6 מוסדות אוכל בשוק התקווה
לשוק התקווה אין יחסי ציבור משומנים, אבל יש קובה של ראשי ממשלות, שיפודיות עילית, מאפייה תימנית עם סלוף ולחוח וואת ברד המנטה הטוב במזרח התיכון. 6 מוסדות אוכל בשכונה תקווה
לאזור של שוק התקווה בתל אביב הגעתי לראשונה בחיי לפני מספר שנים עם ניסים גרמה. השעה הייתה שעה לילה מאוחרת, רגע לפני סוף השבוע, והוא החליט שאני חייב לבוא איתו כדי לאכול מרק שעועית עם לחוח, בטענה שמרקים כאלה לא מוצאים אצלנו, האשכנזים. טעמתי, התאהבתי, ומאז אני משתדל לחזור לתקווה בכל הזדמנות אפשרית.
עוד בערוץ האוכל:
- קרב צלחות: המסעדות שהכי שוות ביקור
- כשגבר אוהב בורקס: מסע במולדת הבורקיטס
- עמבה, עיג'ה וחמוצים: מתכוני סבתא עיראקיים
אם נעזוב לרגע את הפוליטיקלי-קורקט בצד, חייבים להודות שיש משהו במתחם הזה, משהו מאוד אותנטי, שלא איבד מהקסם שלו לאורך השנים.
הסוחרים בשוק עדיין מחייכים בבוקר, במסעדות הבשרים עוד פותחים שולחן מכל הלב והמרק, אוי המרק. כי עם כל הכבוד לשוק הכרמל (שבינינו, קצת התמסחר,( לשוק העלייה (המוזנח) או לשוק האיכרים בנמל (יקר כל-כך) אם אתם רוצים חוויה אמיתית של שוק, שמתקרבת ברמתה לזו של מחנה יהודה הירושלמי, שוק התקווה הוא התשובה בשבילכם. חוץ מזה - קובה כמו שיש שם, לא תמצאו בשום מקום בארץ (חוץ מאשר אצל סבתא שלכם העיראקית, כמובן.(
שוק המחתרות
לפני שנמשיך, קצת היסטוריה: השוק, שקרוי על שם השכונה במרכזה הוא ניצב, הוקם בסוף שנות ה-30 כאשר תושבי הכפר הערבי הסמוך, סלמה, החליטו שהם לא מוכרים יותר ליהודים את תוצרת החקלאית. בתחילה הביאו תושבי השכונה מוצרים שונים ומכרו אותם לשכניהם, לאט לאט התווספו באסטות, השוק התרחב וכיום הוא חולש על שלושה רחובות הקרויים על שם המחתרות: האצ"ל, הלח"י וההגנה.
עולים רבים ממדינות ערב בחרו עם השנים לפתוח כאן דוכנים, בהם גם בני משפחתו של הזמר דודו טסה (אל כווייתי), שהיו זמרים ידועים בעיראק והחזיקו במקום חנות של כלי בית. הם לא היו היחידים: במרוצת השנים נפתחו בשוק חנויות רבות בהן דוכני ירקות ופירות טריים, מאפיות, חנויות תבלין ומזון אורגני, כלי בית וביגוד וכמובן גם מסעדות עממיות רבות כולל "שיפודי התיקווה" ו"אווזי", שהפכו מאז לאימפריה ארצית.
בשוק הוקצו אזורים מיוחדים לדגים ובשרים ולפני מספר שנים הוחלט בעירייה לבצע בו רמונט כללי שכלל החלפת תשתיות, בניית דוכנים אחידים והחשוב מכל - קירוי מלא של השוק והתקנת מאווררים.
חוויית הקנייה בשוק נעימה מאוד, הוא נקי, מטופח, מזמין, עשיר בסחורות ובמאכלים עדתיים, בעיקר מהמטבח העיראקי והתימני. הנה חמש המלצות מהשוק, על חשבון הבית.
1. המסעדה של דוד חביב
מה שטוב לראשי ממשלות, כנראה יהיה טוב גם לנו. מדובר באחת מהמסעדות העיראקיות היותר משובחות בשוק ובה תמצאו כל סוג קובה שרק קיים: קובה במיה, סלק, דלעת, בורגול, אורז ועוד שלל סוגים, לצד קבבים, סמבוסק, ממולאים וכמובן שגם מגוון סלטים, חומוס וכל מה שצריך לארוחה מלאה.
