להכרעה: חרדים לא יחוייבו לעבוד כתנאי לדיור

קבינט השרים לענייני דיור, בראשות שר האוצר יאיר לפיד , יחליט מחר (ב') האם לאשר את הקריטריונים החדשים בהענקת זכאות לדיור בר-השגה , כחלק מהתוכנית הלאומית להורדת מחירי הדיור . ההחלטה נדחתה להיום, לאחר שלפני שבועיים אושרה רוב התוכנית ללא הסעיף מעורר המחלוקת של הקריטריונים לזכאות.

• קבינט הדיור: 150 אלף דירות להשכרה ב-10 שנים
• פערי הדיור: דירה בשהם עולה פי 5 מדירה בערד
• תוכנית הדיור: קנסות יוטלו על קבלנים שלא בנו
  

התוכנית שתובא לאישור השרים מהווה פשרה בנושא שהיה נתון לוויכוחים רבים במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, והוא הדרישה לחייב אזרחים המבקשים דיור מוזל מהמדינה להוכיח כי הם עובדים לפרנסתם. על פי התוכנית הנוכחית, 70% מהמכרזים של משרד השיכון ייועדו לציבור הכללי ובהם יחויבו המועמדים להוכיח כי הם עובדים, ו-30% מהמכרזים ייועדו לחרדים וערבים ובהם עבודה תהווה יתרון אך לא תנאי סף.

מטרתה של הצעת הפשרה היא להביא סיומו את הויכוח שניטש מאז שהחליטה ועדת טרכטנברג להרחיב את מספר הדירות שישווקו במסגרת מכרזים של דיור בר השגה (מכרזי "מחיר למשתכן" ו"שכירות ארוכת טווח").

הוויכוח נוגע לסעיף ששמו "מיצוי כושר השתכרות", הכלול במספר רב של הטבות שמעניקה המדינה וקובע כי משק בית שבו ההורים לא עובדים בהיקף של 125% משרה לפחות, לא זכאי לסיוע מהמדינה. הסעיף נתפש כפוגעני על ידי המפלגות החרדיות, בשל שיעור התעסוקה הנמוך בקרב החרדים בישראל.

הקריטריונים עולים לדיון מחדש

חברי ועדת טרכטנברג, שכונסה בעקבות מחאת האוהלים, ניסחו את המלצותיהם בנוגע לרחבת הדיור המסובסד על ידי המדינה, אך נמנעו מלנסח המלצה בנוגע לקריטריונים לזכאות, ביודעם כי מדובר בסוגיה רגישה מאוד מבחינה פוליטית.

בעקבות היעדר ההגדרה בהמלצות שאומצו, פעל שר השיכון דאז, אריאל אטיאס מש"ס, על מנת לקדם את מכרזי הדיור המוזל מבלי לכלול בהם את אותו סעיף מיצוי כושר השתכרות.

צעדיו נתקלו בהתנגדות מצד שרי ישראל ביתנו, אך לבסוף הושגה פשרה שבמסגרתה הגדיל האוצר את תקציב הסיוע בדיור לעולים נזקקים שתמורה לתמיכת ישראל ביתנו בקריטריונים של ש"ס.

בעקבות הקמת הממשלה החדשה, עולים הקריטריונים מחדש לדיון, הפעם כאשר המפלגות החרדיות באופוזיציה.