מה קרה לנו? מדוע הפנינו גב לעברית?
"ככל שעולמי הוקף עוד ועוד עברית עיניי נפקחו וכאב עמוק אחז בי. לא זו בלבד שאין מעניקים כבוד לשפה העברית במדינת ישראל אלא גם שרוב הישראלים מתייחסים אליה בזילות רבה". נטלי אקון, עולה חדשה לשעבר, מלינה על היחס שלנו לשפה ומספקת על המיזם שהקימה - המרכז העולמי לקידום העברית
אני עולה ותיקה ושפת אמי צרפתית. לפני שנה ייסדתי את המרכז העולמי לקידום העברית כדי להרים את קרנה של השפה העברית בישראל. אבל נשאיר לרגע קט את המרכז, וניסע ליבשת אפריקה, למרוקו, שבה התחיל המסע שלי. שם נולדתי ושם התחנכתי על ברכי תרבויות שונות: צרפתית, עברית וערבית.
בגיל 17, כמו רוב הנוער המרוקאי, חוויתי את ה"לך לך" שלי. עזבתי את ארצי, את מולדתי ואת בית אבי ונסעתי לצרפת, לפריז, כדי ללמוד לימודי אופטיקה. ואז הגיעה נקודת המפנה בחיי. הרב סירט, לשעבר הרב הראשי של צרפת, הציע לי הצעה שנראתה לי בתקופה זו לא מציאותית בעליל: ללמוד לשון עברית. לרגע חשבתי שהוא מתלוצץ ... אבל החלטתי להיענות בחיוב להצעתו.
ה"חיידק" דבק בי
מהר מאוד נקשרתי קשר הדוק לעברית, לרבדיה השונים ולמכמניה. ה"חיידק" דבק בי והחלטתי ללמוד תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי וגם תעודת הוראה בלשון עברית. כשעליתי ארצה לפני חמש עשרה שנה - נשואה ואם לשניים - והחלטתי לכתוב עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית, שמעתי קריאות מסוג "השתגעת?!", "זו לא שפת אם שלך!". ידעתי גם ידעתי שזו לא שפת אמי ושהייתי עולה חדשה, אבל העברית הייתה באמת "סם חיי".
העברית הייתה באמת "סם חיי". נטלי אקון.
הרצון העז נתן לי כנפיים להתעלות על הקשיים. אחרי שנים רבות של עבודה מאומצת, שבהן הצטרפו חֶבלי המחקר לחֶבלי העלייה ארצה, עבודת הדוקטור יצאה לאוויר העולם והיא אושרה בסנט האוניברסיטה העברית. ואז הגיע הרגע לו חיכיתי וציפיתי: השעה 7:00 בבוקר, צלצול לא שגרתי וקול ברקע: "את מעוניינת לעבוד באקדמיה ללשון העברית?" אי אפשר לתאר את גודל ההתרגשות. החלום התגשם! לימים השתלבתי גם בחוג ללשון העברית במכללת 'אפרתה' בירושלים, ובה אני מכשירה מורים ללשון לעתיד.
ואולם ככל שעולמי הוקף עוד ועוד עברית עיניי נפקחו וכאב עמוק אחז בי. לא זו בלבד שאין מעניקים כבוד לשפה העברית במדינת ישראל אלא גם שרוב הישראלים מתייחסים אליה בזילות רבה. האנגלית הפכה לשפה היוקרתית בשלטי חנויות, בקבלה למשרות בכירות וגם באוניברסיטה.
מה קרה לנו? מדוע הפנינו גב לעברית? שאלות אלה טרדו את מנוחתי כי נפשי קשורה בנפשה. מרגע זה לא הרפיתי. התרבות הצרפתית שעליה גדלתי שימשה אותי מנוף לעשייה נמרצת למען העברית. קיימתי "מרתון" פגישות עם גורמים בכירים: יו"ר המזכירות הפדגוגית, מנכ"ל משרד החינוך, חברי כנסת, נשיא המדינה לשעבר וגם דיון בוועדת החינוך והתרבות בכנסת.
לשפה תפקיד חשוב בשיח בין בני האדם
ואז קרה מה שקרה. בני הבכור יבניאל שהיה בכיתה יא ביקש להרחיב את מספר יחידות הלימוד בבגרות בלשון, והוא נענה בשלילה! לא ידעתם?! במדינת ישראל התלמיד חייב להסתפק ב-2 יח"ל במקצוע הלשון בעוד שבשפות האחרות כמו אנגלית או רוסית - הוא רשאי להרחיב את מספר היחידות עד ל-5 יח"ל. היכן הצדק הלשוני?
בימים אלו גמלה בלבי ההחלטה לאגד את חובבי העברית ולפעול יחד למענהּ. הקמתי
את המרכז העולמי לקידום העברית. מהר מאוד הצטרפו אליי 50 מתנדבים, בינהם יהורם גאון, ד"ר צבי צמרת, עו"ד ד"ר אביעד הכהן, ואנשי תקשורת רבים. החזון הוא להוביל יחד שינוי תודעתי בתפיסת השפה העברית במוסדות החינוך בפרט ובמדינת ישראל בכלל.
הרי לשפה תפקיד חשוב בשיח בין בני האדם, היא גורם הכרחי בבניית הזהות האישית והתרבותית והיא כלי חיוני לפיתוח החשיבה. לפיכך המרכז שואף להציב את העברית במקום הראוי לה במערכת החינוך, במכללות להוראה, באוניברסיטאות, בתקשורת ובחוק. מענה כֻּלִּי (הוליסטי) הוא הפתרון להגשמת הֶחזון!
- אם השפה העברית קרובה ללבך אני מזמינה אותך להתנדב למענהּ. פרטים ליצירת קשר: natali.ivrit@gmail.com
- הכותבת ד"ר נטלי אקון, היא יושבת ראש המרכז העולמי לקידום העברית
.
לפנייה לכתב/ת 
