה הוביל לעלייה של עשרות אחוזים במחירי הדירות תוך היווצרות חשש שאם הריבית תעלה מהר מדי, אז רבים מנוטלי המשכנתאות של השנים האחרונות לא יוכלו לעמוד בתשלומים ויאבדו את הבית שרכשו.
כנגד מבקריו טען פישר לא פעם, כי הריבית הנמוכה לא גרמה לבדה להתנפחות המחירים. לשיטתו, תרמה לכך העובדה שמדיניות התכנון ושיווק הקרקעות של ממשלת ישראל הובילה להיצע נמוך מדי של דירות ביחס לביקוש. עד סוף כהונתו, האיץ פישר בממשלה לקדם את בנייתן של עוד דירות, בטענה כי הבנק המרכזי לא יכול לחפות על מחסור בדירות, באמצעות ריבית גבוהה הגורמת להתחזקות מוגזמת של השקל ולמחנק אשראי במגזר העסקי.
לפנייה לכתב/ת 
