לא רק פרס: מה העצות לחיים בריאים של בני 90?

חגיגות יום ההולדת לנשיא שמעון פרס לפני כשבועיים, העלו חיוך על פני רבים מדיירי בתי הדיור המוגן המופעלים על ידי עמותת "רעות". רבים מהם, חגגו את יום ההולדת ה-90 שלהם, כבר לפני כמה שנים, ובחיוך שובב הם מאחלים מזל טוב ואריכות ימים לנשיא, שרבים מהם מכנים אותו כאן "הינוקא". הנה הם לפניכם, הקשישים הכי צעירים שיכולים להיות:

אפרים דביר - בן 92 וחצי - בית ג'ני ברויאר בתל אביב

הוא בן 92 וחצי (הדגש על וחצי, הוא שלו) וחי בבית ג'ני כבר שנה וחצי. הוא ורעייתו בת ה-88 עברו להתגורר בבית ג'ני שנמצא בשכונת יד אליהו, מביתם בבני ברק. "ככל שהתבגרנו, החיים הפכו להיות קשים יותר ויותר, והחלטנו שאנחנו רוצים לעבור לדיור מוגן".

אחרי חיים שלמים של עבודה ותרומה לקהילה, תחילה באגף המע"מ, אחר כך כאיש שיווק וכסטודנט בתוכנית "ברוקדייל" באוניברסיטת בר אילן, אפרים לא מתכוון לעצור.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון   או לאנדרואיד
  

עוד כתבות

• בורחים מהטילים: הבית בת"א שקולט קשישים מהדרום
• מדריך: איך מקבלים גמלת סיעוד מביטוח לאומי?
• מחקר ישראלי: קשישים הפחיתו תרופות ושיפרו מצבם
  

"אני רגיל שהיום שלי גדוש ועמוס, וגם פה אני לא מפסיק. אנחנו נהנים משלל פעילויות כמעט סביב השעון. הרצאות מרתקות, הצגות, מופעים, טיולים, חוגים. המבחר הוא כל כך גדול, אבל זה מאפשר לנו בחירה רבה".

אפרים מסביר שהוא לא יכול היה לאחל לעצמו מקום טוב יותר לחיות בו בערוב ימיו. "הבית הזה הוא כולו לב", הוא אומר בהתרגשות. "אנחנו מודים בכל יום שעשינו את הבחירה ובאנו להתגורר פה".

ומה הטיפ שלו לאריכות ימים? "להמשיך להיות פעילים, להמשיך לחיות".

אפרים דביר. "המקום הזה כולו לב"(צילום: אלכס יעקבי עמותת רעות)

שרה הגיעה לדיור מוגן לפני חמש וחצי שנים. "בעלי ואני החלטנו,שככל שאנחנו מזדקנים כדאי לנו לעבור למקום כזה. היינו נשואים 66 שנים, ולפני שנתיים הוא נפטר, אבל הוא אהב את החיים פה".

שרה שעבדה כמזכירה רפואית בבית החולים "מאיר", לא מתחרטת שעברה לבית שנמצא בשכונת בקעה, לרגע.  "יש פה חיים מלאים, הרצאות, חוג דרמה, ערבי מוזיקה וכמובן חברה. זו אחת הבעיות של אנשים מזדקנים, הם יוצאים פחות מהבית וכמעט ולא פוגשים אנשים. פה אני כל הזמן עם חברים".

החוגים האהובים עליה הם שבץ נא: "יש לנו ממש ערב קבוע בו קבוצת חברות נפגשות ומשחקות עד השעות הקטנות, זה גורם לנו להפעיל את תאי המוח".

ומה העצה של שרה לאריכות ימים? "לא לנוח על זרי הדפנה, להמשיך ליצור, לחיות, להיפגש עם חברים וכמובן, בריאות".

שרה ירון. משחקת שבץ נא עד השעות הקטנות של הלילה(צילום: אלכס יעקבי עמותת רעות)

לפני 4 שנים עברו תמרה ואליהו בלום לבית ג'ני מקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן. "אחרי שהקדשנו את חיינו לבניית המדינה, החלטנו בערוב ימינו לחיות בשקט והנאה. המקום הזה הוא מקום עם לב, עם נשמה. אנחנו מקבלים פה מהצוות את כל תשומת הלב שבעולם".

תמרה מספרת כי החיים שלהם מלאים בפעילות. "יש פה המון פעילויות, הרצאות וטיולים. אחרי שעבדנו כל החיים, עכשיו אנחנו מטיילים ומבלים", הם מספרים בחיוך ובהנאה.

