האביב הערבי עדיין כאן

המאבק הקשה שמנהלות קבוצות שונות במצרים נגד המשך נשיאותו של מוחמד מורסי מגיע לשיאו בימים אלה. גל המחאה הנוכחי הוא בהיקף שכמותו לא נראה מאז ההתקוממות שהפילה את משטר מובארק. היריבות בין מחנות תומכי הנשיא לבין מתנגדיו מפצלת באופן חסר תקדים את החברה המצרית והניסיונות לגשר בין הצדדים לא נשאו פרי. כוחות צבא ומשטרה פרוסים בהיקף נרחב וערוכים לאפשרות של התנגשויות אלימות ואף לתסריט שבו הצבא ייאלץ להתערב בניהול ענייני המדינה.

בנאום לאומה שנשא מורסי בשבוע שעבר הוא ביטא את נחישותו לנקוט אמצעים שונים להבטחת המשך שלטונו, והדגיש בפני מפקדי הצבא "הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים". לפני שנה הוכרעו הבחירות לנשיאות בקולותיהם של אזרחים שאינם נמנים עם ציבור המצביעים של המפלגות הדתיות. בנאום הניצחון שנשא בכיכר תחריר התחייב מורסי לשמש כנשיא של כולם ולפעול למימוש יעדי מהפכת ינואר.

עוד בערוץ הדעות

חולמים להיות כמו פרס? החוק נגדכם / שושנה גביש

הצעדים שאותם נקט היו שנויים במחלוקת ומדיניותו לא חילצה את מצרים מהמשבר החמור שבו היא מצויה. המצב הכלכלי וביטחון הפנים הלכו מדחי אל דחי. בשווקים ניכר מחסור במוצרים ובעיקר בדלק וסולר. מדדי יוקר המחיה, האינפלציה והאבטלה שברו שיאים. המטבע המקומי והמדדים בבורסת קהיר איבדו עשרות אחוזים מערכם. הסיוע החיצוני, בעיקר מקטאר, צמצם רק במעט את הגירעון הממשלתי, וזה טיפס לשיעור מדאיג של כ-12 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.

בחוגי האופוזיציה טוענים שהנשיא נכשל בטיפול בבעיות הפנים משום שהוא מחויב לאג'נדה של תנועת האחים המוסלמים, שעד לאחרונה הוא נמנה עם ראשיה. סוגיית האיסלאמיזציה של המדינה והחברה היא שעומדת בלב המאבק בין תומכי הנשיא למתנגדיו. מבקרי מורסי מצביעים על האופן הפסול שבו פעל הנשיא במהלך הכנת החוקה החדשה ועל הצווים שפרסם שבהם נטל לעצמו סמכויות יוצאות-דופן. עוד הם קובלים נגד המינויים הבכירים שאישר והובילו להשתלטות אישים המזוהים עם המחנה האיסלאמיסטי על עמדות מפתח במנגנוני השלטון. תיאוריו של מורסי את הישגיו הוצגו על ידי יריביו כביטוי לניתוק המוחלט שלו מהמציאות במצרים.

את הביקורת הנוקבת של האופוזיציה הובילה "חזית ההצלה הלאומית", קואליציה של כמה מפלגות המונהגות על-ידי אישים בולטים שמתקשה לגבש תוכנית פעולה מוסכמת ואפקטיבית. שותפות פוליטית זו מבוססת על התנגדות נחרצת להמשך כהונתו של הנשיא מורסי ולמעורבותה של תנועת האחים המוסלמים בעיצוב הסדר השלטוני במצרים. את הקלפים בזירה הציבורית טרפה קבוצת צעירים שאינה מזוהה עם מפלגה מסוימת, ואשר החלה לפעול לפני חודשיים בלבד. תחת הכותרת "מרד" הם השיקו קמפיין ובמסגרתו הצליחו לגייס יותר מ-20 מיליון חתימות של אזרחים התומכים בהקדמת הבחירות לנשיאות. בנוסף קראו להפגנה בפתח ארמון הנשיאות ביום השנה לבחירת מורסי. על רקע התמיכה העצומה בקמפיין הכריזו מארגניו על הקמת "חזית ה-30 ביוני", והציגו מפת דרכים לניהול ענייני המדינה ביום שאחרי הפלת הנשיא.

שלושה תרחישים

במחנה האיסלאמיסטי רואים בקמפיין ובהפגנות נגד הנשיא ניסיון לבצע הפיכה נגד שלטון שנבחר באופן דמוקרטי. הצהרות הנשיא מורסי ודוברי האחים המוסלמים והסלפים מעידות שבכוונתם לנקוט את כל האמצעים, כולל שימוש בכוח, לסיכול הקמפיין של האופוזיציה. במחנה זה, הזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים, מבינים היטב שהפלת משטר מורסי תנחית מכה ניצחת על זרם האיסלאם הפוליטי במצרים. מבחינתם מונחים על הכף אינטרסים משמעותיים הרבה יותר מדמותו של הנשיא.

את סופם של המחאה והעימותים בין הצדדים הנצים במצרים לא ניתן לחזות. בכל זאת ניתן להצביע על כמה תרחישים שיכולים להתחולל בנפרד או בשילוב ביניהם. האחד, שהצדדים היריבים יצליחו להשיג פשרה שבמסגרתה יישאר הנשיא מורסי בתפקידו, הממשלה תוחלף ויוכרז מועד קרוב לבחירות פרלמנטריות. השני, הנשיא מורסי ומשטרו ישרדו את גל המחאה אך העימותים בין הצדדים יחריפו ומצרים תיקלע לדרך ללא מוצא. השלישי, התערבות הצבא ונטילת רסן השלטון על ידי קברניטיו, הכרזה על תקופת מעבר של כמה חודשים והליכה לבחירות כלליות לכל מוסדות השלטון.

על מסקנה חשובה אחת ניתן להצביע בוודאות. כוחות החברה האזרחית שהפילו את משטר הנשיא מובארק ממשיכים להוות גורם קריטי במאבקים על עיצוב המשטר החדש. מפגן הכוח שמציגה בימים אלה החברה האזרחית מעיד שהתחזיות לפיהן "האביב הערבי" הפך במצרים ל"חורף איסלאמי" היו פשטניות ומנותקות מתהליכי השינוי החברתי והפוליטי המתחולל בארץ הפירמידות.

פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il