בדואים על חוק ההתיישבות: "לא נזוז מפה"

חוק הסדרת ההתיישבות שעבר בכנסת בקריאה ראשונה, עורר סערה גדולה לא רק בקרב הח"כים הערבים שהצביעו נגדו, אלא בקרב הבדואים בכללם. בכפר אל-עראקיב, שמאז החלה מדיניות הסדרת התיישבות הבדואים ביישובים הלא קבועים נהרס בשנתיים האחרונות עשרות פעמים, לדברי התושבים, מודעים לכך שהחוק אמור לפנות אותם מאדמתם. מבחינתם, גם אם הוא יעבור בקריאה שנייה ושלישית, אין בכוונתם לקיים אותו.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

טיבי מאיים: "ערביי הנגב יחסמו דחפורים בגופם"

רוב דחוק לחוק: "מאבדים שליטה על הקואליציה"

X

הבדואים מגיבים להחלטה בכנסת    (צילום: בראל אפרים)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אל-עראקיב. מכפר יפה לכפר אוהלים(צילום: בראל אפרים)

עזיז אבו מדיג'ם בן 38, אב לשישה ילדים, סיפר: "לפני שנתיים בכפר שלנו היו כמעט 600 נפשות, אבל יום אחד הגיעו שוטרים והרסו את הכפר. מכפר יפה שבו כולם עובדים בלי יוצא מהכלל, מרוויחים למחייתם ומשלמים מסים, חזרנו להיות כפר קטן של אוהלים. מנסים לצייר את הבדואים כמי שגרים באוהלים ולידם מכוניות יוקרה, אבל זה קורה רק בגלל שלא נותנים לנו לבנות ולפתח את האדמות שלנו".

על פי מתווה בגין, יפונו רבים מהבדואים מאדמותיהם וירוכזו בשטחי עיירות קיימות. המדינה הביעה נכונות לפצותם על אובדן הקרקע, אך לטענתם לא מדובר בפיצוי הולם, והעובדה שמתכוונים לפנותם מאדמותיהם מעוררת את זעמם.

אבו מדיג'ם אמר: "סבא של סבא שלי קנה את האדמות האלה בשנת 1904, הוא היה תחת השלטון העותמני. אחריו סבא שלי חי בדיוק באותן אדמות תחת השלטון הבריטי ורק אני ואבא שלי שחיים תחת שלטון מדינת ישראל פתאום הפכנו לאזרחים שפולשים לשטח המדינה".

לדבריו, "אם הייתי רוצה למכור את השטח שלי למנהל מקרקעי ישראל היו מכירים בי כאזרח מהשורה ואומרים 'כן אנחנו מודעים מה השטח שלך, תקבל עליו כך וכך'. אבל כשאני רוצה להחזיק בשטח שלי ולחיות בו, פתאום המנהל לא מכיר בנו ולא מכיר בשטח שלנו".

לעבור לרהט? אחוזי עוני ופשיעה גבוהים

הוא הוסיף כי החוק "גזעני, וכל מטרתו להוציא אותנו מהאדמות שלנו ברצון. אבל הם גם אומרים לנו שאם לא נרצה בכך יפעילו כוח. אני לא רוצה לעבור ליישובים כמו רהט כי שם העוני גדול מאוד ולאט לאט העיר הפכה להיות החמישית במדינת ישראל באחוזי הפשיעה, אז למה לי להעביר את הילד הקטן שלי, בן 8 חודשים, למקום כזה?".

(צילום: בראל אפרים)

(צילום: בראל אפרים)

אבו מדיג'ם, אב לתשעה, סיפר: "הבית שלי היה כמה מטרים סמוך לבית הקברות, בית הקברות הזה בו קבורים אבות אבותיי קיים מ-1903. אחרי שהרסו לי את הבית נאלצתי לקנות אוהל ולהכניס קונטיינר לתוך שטח בית הקברות כדי לגור בהם ולהלין בהם את ילדיי. בתוך בית הקברות השוטרים והיס"מ לא באים ולא מפרקים. אלו הן האדמות שלי ואני לא אעזוב אותן".

אשתו חאקמי הוסיפה: "כאן גדלתי כל חיי וכאן אני אמות. גם אם היום ייתנו לי על כל דונם מהשטח שלי דונם בתל אביב, אני עדיין רוצה את השטח שלי. זו הירושה שלי וזה הכבוד שלי. אם החוק הזה ייצא לפועל אני אחפור את הקבר של אבא שלי ואלך לישון איתו. מפה אני לא אזוז".

בפורום דו קיום לשיוויון אזרחי בנגב טוענים שהחוק הוא חוק הרסני שמשמעותו פינויים בכפייה של אלפי אזרחים והפקעת אדמות בשיעור של מאות אלפי דונמים. חיה נוח מנכ"ל הפורום אמרה: "זהו יום שחור לחברה בישראל, ההחלטה של בית המחוקקים המבחינה על בסיס גזעני בין אוכלוסיות ומקבעת הקצאת משאבים בלתי שוויונית לפי מוצא אתני, היא תעודת עניות לשלטון המתקרא דמוקרטי".

Read this article in English