סיפורה של המסעדה מתחיל בסיפורו האישי של הסב יוסי חביב, שעוד בעיראק נהג להכין שיפודים (ג'אפוף, בשפת המקור) ולמכור אותם על גבי עגלה ניידת, וכשעלה ארצה החליט להמשיך ולעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. בינתיים המסעדה עברה כבר שלושה דורות ובשולחן אחד תוכלו למצוא שם אנשי היי-טק, פועלים ושפים ידועים. (המבשר 19)
2. מזנון כרמלה
ארבעה שולחנות, כמה סירים, מקרר שתייה, צריך יותר מזה? כבר כמעט 40 שנה שכרמלה מגיעה מדי בוקר למסעדה הקטנה שלה, קוצצת ירקות ושמה את המרקים שלה על האש. משש בבוקר ועד שמונה בערב היא שם, ולא משנה מתי תבואו - תמיד המקום יהיה מלא בחובבי מרקים עשירים.
כן, יש מי שאוכל מרק רגל כבר בשמונה בבוקר, לכו תבינו. תמורת 30 שקל תקבלו שם מרק ביז, מרק עוף, מרק בקר או מרק כנפיים, תלוי מה מתחשק לה לבשל באותו היום. ויש גם אורז ושעועית, למי שרוצה לגוון עם פחמימות. תוסיפו קצת חילבה, קצת סחוג, הספיגו כיכר לחם לבן ותרגישו גן עדן. (האצ"ל (58
3. מאפיית "הסלוף"
אם תרצו להכניס לפה איזו פחמימה, אין ספק שהסאלוף זו הכתובת בשבילכם. המאפייה התימנית הנדירה הזאת, ששייכת לסבו של הספורטאי האולימפי שחר צוברי, מציעה מגוון מאפים בהם לחוח, מלאווח, סלוף וג'חנון, אותם תוכלו לקחת הביתה, לאכול במקום או לשבת ולסעוד בנחת בבית המאפה הקטן. אם תחזרו הביתה בלי שקית של הפיתות התימניות המפורסמות שלהם, תעשו ממש פשע (התקווה 1)
4. חנות התבלינים של נעמה
חנות התבלינים הזו נוסדה בשנת 1963 על ידי נעמה עובדיה. לאחרונה הוקם שם בית קלייה חדש ומודרני המאפשר להם לספק פיצוחים ותבלינים טריים. בניגוד לחנויות אחרות, כאן אתם יכולים לדעת בוודאות שכל התבלינים מיוצרים במקום - פשוט תציצו לחדר האחורי ותגלו עולם שלם של פיצוחים, גרעינים ופירות יבשים.
איך יודעים שזה טוב? כמעט כל המסעדות מסביב רוכשות אצלם את התבלינים שלהן, החל בתערובות לשווארמה ועד לעמבה. (המבשר 4)
5. מרכז הרימונים
התיירים יחפשו את "מרכז הרימונים," המקומיים יגידו להם בדיוק איפה "הפרסי," כפי שהוא מכונה שם, נמצא. כבר למעלה מ-15 שנים שדוכן מיץ הרימונים הפופולרי בארץ ניצב שם בגאווה ומציג מחקרים לפיהם המיץ נפלא לנשים בהריון ויש לו סגולות נהדרות לחולי לב ובעלי בעיות בכלי הדם.
את הרימונים סוחטים שם לאורך כל השנה, כאשר מחוץ לעונה משתמשים שם ברימונים שהוקפאו לפני כן. צריך לטעום כדי להבין. (רחוב חנוך)
6. העגלה של אדוארד
סוחרי השוק מוכנים להישבע שלאדוארד יש את ברד המנטה הכי טעים. היינו שמחים להגיד לכם אם זה נכון, הבעיה היא שאין לו דוכן והוא מסתובב עם העגלה שלו ומוכר מספר סוגי משקאות קפואים, בהם ברד מנטה שנחשב לטעים במזרח התיכון. לא פחות. מקווים שלכם יהיה יותר מזל מאשר לנו. (הוא מסתובב, פשוט תתפסו אותו)
- הכתבה פורסמה במקור במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות.