מחאה מצרית: מיהם מתנגדי מורסי ומי תומך בו?
מי התנועה שמניעה את גלגלי המחאה? מיהם גורמי האופוזיציה שהצטרפו לקריאות להפלת מורסי ומנגד מי תומך בנשיא שמעמדו החל להתערער? ynet עושה סדר במפה המצרית
מצרים בוערת - דיווחים נוספים בחדשות ynet:
מוחמד מורסי: לא תהיה מהפכה שנייה במצרים
מצרים מחולקת: מה מוציא מיליונים לרחובות?
מי שעומדת באור הזרקורים ומניעה את גלגלי המחאה הפעם היא תנועת "תמרוד" (בעברית: מרד). מדובר בתנועה אופוזיציונית שכבר מחודש אפריל החלה בקמפיין להבעת אי אמון במורסי עד שאספה לטענתה נכון לאתמול לא פחות מ-22 מיליון חתימות של מצרים הקוראים למורסי להסתלק מהשלטון ולערוך בחירות מוקדמות.
כבר בשבוע הראשון לפעילות טענה אותה תנועה כי הצליחה לאסוף כ-200 אלף חתימות. הצצה בדף הפייסבוק הרשמי שלה מעוררת התפעלות נוכח שלוחותיה בכל המחוזות במצרים. בדף המרכזי של הקמפיין חברים כיום כחצי מיליון בני אדם ואחרי היום ייתכן שהיד עוד נטויה. מי שעומד מאחורי אותו קמפיין הוא פעיל בשם מחמוד בדר, בעברו המתאם של תנועת האופוזיציה המסורתית במצרים "כפאיא" (בעברית: די) שהייתה לאחת מתנועות האופוזיציה המוכרות גם בעת משטר מובארק.
לאחר מכן הוא הפך לפעיל בקואליצייה הפוליטית של צעירי המהפכה שהשתתפה באופן פעיל במהפכת ה-25 בינואר שהביאה להפלתו של משטר מובארק ואחרי הבחירות לנשיאות מצרים היא פורקה. בדר מייצג למעשה את אותה שכבה לא קטנה של צעירים שחשים שהאחים המוסלמים לקחו להם את המהפכה וכעת הם שבים לזירה.
רוכבים על גל המחאה
אותה תנועה שמהווה את חוד החנית במחאה הנוכחית נגד מורסי, זוכה לתמיכה מצד גורמי האופוזיציה המוכרים במצרים ובעיקר בקרב מי שנתפסים כחילונים וליברלים. אלה שניסו בחודשים האחרונים לנצל את המשברים בקדנציה של מורסי ובייחוד את הכרזתו על ההצהרה החוקתית השנויה במחלוקת שהרחיבה את סמכויותיו, אך ללא הצלחה.
מי שמנסה בין היתר לרכוב על גל המחאה הנוכחי בראשות תנועת "תמרוד" היא חזית ההצלה הלאומית שהוקמה בעקבות אותה הכרזה חוקתית, גוף שמאגד מספר גדול של גורמי אופוזיציה. שלוש הדמויות המרכזיות בו הם מוחמד אל-בראדעי, ראש מפלגת א-דוסתור ויו"ר סבא"א לשעבר, שהסיר את מועמדותו לבחירות לנשיאות אחרי שנתפס כמי שהיה יכול לייצג את מהפכת 25 בינואר בקלפי.
בחזית ההצלה הלאומית שיישרה קו עם הדרישות של תנועת "תמרוד" ניתן למצוא את שני המועמדים שהפסידו למורסי בבחירות לנשיאות כבר בסיבוב הראשון: מזכ"ל הליגה הערבית לשעבר ושר החוץ בתקופת מובארק, עמרו מוסא, וחמדין סבאחי, המועמד הנאצריסטי שייצג את זרם השמאל במפה הפוליטית. גם עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, המועמד האיסלאמיסט המתון בבחירות, ראש מפלגת "מצרים חזקה", שזכה לארבעה מיליון קולות בקלפי, הצטרף למחאה ויצא בימים האחרונים בחריפות נגד מורסי ושלטון האחים המוסלמים. אבו אל-פתוח היה בעברו בארגון האחים המוסלמים עד שעזב או הועזב ממנו.
תנועות נוספות שנוטלות חלק במחאה הנוכחית היא תנועת האופוזיציה "6 באפריל", אותה תנועת מחאה שקמה נגד מובארק והייתה חלק פעיל במהפכת 25 בינואר.
תומכי מורסי: "השתחררות"
מהצד השני של המתרס ניתן למצוא את תנועת "תג'רד" (המשמעות: השתחררות) שהיא למעשה תגובת הנגד לתנועת "תמרוד" מצד הזרמים האיסלאמיסטיים התומכים בנשיא מצרים. באופן כללי מדובר במונח בעל צביון איסלאמי, וכוונתו עמידה לצד האל והשתחררות מכל הרעיונות והמחשבות. המטרה כפי שמסבירים באותה תנועה היא לפעול לטובתה של מצרים.
מי שהשיק את היוזמה הוא חבר מועצת השורא מטעם הארגון האיסלאמיסטי הקיצוני "אל-גמאעה אל-איסלאמיה", עאסם עבד אל-מאג'ד. השייח מוחמד תיסיר, איש יחסי הציבור של הקמפיין, טען כי הם הצליחו לאסוף עד כה יותר מ-11 מיליון חתימות. אנשי התנועה שמקבלת רוח גבית מהזרמים האיסלאמיסטיים תומכי מורסי, הם בין היתר אלה שהפגינו בסוף השבוע מול מסגד "ראבעה אל-עדוויה" בשכונת נסר בקהיר, היכן שהתקבצו רבבות מתומכיו של מורסי כדי לומר: "הלגיטימיות של מורסי היא קו אדום".
במקביל לאותה תנועת תמיכה במורסי, הודיעה מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים על הקמת קואליציה של הזרמים האיסלאמיים הכוללת 20 מפלגות בזירה הפוליטית, רובן בעלות צביון איסלאמי, שמביעות תמיכה בנשיא מצרים. בין היתר ניתן למצוא שם את הזרוע הפוליטית של ארגון "אל-גמאעה אל-איסאלמיה", מפלגת הבנייה והפיתוח, כמה פלגים סלפיים ועוד מפלגות בעלי צביון איסלאמי כמו "אל-ווסט" ו-"אל-אסאלה".
אולם הפרט המעניין הוא דווקא מי שלא נמצא באותה רשימה, והיא מפלגת א-נור, המפלגה הסלפית המרכזית שהשיגה אחרי האחים המוסלמים את מספר הקולות הגדול ביותר בבחירות האחרונות לפרלמנט. אותו כוח סלפי משמעותי החליט להישאר על הגדר. מצד אחד לא לתמוך בהפלתו של מורסי כמו כוחות האופוזיציה, אך מצד אחר לא להצטרף להפגנות התמיכה בו. רק לפני כמה ימים ביקרה המפלגה את נאומו של מורסי כיוון שלא הציג בו צעדים פרקטיים לפתרון המשבר הנוכחי במצרים. מדובר בביקורת אופיינית לכוח הפוליטי המשמעותי של הסלפים, שלא מצליח זה תקופה ליישר קו עם ארגון האחים המוסלמים.