קיבלתם שכר ב-9 בחודש? המעסיק פעל כחוק

על אף שהחוק קובע כי המשכורת צריכה להיות מופקדת בחשבון העו"ש שלכם ביום הראשון בחודש - חלק ניכר מהמעסיקים משלמים אותה רק ב-9 בחודש. כעת מקבל הנוהג גם את אישורו של בית הדין הארצי לעבודה , שקבע כי המעסיק לא צריך לשלם ריבית והצמדה אם הוא מאחר בתשלום השכר.

עוד על זכויות עובדים - בערוץ קריירה :

• רוצים לצאת לחופש בקיץ? המעסיק יכול לסרב
  
• מזל טוב, ועכשיו לעבודה! זכויות עובדים מתחתנים
  
• בצרפת יש וקאנס, ולנו? השוואת זכויות עובדים
  

הפסיקה התקבלה בבקשה להגשת תביעה ייצוגית, שהוגשה מטעם עובדת של חברת שמירה שקיבלה את משכורתה ב-9 בחודש. בבקשה נטען כי מי שמקבל את השכר במועד זה, זכאי לקבל אותו כשהוא צמוד למדד ובתוספת ריבית. הבקשה הסתמכה על חוק פסיקת ריבית והצמדה, המאפשר לפסוק ריבית והצמדה על תשלומים שלא שולמו במועד.

יש לציין כי חוק הגנת השכר קובע כי המועד לתשלום שכר הוא ב-1 בחודש, אולם הוא אינו מטיל סנקציה של תשלום פיצויי הלנת שכר רק כאשר המעביד משלם את השכר ב-10 לחודש או מאוחר יותר. עם השנים למדו רבים מהשכירים להתאים את עצמם למציאות שבה המשכורת מגיעה מספר ימים לאחר תחילת החודש וכל עוד זה נתון בידיהם - הם מתאמים את חיובי המשכנתא או את תשלומי כרטיסי האשראי למשל, למועד שלאחר כניסת המשכורת.

הבקשה הגיעה לבית הדין הארצי לאחר שנדחתה כבר בבית הדין האזורי. בית הדין הארצי שב ודחה כאמור את טענות העובדת וקבע כי אין פסול בתשלום שכר ב-9 בחודש ואין לקנוס את המעסיק על האיחור בתשלום השכר.

"עמדת בית הדין הארצי לפיה אין סנקציה על איחור בתשלום עד ל-9 ימים, מהווה יתרון גדול למעסיקים רבים, שרשאים עתה באופן לגיטימי לעכב את תשלום השכר עד ה-9 בחודש וליהנות מפירותיו", מסר עו"ד גל גורודיסקי שייצג את העובדת. "זאת על אף שחוק פסיקת ריבית והצמדה מאפשר לבית משפט לפסוק ריבית והצמדה על תשלומים שלא שולמו במועד, גם כאשר האיחור הוא 9 ימים בלבד".