נהגתם ברכב בלי רישיון? הכינו עצמכם לכלא
אם זה תלוי בשופטת נגה אהד, רף הענישה הנוכחי על נהיגה ללא רישיון מתאים אינו גבוה מספיק בפסק דין חריף במיוחד היא קוראת להכניס עבריינים שכאלה לכלא מיידית, גם אם זו העבירה הראשונה שלהם
מאסר בפועל - זה העונש הראוי למי שנוהג ללא רישיון, כבר בפעם הראשונה. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי-מרכז, נגה אהד, בפסק דין שבו דחתה ערעור שהגיש נהג על חומרת העונש שהושת עליו. בפסק דין חריף במיוחד, קוראת השופטת אהד להעלות את רף הענישה המקובל כיום, ולשלוח למאסר בפועל נהגים שהורשעו בנהיגה ללא רישיון - כבר מהעבירה הראשונה.
"ריבוי עבירות נהיגה בידי בלתי מורשים, (ו)ריבוי עבירות נהיגה בעת פסילה על-ידי בלתי מורשים, מחייב את העלאת רף הענישה למאסר בפועל - ולא בעבודות שירות - כבר מביצוע עבירת נהיגה ראשונה", כותבת השופטת אהד. לדבריה, הטלת מאסר בפועל על נהגים שכאלה תרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות, וגם תימנע מאותם נהגים מלחזור על העבירה בעתיד.
"די בנהיגה ראשונה כדי להצדיק עונש כואב"
השופטת אהד דחתה ערעור שהגיש א', שנתפס באוגוסט 2009 כאשר הוא רוכב על קטנוע ליד קיבוץ נען. זאת, למרות שכלל לא היה מורשה לרכוב על דו-גלגלי, ולמרות שרישיון הנהיגה שלו במכונית לא היה בתוקף באותה עת. א' הורשע בבית משפט לתעבורה בכמה עבירות, כאשר החמורות שבהן היו נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון מתאים לסוג הרכב שבו נהג. העונש שנגזר עליו היה מאסר בפועל ל-9 חודשים, ופסילת רישיון בפועל ל-10 שנים.
א' ערער נגד חומרת העונש, וטען בין השאר כי "לא היה נכון וראוי כי בית המשפט ישית מאסר בפועל, ולא (ישקול) אפשרות ריצוי המאסר בעבודות שירות". אלא שמתברר כי השופטת אהד חושבת כי לא רק שאין מקום להקל עם א', שבעברו עבירות תנועה רבות, הרי שיש להחמיר עם כל הנהגים שמורשעים בעבירות דומות - וכבר עם ביצוע העבירה הראשונה.
"די בנהיגה ראשונה על רכב של בלתי מורשה, כדי להצדיק עונש כואב ומכביד", כותבת השופטת אהד. "עונש מסוג זה יהווה הרתעה, (כך) שלא תבוצע נהיגה נוספת על-ידי אתו נהג בלתי מורשה וכן לבלתי מורשים אחרים". והעונש הראוי, כך היא מבהירה, הוא מאסר בפועל כבר עם ההרשעה הראשונה, וללא אפשרות לביצוע העונש בדרך של עבודות שירות.
בהמשך אף כותבת השופטת אהד כי נסיבות אישיות אינן יכולות להצדיק נהיגה ללא רישיון, ולכן גם אינן יכולות להוות שיקול להקלת העונש הראוי במקרים אלה. "אין ולא יכולה להיות אך לא נסיבה אישית אחת, ואף לא בדל של נסיבה אישית, שיש בה כדי להצדיק עליית בלתי מורשה על כלי רכב - עם 4 גלגלים, או דו-גלגלי - ולנהוג", כותבת השופטת.
לאור כל זאת, דחתה השופטת אהד את ערעורו של א'. "הדרך היחידה להרחיקו פיזית מהכביש הינה השמתו מאחורי סורג ובריח", היא מסכמת את פסק הדין. את עונש המאסר, כך קבעה השופטת אהד, נשלח א' לרצות מיד עם פרסום פסק הדין.