"שוב נכשלת בחשבון? אין אייפון"
הוא חוזר הביתה עם התעודה, אתם רואים את הציונים - ועיניכם חושכות. ואז מתחילים העלבונות, האיומים והצעקות. ומה יוצא מזה? ילד עם ביטחון עצמי נמוך ושום רצון להשקיע בלימודים. פרופ' עמוס רולידר ואפרת מונשרי גורן מסבירים איך נכון להתייחס לתעודה - ובעיקר איך תוציאו גם מכישלון דברים טובים
החופש הגדול מתחיל מחר, אבל היום (א') יחזרו כל תלמידי בתי הספר היסודיים הביתה עם התעודה. חלקם יחזרו שמחים יותר, אחרים ישובו חוששים או מלאי אכזבה, מצפים לתגובת ההורים הנזעמת.
תעודות וציונים הם נושא לא פשוט, אולי אפילו אחד המורכבים ביחסי הורים, ילדים ובית הספר. דף ציונים אחד הופך לנקודה קריטית בחיי הילד בכל שנה מחדש. הורים רבים מתייחסים לתעודה כדבר חשוב ומרכזי ושוכחים שהמשפט "ציונים הם לא הכל" הוא אמיתי ונכון, ושהציונים הם לא מדד עיקרי לאיכות ילדיהם, וגם לא כזה שמנבא הצלחה בחיים. הרי כולנו מכירים הרבה מבוגרים שהצליחו בחיים, גם בתחום האקדמי, בלי להיות תלמידים מצטיינים ואפילו לא ממוצעים. הצלחה ואושר הם לא חלק מדיד או חלק שציונים מנבאים. אז לפני שאתם פותחים את התעודה כדאי לזכור את זה.
עוד כתבות ועדכונים בפייסבוק של ynet
ועדיין, אנחנו כותבים טור על תעודות ויודעים שכל ילד מצפה לתגובה ולכן החלטנו להתחיל בשורה התחתונה: הורים יקרים, אם התעודה מפתיעה, מאכזבת או גורמת לכם לרגש שלילי אחר מכל סוג - אתם מוזמנים לרשום לעצמכם נכשל. אם אתם לא יודעים מה מצבו של הילד וזקוקים לתעודה או למורה כדי להבין מה המצב, לא כדאי לכם לכעוס על הילד אלא על עצמכם. הדברים לא אמורים להפתיע אתכם כהורים ולכן לא להכעיס או לאכזב אתכם.
סופרים לאחור לחופש הגדול בערוץ הורים :
החופש כאן והם יהיו ערים כל הלילה. מה עושים?
זה אפשרי: לעבור את החופש הגדול בלי לפשוט רגל
למה כל כך מפחיד אתכם שישעמם להם בחופש?
אין סיכוי שאני הולך השנה לקייטנה!
התעודה היא מסמך המרכז את ציוני התלמיד. גם על עצם המסמך הזה יש לנו השגות, אבל כמסמך מסכם הוא אמור לתאר את מה שההורים אמורים כבר לדעת. הורים אמורים להכיר את ילדיהם, לעקוב אחר ההישגים שלהם במשך השנה, להיות לצידם וללוות אותם בקשיים. היום, הרבה יותר מבעבר, ישנם ערוצי תקשורת ברורים ופתוחים עם צוות בית הספר. בחלק מהמקומות נהוג לדווח להורים בעזרת תוכנת משוב, באחרים באמצעות מיילים ובכל בתי הספר ישנם עדיין ימי הורים המאפשרים לדבר עם כל מורה ולהבין מה מצבו של הילד.
מי זקוק לתעודה?
הורים מתוחים ונרעשים מהתעודה, זו עובדה. מדוע זה כך? אנחנו חיים בעולם תחרותי ומאתגר. התחושה היא שתעודה
טובה מעידה עלינו כהורים ולהיפך, תעודה גרועה או כישלון של הילד הוא גם כישלון שלנו. אנחנו מציעים לזכור כי התעודה היא של הילד ואין קשר בין הורות טובה לציונים. הורים טובים ממנפים את התעודה ומשתמשים בה כבסיס לדיאלוג פורה.
אבל בואו נודה על האמת, כשאתם רואים את התעודה של הילדים אתם עושים שני דברים. אם התעודה טובה משבחים וגאים, אבל אם התעודה פחות טובה אתם כועסים או מאוכזבים ואפילו מעליבים. בדרך כלל לא מתקיים דיאלוג מפרה.
למה זה קורה?
מערכת החינוך מפעילה על ההורים לחץ גדול, החל מבדיקת הכנת שיעורי בית, פרוייקטים בית ספריים, מעורבות בחומר הנלמד ועוד. בית הספר מטיל על ההורים לא מעט מטלות ואחריות להישגי התלמיד. מכאן נובע קושי להפריד בין הישגי התלמיד לתחושת ההצלחה של ההורה.
אנחנו שומעים לא מעט הורים שמשתמשים בביטוי "יש לנו שעורים היום" או "בוא נלמד למבחן" ומרגישים חלק מהלמידה ולכן גם מההצלחה או מהכישלון. חברו את זה לעובדה שאנחנו חיים בעולם תחרותי והתחרות מחלחלת גם ללמידה.
התעודה: תחילתו של דיאלוג מפרה
כדאי להתחיל בהבנה שהתעודה לא אומרת שום דבר עליכם כהורים ויותר מזה, לא אומרת שום דבר על הילד כאדם. היא בסך הכל מודדת הצלחה מסויימת בלימודים או השקעה של תלמיד ברגע נתון.
אל תשכחו שהילד שלכם מתייחס ברצינות רבה לתגובה שלכם. הוא זוכר ומושפע מתנועה, ממבט מאוכזב או מאמירה פוגעת. לכן, היום, כשהילד מביא את התעודה מבית הספר, רצוי לתכנן מבעוד מועד ולמצוא זמן (שני ההורים) לשבת איתו בנחת על מנת לעבור ביחד על הנכתב בתעודה ולשוחח (שוב, בנחת) על המשובים והציונים שהוא קיבל במקצועות השונים ועל הנאמר בתעודה בכל הקשור לתפקודו הכולל כתלמיד בתקופה אליה היא מתייחסת.
ניתן להשיג הרבה יותר באמצעות ביקורת בונה וחיובית, לכן כדאי להתחיל בקריאה משותפת ובמחמאות. למרות הקושי והנטייה הטבעית שלנו להסתכל תחילה על חצי הכוס הריקה, התחילו במחמאות לילד על הישגיו ועל כל שיפור בתפקודו בהשוואה לתעודה הקודמת. אל תקחו כמובן מאליו הישגים גבוהים ותלמיד אחראי ומצליח, גם להם כדאי להחמיא.
ציונים או השקעה?
חשוב מאד להתייחס למאמץ שהשקיע התלמיד ולרצינות שלו במשך שנת הלימודים: האם התעורר בזמן, הגיע עם תלבושת והקפיד להכין שיעורי בית. ההשקעה של התלמיד והרצינות שלו חשובים הרבה יותר מהציון עצמו.
בלי השוואות. אף פעם
אל תשוו לתעודה של האחים, גם אם ההשוואה ממש מתבקשת בעיניכם. זו דרך מצויינת להרוס יחסים בין אחים ולעודד קינאה שקיימת בין כה וכה.
אל תגידו "אמרתי לך"
משפטים הנכנסים תחת הקטגוריה משפטים פולניים הרסנים כמו "אמרתי לך", "מגיע לך כי התעצלת", "ידעתי", "אם היית עושה מה שאמרתי", הם משפטים מיותרים ולא בונים.
אל תאיימו
השקעתם בילד, עבדתם קשה כדי שיהיה לו טאבלט, אייפון ומחשב אישי אבל הוא חזר עם תעודה מאכזבת? נסו לנשום ולוותר על איומים משפטים כמו "אם לא יחול שיפור, ניקח לך את". לא רק שהם לא מועילים, אלא אפילו מזיקים. בינינו, אתם לא מתכוונים לקחת לו את הטאבלט או לנתק את הכבלים, אז ותרו על איומים מתוך כעס שרק יפגעו בו ובאמינות שלכם.
אז מה כן?
למעשה אף ילד לא מרוצה מהתעודה הגרועה שלו והמטרה היא לא להעביר מסר של כישלון אלא לנסות ביחד ליצור תחושת מסוגלות ולעודד את הילד להצלחה. נסו לעזור לו למקד את הקשיים שלו ולהבין מה יכול לעזור לו להשתפר. לצערנו ילדים אשר התעודה שלהם מאכזבת את הוריהם, זוכים לתגובות רגשיות ומעליבות בלתי ראויות, המעלות את מפלס החרדה ומורידות עוד יותר את הביטחון העצמי. המטרה היא לא להוריד את בטחונו העצמי במסוגלותו להשתפר בעתיד וגם לא להשניא למידה או לגרוע במוטיבציה שלו לקום בבוקר וללכת לבית הספר.
בדקו אם הילד מרוצה בעצמו, מה הוא רוצה לשפר ובנו איתו תכנית לשיפור המצב. מצאו את נקודות החוזק שלו והתעמקו במקומות בהם הוא כן מרוצה.
אתם מופתעים? כבר אמרנו מה דעתנו על ההפתעה בתעודה. הורה מעורב ורגיש לנעשה בחייו של ילדו, יכול לנבא במידה רבה את אשר ייכתב בתעודה. שבו רגע ביחד ובדקו האם הילד מתנהל נכון בבית הספר: כותב יומן, מכין שיעורי בית, לומד למבחנים. מתי הוא מכין שיעורי בית האם בצהרים או מאוחר בלילה? וכמובן האם הוא ישן מספיק שעות ביום.
התעודה היא זמן טוב לבדיקה האם יש קשיים אובייקטיבים, קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה או בעיות באסטרטגיות למידה, האם לילד טוב בבית הספר והאם המערכת מאפשרת לו סביבה תומכת למימוש הפוטנציאל. בכל אלה ניתן לתמוך ולעזור כבר בחופש. חשוב להבין האם הילד פנוי ללמידה או שאולי משהו אחר מעסיק אותו כמו בעיות חברתיות.
כל אלו הם נושאים אותם אתם ההורים אמורים לפתח כדיאלוג מהתעודה, כדי שהיא לא תישאר כדף ציונים חסר משמעות. שבו עם הילד בנו תוכנית לשיפור, עודדו ושבחו הצלחות ובעיקר זכרו שלכם יש יכולת גדולה להשפיע וללמד אחריות ועצמאות בלמידה, שילוו את הילד שלכם כל החיים.
חופשה נעימה!
פרופ' עמוס רולידר הוא פרופסור מוסמך לניתוח וטיפול התנהגותי, ראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונת הורים. אפרת מונשרי גורן היא אמא לארבעה, יועצת להורים ויועצת אסטרטגית לשיווק הורי