לא חלום: 5 דרכים לעבור את החופש בלי להשתגע

הורים רבים מודאגים מן החופש הגדול. הם יודעים שגם כאשר ילדיהם מתחילים "טוב" את החופשה, מהר מאוד מגיעים העצבנות, טיפוס על קירות עקב שעמום, ואיתם מגיעות גם הבעיות. באווירה של חופש, הילדים מרגישים שהכול מותר והם פועלים בהתאם: הולכים לישון מאוחר, מתנהגים בצורה פרועה, מנדנדים להוריהם, רבים אחד עם השני. בקיצור - פורקים עול.

הדאגה העיקרית של הורים לילדים קטנים היא למצוא פתרונות להעסקתם ולשמירה עליהם דרך קייטנות, חוגים, בתי חברים, בילויים משותפים וכיו"ב. הורים לילדים גדולים חוששים מהיגררות ילדיהם בחופשה להתנהגויות מסוכנות והרסניות כמו עישון, אלכוהול, סמים, מסיבות מאוחרות בלילה או סתם רביצה משמינה.

עוד חדשות ועדכונים בפייסבוק של ynet

לעתים הורים עסוקים כל כך בדאגה ובחששות מפני החופש הגדול, שהם שוכחים את ההזדמנויות הרבות שהחופש טומן בחובו לחוויות משפחתיות ואישיות חיוביות כמו טיולים בארץ ובחוץ לארץ, בילויים משותפים בבית ובסביבתו ועוד. השאלה היא, אם כך, כיצד להצליח לא רק "לעבור את החופש בשלום", אלא גם ליהנות ממנו ואף לצמוח בו, כיחידים וכמשפחה?

מתכוננים לחופש הגדול בערוץ הורים :

הורים, הגיע הזמן שתגדלו עמוד שדרה

9 סיבות להשמנת ילדים בחופש הגדול - ופתרונות

החופש כאן והם יהיו ערים כל הלילה. מה עושים?

זה אפשרי: לעבור את החופש הגדול בלי לפשוט רגל

למה כל כך מפחיד אתכם שישעמם להם בחופש?

אין סיכוי שאני הולך השנה לקייטנה!

ברצוני להציע חמישה רעיונות שיעזרו להורים להצליח במשימה מורכבת זו: תכנון מוקדם של החופשה; נוכחות אישית של ההורים, הן לבילוי והן לפיקוח; הבהרת חוקים והגמשת גבולות; פתירת קונפליקטים על ידי דיאלוג; שיתוף בתפקידים, התייעצות והצבת אתגרים.

1. תכנון מוקדם של החופשה

תכנון מוקדם של החופשה יכלול בילויים אישיים ומשפחתיים, בתוך הבית ומחוצה לו, הגדרה של זמנים פנויים בהם על הילד לדאוג להעסיק את עצמו, וגם קביעה מראש של מטלות ברורות ומוסכמות, כמו מי אחראי על חימום או על הכנת ארוחת צהריים, מי יוצא עם הכלב ומתי, קיפול כביסה, שמירה על אח/ות קטנים וכיוצא בזה.

כמובן שתוכנית החופש הגדול תשתנה בהתאם לגילאי הילדים. אם מדובר בילדים קטנים, הם זקוקים למסגרת ברורה וקבועה כמו קייטנה או חוג. אם מדובר בילדים גדולים יותר הם זקוקים למספר עוגנים משמעותיים ולהנחיות כלליות לסדר יום, כמו עבודה בחלק מהזמן, קביעת שעת קימה בבוקר, מתי לחזור בלילה וכיוצא באלה.

כמו כן, ככל שהילדים קטנים יותר, התוכנית צריכה להיות מפורטת עד רמה שבועית ואף יומית. כדאי להכין לוח שנה גדול ובו לסמן בכול יום מימי חופשת הקיץ את התוכנית לאותו היום. סדר היום אמור ליצור שעות קבועות לפעילויות (ארוחת בוקר, קריאת בוקר, טלוויזיה, חברים, יציאה). כדאי שהיום יתחיל בפעילויות שהן חובה כמו: קריאה, הכנת עבודות או עבודה בחוברות. בהמשך היום, רצוי שיהיה ה"צ'ופר": חברים, סרט, בריכה וכו'.

העובדה שהיום יתחיל בחובות תאפשר להורים למנוע מן הילד את ה"צ'ופר", אם הוא לא יתנהג כראוי או לא יסיים את חובותיו. כמובן שאפשר וכדאי להשאיר שעה או שעתיים ביום שבהם הילד קובע מה הוא עושה: "זמן חופשי", תלוי לפי גיל הילד. חשוב בכל בוקר, להזכיר לילד מה התוכנית שלו לאותו יום. ילדים אוהבים שמזכירים להם מה התוכנית היומית. הם רגילים לזה מהגן ומבית הספר וזה נותן להם בטחון ורגיעה.

2. נוכחות אישית של ההורים, הן לבילוי והן לפיקוח

הורים לא יכולים לצפות להתנהגויות חיוביות של ילדיהם, מבלי שיתנו להם דוגמה אישית. הם אינם יכולים לחנך מרחוק, בהוראות. הם צריכים להיות נוכחים בחיי ילדיהם, ממחישים בהתנהגותם את הערכים ואת הנורמות שהם מצפים מילדיהם לנהוג על פיהם. הדברים נכונים במיוחד בחופש הגדול, שבו, כאמור, לילדים יש הרבה זמן פנוי ללא הוריהם. לכן, אם חשוב להורים שילדיהם יפעלו בצורות חיוביות ולא רק ירבצו כל היום מול הטלוויזיה, עליהם לפנות זמן ולעשות יחד איתם חלק מפעולות אלה, כמו ללכת איתם להצגות ילדים, לצפות ביחד בסרטים, לקרוא בצוותא וכיוצא באלה.

כמו כן, ילדים זקוקים למעקב הורים ולפיקוח שלהם, גם כשהם שעות רבות לבד בבית וגם כשהם יוצאים לבלות שעות ארוכות מחוץ לבית. דרך התעניינות, שאלות, שיחות, ניסיון לקבל מידע, עצות וכיוצא באלה, הורים יאפשרו לילדיהם להרגיש את הליווי שלהם, גם כשהם לא פיזית איתם.

3. הבהרת חוקים והגמשת גבולות

העיקרון המנחה לגבי הצבת גבולות בחופש הגדול הוא הבהרת חוקי התנהגות בסיסיים יחד עם הגמשת גבולות משתנים. ישנם כללי התנהגות בסיסיים (למשל התחשבות, כבוד הדדי, ויתור, התאפקות) שנוטים להתרופף בחופשה כחלק מאווירת ההתפרקות האופיינית לה, ולכן חשוב להזכירם ולהבהירם. כמו כן, מחקרים מראים שמרבית התאונות בהם מעורבים ילדים מתרחשות בסביבת הבית בזמן חופשה.

לכן, כדאי לרענן מספר כללי זהירות כמו להרחיק חומרי ניקוי ותרופות וכן גפרורים וחומרי בערה מהישג ידם של ילדים, להשאיר במקום גלוי לעין טלפונים לשעת חירום וטלפון של אדם משמעותי שיכול להגיע במהירות לילד (משפחה, חבר משפחה), לדבר עם הילד על התנהגות בעת חירום וכיוצא באלה. חשוב גם לדבר שוב על סכנות הגלישה ברשת האינטרנט - נושא שכל ימות השנה מחייב תשומת לב, אבל בחופש הילדים גולשים גם מאוחר בלילה, ויש גורמים עבריינים העלולים לנצל זאת, ולנסות לפתות או לעודד פעילות פלילית.

יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות בהתייחסות לגבולות בחופשה: לא להתעקש על מה שלא חיוני, ולגלות הבנה לצורך של הילד להתפרק ולהקשר החברתי של החופשה.

כדאי לנסח חוקים חדשים באותם תחומים שהגיוני להתגמש בהם עקב השינויים המתחייבים בחופשה, למשל שעת שינה. אמנם מסגרת היום והלילה צריכה להישמר, אך היא צריכה להיות מותאמת בחופשה לפי גיל הילדים ויהיו בה יותר חריגים מאשר בשגרה, בהסכמה מראש. או למשל, שעות צפייה במסכים: טלוויזיה, מחשב. גם כאן יש לשמור על מסגרת גמישה: לסגור מסכים כשהילד אמור להעסיק את עצמו לבד, לא לאפשר צפייה ללא גבולות, אך להגדיל את שעות הצפייה או להגמישן (להרשות צפייה בשעות מאוחרות יותר, למשל).

כמובן שחשוב לחזק את הילד כשהוא פועל בצורה רצויה: מצליח להעסיק את עצמו לבד, הולך לישון בזמן וכיוצא באלה. אפשר לומר לילד: "אני שמח שהצלחת להעסיק את עצמך כל הבוקר בפעילות מעניינת ונהנית".

4. פתירת קונפליקטים על ידי דיאלוג

בחופשה יש להורים ולילדים יותר זמן בערבים לשוחח, כי יש פחות לחצים של חובות היום יום (למשל שיעורים), וכן אין לחץ של קימה בבוקר שלמחרת. לכן, חבל לא לנצל זאת לשיפור התקשורת במשפחה. זו ההזדמנות לשוחח לעומק עם הילד על דברים שמעניינים אותו (מדע, סוסים, אומנות, קיפולי נייר, בדיחות) ולפתור בעיות על ידי הסכמים.

למשל, חשוב לנסות להסכים מראש עם מתבגרים על מסגרת הפעילות שלהם בחופשה, הכוללת שעות יציאה, שעות חזרה, תנאי הסעה ועוד. אם המתבגרים ירגישו שהוריהם מתאמצים להבין אותם ומשתדלים לפתור את המחלוקת מתוך קבלה ולא מתוך מלחמה, יגדל הסיכוי לשיתוף פעולה שלהם.

כדי לפתור בעיות בהסכמה חשוב שהורים לא יסגרו את הדיון מראש ("אין מה לדבר על זה. תשכחי מזה. את לא הולכת למסיבה!"), שיקשיבו לילד ("בואי תסבירי לי יותר למה הכוונה. איפה זה יהיה? מי יהיה שם?"), שיסבירו בסבלנות את עצמם ("זה לא פשוט, כיוון שהמסיבה לא באזור שלנו ואני חוששת מנוכחות ילדים גדולים ומופרעים"), שיחפשו ביחד פתרונות ("אני מציעה שלא נסתפק רק בפתרון הזה, אלא נחפש עוד פתרונות, שאולי יאפשרו גם לך ליהנות מהמסיבה וגם לי לאשר לך את זה בנפש חפצה"), שיחליטו על פתרון ברור ("בסדר. אני מסכימה שתיסעי במונית, עם עוד שני ילדים שאני מכירה"), ויסכימו מה יקרה אם ההסכם לא יכובד ("אם לא תצליחי לעמוד בתנאי ההסכם, שבועיים לא תהיה לך אפשרות ללכת למסיבה אחרת").

5. שיתוף בתפקידים, התייעצות והצבת אתגרים

כשילדים שותפים לתהליכים משפחתיים, הם מרגישים מועצמים - שווים יותר, ראויים, מוערכים. לכן, מומלץ שתהליך החשיבה

לקראת החופשה יתבצע בשיתוף כל בני המשפחה. ההורים והילדים יעלו את הבעיות האפשריות (שעמום, צפייה מרובה בטלוויזיה, אכילה של שטויות וכיו"ב) ויחשבו על דרכי פתרון מוסכמות (הגבלת כמות הממתקים, הגבלת שעות הצפייה וכיו"ב).

כמו כן, כשילדים מרגישים שהמבוגרים מתייעצים איתם באמת ואף נותנים להם תפקידים רציניים, הם מרגישים משמעותיים במשפחה. לכן, כדאי להכין פרויקטים משפחתיים מגבשים לחופש הגדול. זה יכול להיות בילוי של אחר צהרים משותף, צביעת הבית, הכנת ארוחה קיצית ויציאה לפיקניק, אימוץ כלב, סוף שבוע בים, הקמת מחנה אוהלים על הגג, סיור במקום מעניין, וכיוצא באלה. הפרוייקט יתוכנן יחד עם בני המשפחה ובמסגרתו יוחלקו תפקידים ומסגרת אחריות לכל אחד.

כשילדים מצליחים לעמוד באתגרים, הם מתחזקים. לכן, חשוב שהורים לא יפלו למלכודת השעמום של הילדים ("משעמם לי. עשיתי כבר הכול") ולא יתפשו את עצמם כאחראים הבלעדיים להעסקתם. להיפך, עליהם לנצל את החופשה כדי ללמד את הילד להעסיק את עצמו. ילדים קטנים צריכים שההורה יציע להם רעיונות, ואפילו יתחילו את הפעילות יחד איתם. לאחר מכן, הם יוכלו להמשיך באופן עצמאי. למשל, אפשר לאתגר את הילד: "אתמול הצלחת להעסיק את עצמך עד ארוחת בוקר. בוא נראה אם תוכל היום לעשות זאת גם לאחר הבוקר".