שתף קטע נבחר

"לחזק, לחבק, ללטף ולאהוב אהבה אינסופית"

'בית הגלגלים' המעניק מגוון שירותים לילדים ובוגרים בעלי פגיעה ביכולת התנועה בעיקר כתוצאה משיתוק מוחין וניוון שרירים, מגייס תרומות למחנות הקיץ העתידיים. יותם זורע מקבוצת לה-פמיליה מספר חוויות מהפעילות

שלום שמי יותם זורע ואני בן 17, גר בנס ציונה אני אחד משלישייה, יש לי עוד שתי אחיות תאומות יובל ועמרי. כשנולדתי היה לי חוסר חמצן במוח וכתוצאה מכך השרירים שלי אינם חזקים במיוחד ואני נעזר בהליכון.

 

עם השיתוק מוחין (CP) אני לומד בחינוך הרגיל בקריית החינוך אליעזר בן יהודה" בכיתה י'. לומד במגמת קולנוע ותקשורת וסוציולוגיה. יש לי סייעת צמודה כבר 7 שנים, ששמה עדה. אישה מקסימה שעוזרת לי בכל מה שאני צריך. אני תלמיד טוב שאוהב ללמוד, עברתי השנה כבר חלק מבחינות הבגרות בהצלחה. כמו כל החבר'ה בגילי, גם אני אוהב לשמוח, לקרוא, לחקור, לגלות ולהיות עם חברים.  

 


"אני אוהב לשמוח, לקרוא, לחקור, לגלות ולהיות עם חברים"

 

אני זוכר את הפעם הראשונה שאלי, מנהל סניף הרצליה, הגיע אלי ושאל אם אני רוצה להצטרף לבית הגלגלים - מקום מיוחד שמעניק מגוון שירותים לילדים ובוגרים בעלי פגיעה ביכולת התנועה בעיקר כתוצאה משיתוק מוחין וניוון שרירים. אמרתי שאני צריך לחשוב על זה. חשבתי והחלטתי להגיע. היה קשה לי לחשוב בכלל על לישון מחוץ לבית אז הגעתי לפעילות וחזרתי אחריה הביתה. הגעתי שוב למחרת בבוקר לכמה זמן. אחר כך כבר נשארתי לישון ללא בעיה ומאז לא הפסקתי להגיע לפעילויות.

 

מקום בו אתה נותן בשביל האחר

בית הגלגלים בשבילי הוא יותר מבית שני. הוא משפחה שניה שעושה כל מה שמשפחה צריכה לעשות: לחזק כשקצת עצוב וקשה, לחבק, ללטף ובעיקר לאהוב אהבה אינסופית. בין השאר אנחנו מתעסקים בנושאים הקשורים לגיל התבגרות. זהו מקום שבו לא רק נותנים בשביל, אלא גם מקום בו אתה נותן בשביל האחר. אני חלק מקבוצת "לה פמליה" שלמרות השם המאיים שלה היא הקבוצה הכי הכי טובה בכל בית הגלגלים ( אני מאוד אוביקטיבי) וכולנו חברים טובים.

 

בקבוצה ישנם מדרכים (חברי אמת) המתנדבים ללא סוף ובטוב לב רב ונותנים את עצמם למקום ולחניכים. באמצע השבוע אנחנו משתתפים בחוגים, סדנאות, מפגשים חברתיים של הקבוצה - יוצאים לבאולינג, לקולנוע, סתם לגלידריה, חוגגים יום הולדת למישהו מהקבוצה - בקיצור נהנים.

 


נעשה צלילות, סנפלינג, קייקים, ג'יפים, מצנחי רחיפה בריכה ועוד ועוד

 

אחת לחודש אנחנו נפגשים לסוף שבוע שלם - כולל לינה, 15 חניכים ו-15 מדריכים. אנחנו מקבלים את השבת, משחקים, עוברים ומעבירים פעילויות, אוכלים, הולכים לים, עושים שיחות נפש לתוך הלילה, צוחקים, ומשתוללים.

 

שיא השיאים עבורי, ובשביל כל קבוצת "לה פמליה" הוא מחנה הקיץ השנתי. בוקר היציאה למחנה הוא רגע שכולנו מחכים לו כל השנה.

 

אתם בטח שואלים - מה כל כך כיף שם? אתן לכם דוגמא מהשנה שעברה: 6 ימים בלי הורים, כל החברה מטיילים באזור מדבר יהודה וירושלים, טיול ג'יפים, שוחים בבריכה, אוכלים, ישנים במאהל בדואי ב"ארץ בראשית", משתגעים כל ערב וממשיכים ללילות לבנים, ובעזרת המדריכים של הקבוצה שלנו אפילו ירדנו את מפל נחל דוד והתרחצנו בבריכה הקפואה

 

החוייה שהכי הכי זכורה לי ממחנה הקיץ האחרון היא שביום השלישי למחנה, נסענו להופעה של אביתר בנאי (זמר מצויין אגב) בחוצות היוצר בירושלים.

 

השנה בבית הגלגלים מתוכננים 24 מחנות קיץ ל-24 קבוצות כמו שלי בין השאר נעשה צלילות, סנפלינג, קייקים, ג'יפים, רכיבה על סוסים, מצנחי רחיפה, בריכה עוד ועוד.

 

בית הגלגלים מגייסים כספים לקיומם של מחנות הקיץ הללו. לחצו כאן לפרטים ותרומות   או הכנסו לעמוד הפייסבוק של בית הגלגלים.  

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משתגעים כל ערב וממשיכים ללילות לבנים
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים