זרם בלתי פוסק: כ-100 פצועים סורים טופלו בארץ

מלחמת האזרחים הסורית נמשכת, ואיתה זרם הפצועים שמטופלים בארץ: נער בן 15 וילד בן תשע שנפצעו בקרבות בסוריה חצו הלילה (ד') את הגבול מסוריה לישראל. בכך עלה ליותר מ-100 מספרם של הסורים שקיבלו טיפול בבתי החולים בארץ בחודשים האחרונים. הבוקר מסרו ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם כי מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נהרגו 100 אלף בני אדם.

עוד בחדשות ynet:

• היסטוריה בארה"ב: נישואים - לא רק בין גבר ואשה
• רוסיה: פינינו את כל החיילים שלנו משטח סוריה
  

בית חולים זיו. שמירה על כל פצוע(צילום: אביהו שפירא)

מצבו של השני קשה יותר והוא הגיע עם רסיסים בכל חלקי גופו. הוא סיפר כי היה על טרקטור כשלפתע שמע פיצוץ. על פי אבחנת הרופאים הוא סובל מלסת שבורה, גפיים שבורות, רסיסים בגב וזיהום בחלק מהפצעים. הם לא הסורים היחידים שמאושפזים בבתי חולים בארץ. בנהריה מאושפזת ילדה בת 12 שסובלת משברים בכל גופה ועברה כבר שבעה ניתוחים. הרופאים הצליחו לייצב את מצבה והוא מוגדר כעת כבינוני.

נציגי צה"ל מנחים את הצוותים הרפואיים לדבר עם הפצועים הסורים על מצבם הרפואי בלבד. על כל פצוע מוצבת שמירה של חיילים ולעתים גם שמירה של מאבטח אזרחי, כדי לבודד אותו ולמנוע אפשרות מגורמים בלתי מורשים לשוחח איתו או לצלם אותו, מחשש שפרטיו יודלפו לסוריה ושם יפגעו בהם עם שובם.

כאמור, יותר מ-100 סורים שנפצעו במלחמה חצו את הגבול בחודשים האחרונים. מתוכם, הגיעו לבתי החולים בארץ 70 פצועים, שניים מהם מתו במהלך הטיפולים. למרות נקודות הזכות שעשויות להיזקף לטובת ישראל בדעת הקהל העולמית ממעטים בצבא לנפק פרטים על המקרים, מחשש לזרם גדול יותר של פליטים. בצבא מדגישים כי כל מקרה מטופל לגופו ויש גם כאלה שמוחזרים לסוריה מיד עם סיום הטיפול או מניעת הסכנה.

"לרוב הטיפול הרפואי הראשוני נראה מאולתר"

ד"ר עמרם הדרי, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים "זיו" בצפת, אומר כי המטופלים לא מתוחקרים באשר למצב הביטחוני אלא רק על מצבם הרפואי. "יש פצועים שמגיעים במצב יציב יחסית, אז בין 'איי' אחד לשני כואב להם, אנחנו מצליחים לחלץ מהם כמה משפטים, אבל הכול נעשה במסגרת האבחנה הרפואית. שואלים אותם מה כואב ומנסים להבין אם הוא נפצע מירי או מפיצוץ, אבל הרוב לא מסוגלים להגיד מה היו נסיבות הפציעה", הוא אומר. "הם לא יודעים אם זה היה פצצה, מרגמה, מטען או ירי".

לדברי ד"ר הדרי הפצועים מגיעים ממקומות שונים בסוריה, חלקם אחרי שקיבלו טיפול. "לפני שבועיים הגיע אחד עם מכתב מסודר מרופא, ובפעם אחרת הגיע מישהו עם מכתב שאי היה אפשר להבין ממנו כלום", הוא מגלה. "בדרך כלל הטיפול הרפואי הקודם שהם מקבלים בסוריה נראה מאולתר. ברור שהם מקבלים עזרה ראשונה גם בצד השני של הגבול, ואחר כך כנראה טיפול ראשוני נוסף בצד הישראלי".

ד"ר מסעד ברהום, מנכ"ל המרכז הרפואי גליל מערבי-נהריה, הוסיף: "אנחנו לא מבדילים בין פצוע לפצוע. כל חולה שנכנס בשערי בית החולים הוא קודם כל אדם שזקוק לעזרה, ולנו יש זכות מקצועית וחובה מוסרית להעניק לו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי. במרכז הרפואי יש היסטוריה ארוכה של טיפול באזרחים לבנוניים, חיילי צד"ל ובני משפחותיהם, ושיתופי פעולה שונים ובינלאומיים שנועדו להציל חיי אדם. אני גאה להיות חלק ממוסד כזה וממערכת בריאות שכזו". 

בבית החולים מבחינים כי עם הזמן גילם של הפצועים הולך ויורד. "בהתחלה אלו היו גברים צעירים בשנות ה-20 עד אמצע ה-30 לחייהם, ועכשיו מגיעים צעירים יותר, בני נוער וילדים", אומר ד"ר הדרי. "אנחנו לא ידועים מאיזה רקע הם מגיעים, חוץ ממקרים מובהקים, כמו שקרה שמישהו הגיע עם מדים ורימון בכיס. לפעמים הם מגיעים עם ג'ינס ובבגדים אזרחיים, ולפעמים מגיעים עם דגמ"ח. זה לא בהכרח מצביע אם מדובר באזרח או חייל".