בין שתי ערים - גיהנום

פיטר יעקב מלץ, מהסידרה מתחת לפני השטח - 365 רישומים. 20 בדצמבר 2012

ירושלים של מטה/ שלומי חתוכה

"מדינת תימן תהרס ותחרב עד היסוד, וירושלים תתבני ותשתכלל, במהרה בימינו אמן"

(נוסח שהיו יהודי תימן מצרפים בראש או בסיום מכתביהם משם).

כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת נִסּוּ לִמְכֹּר לִי עַל יְרוּשָׁלַיִם

אֲבָל רַק בְּאֶחָד הֶאֱמַנְתִּי,

כִּי בּוֹ תִּרְגְּלוּ אוֹתִי שׁוּב וָשׁוּב.

כְּשֶׂרִאשׁוֹנֵי הַתֵּימָנִים הִגִּיעוּ אֶל יְרוּשָׁלַיִם, הִשְׁאִירוּ אוֹתָם מִחוּץ לַחוֹמוֹת;

הָיִיתִי נִזְכָּר בָּהֶם בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָר לַעֲמֹד

מִחוּץ לַדִּיסְקוֹטֶק.

טוֹב מָה לִי וְלַמּוֹעֲדוֹנִים הָאֵלֶּה

אֲבָל הֵם שֶׁשָׁמְרוּ עַל זִכְרוֹנֵךְ כְּמוֹ הָיִית אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה

שֶׁהֵגֵנּוּ עַל שְׁמֵךְ יוֹתֵר מֵהַחוֹמוֹת עַצְמָן

נִזְרְקוּ מִמֵּךְ אֶל צֶלַע הַגִּבְעָה וְהַמְּעָרוֹת, גַּב אֶל גַּב

עִם עַרְבִיֵּי סִילְוָואן

זְקוּקִים לְמִלָּתוֹ שֶׁל מוּחַמַד ג'וֹזְלָן, שֶׁתָגֵן עֲלֵיהֶם -

לַעֲזָאזֵל, אַלְפַּיִם שָׁנָה בִּישִׁיבָה וְעוֹד

אַלְפַּיִם קִילוֹמֶטֶר בַּהֲלִיכָה

וְהֵם מַגִּיעִים לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה.

בִּחְיָאת יְרוּשָׁלַיִם, מָצָאת עִם מִי לְהִתְעַסֵּק:

הַמִּדְבָּר הֶעֱנִיק לָנוּ

זִכָּרוֹן שֶׁל בֶּדוּאִים.

לֹא תַּשְׁכִּיחִי זֹאת מִמֶּנִּי,

לֹא בְּיִחוּסֵךְ כְּבַת הָרִים

וְלֹא בִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג לְבָנִים

לֹא בְּקִסְמָן שֶׁל שַׁגְרִירוּיוֹת זָרוֹת

וְלֹא בְּשָׁלֹש דָּתוֹת וְאֶלֶף כָּתּוֹת

הַמְּסַמְּמוֹת אֶת הַמְּחַזְרִים,

לֹא בְּגִשְׁרֵי מֵיתָרִים

וּבֶטַח לֹא

בִּדְמָעוֹת שֶׁל צַנְחָנִים.

אֲנִי חַיָּל קָטָן מִדַּי

לְהִלָּחֵם בָּךְ בַּחֲרָבוֹת,

אֲבָל לִכְתֹּב אֲנִי יָכֹל

וּלְכַוֵּן אֶת הַנֶּשֶׁק שֶׁלָךְ

אֶל רַקָּתֵךְ -

שָׂמְתִּי פֶּתֶק כְּמוֹ כֻּלָּם,

כָּתַבְתִּי שָׁם:

שֶׁתֵּהָרְסִי

וְתֵחָרְבִי

עַד הַיְּסוֹד.

טקסט בוגדני/ מחמוד אבו-ערישה

הבניינים הגורדים את פני הרקיע... בתי הדירות למודי השנים... החלונות עצומי העיניים... גדרות השיח שהיגרו מרחוק... ועצים מזמן אחר... שתולים בלב כאב שתול בלב-עץ... זוגות אופניים עזובים... מכוניות מצוחצחות... פני הים הקמוטות... לחיי החוף המוכתמות, בהצהרות של אהבה... השעשוע... ושרבוטים על קירותיה ובאישוני האנשים.

יפה העיר הזאת. יפה יפה יפה,

עד ששוב מזדקפת בי ההכרה.

כאן תל-אביב.

מתוך שירים בריח רע. תרגום: מלי ברוך ואורנה עקאד.

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען" ומגזין "אתגר".
• לכל הגלריות לחצו כאן.
• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com