החוג האהוב עליהם הוא חוג ידיעת הארץ ותנ"ך. "יש לנו בארץ כל כך הרבה דברים יפים לראות. זה תענוג צרוף", הם מספרים.

ומה העצה שלהם לחיים ארוכים? "לאהוב את מה שעושים. בלי זה החיים הרבה פחות טובים, ואם יש בריאות, אז הכל מושלם".

תמרה ואליהו בלום. אחרי שבנינו את המדינה באנו ליהנות(צילום: אלכס יעקבי עמותת רעות)

אהובה ברגמן - בת 82 - בית שלום - תל אביב

כבר שמונה שנים שאהובה ברגמן מתל אביב, חיה בבית שלום הנמצא בצפון תל אביב. בית שלום הוא הבניין הראשון של עמותת "רעות" שנבנה ב-1945. לפני 20 שנה הוא נהרס ונבנה מחדש.

אהובה שהתאלמנה לפני 10 שנים, הייתה בעלת עסק להפצת ספרים עם בעלה ז"ל, ואהבת הספר היא בנפשה. "חייתי כל החיים עם ספרים. הם עולם ומלואו".

אהובה ברגמן. בדיוק כמו בבית(צילום: אלכס יעקבי עמותת רעות)

כשאהובה חיפשה דיור מוגן, היא הייתה צריכה בית שיתאים לאורח חיים שלה. "אני מנהלת אורח חיים דתי והיה לי מאוד חשוב שזה יתאים לי. פה מצאתי מה שחיפשתי. האווירה בחגים ובשבתות, החברה, הפעילויות הרבות. עשיתי את ההחלטה הטובה ביותר של חיי".

ומה העצה שלה לאריכות ימים? "להמשיך להיות פעילים ולהפעיל את הראש. כל עוד הראש פעיל, החיים ממשיכים".

"ההנאה שלהם היא ההנאה שלנו"

בשבוע שעבר נאספו כ-120 קשישי, דיירי בתי הדיור המוגן של העמותה בחוף ימה של תל אביב, כדי לציין את תחילת הקיץ. הם ביקרו במוזיאון האצ"ל, והמשיכו לשיר ולרקוד אל תוך הלילה, כמעט כמו הצעירים. "האירוע הזה מזרים בעורקינו דם חדש ומפיח בנו רוח נעורים", הם אומרים בחיוך.

אלכס יעקובי, מנכ"ל העמותה אומר בסיפוק רב כי "מטרת האירוע, כמו אירועים רבים אחרים, היא להנעים את שהותם של הדיירים בפעילויות תרבות וספורט יחודיות. ההנאה שלהם היא ההנאה שלנו".

מפגש של כל הצעירים ברוחם בשקיעה בחוף ימה של תל אביב(אלכס יעקבי)

שלושת בתי הדיור המוגן של העמותה: בית ברט ירושלים, ובית ג'ני ברויאר ובית שלום בתל אביב, הם בית לכ-250 קשישים שמוצאים שם לא רק חברה, וסיוע רפואי סביב השעון כי אם אפשרות לחיים עשירים ומלאי פעילות.

"בני ה-90 הם חלק מהחברה הישראלית"

מרב מנדלבאום, יו"ר עמותת רעות, מספרת: "עמותת רעות הפועלת למעלה מ-75 שנה, חרטה על דגלה, בין מטרותיה, לדאוג לרווחת האזרח הוותיק. מתקיימות פה פעילויות רבות לרווחתם ובריאותם. רק לאחרונה יצאנו ל'מצעד החיים' בפולין ואחדים מהם, שהיו עמנו במשלחת, גוללו בפנינו את סיפור חייהם המרגש בתקופת השואה".

היא מוסיפה בגאווה: "הידיעה שדואגים להם ועוטפים אותם באהבה נוסכת בהם תחושת בטחון ורוגע. יש להם רצון ויכולת לתרום באופן ממשי לחברה. הם חלק חשוב בחברה הישראלית".

מימין" מנכ"ל העמותה אלכס יעקבי, השר אורי אורבך ויו"ר העמותה מרב מנדלבאום. "האנשים כאן זכו"(צילום: יוני רייף)

הידיעה הזו וההערכה הביאה את השר אורי אורבך לביקור ולפגישה עם דיירים שגרים בבתי הדיור המוגן של עמותת "רעות". בסיום הביקור שהיה מרגש מאוד, אמר השר: "אני רואה שהאנשים כאן זכו. אני בהחלט חושב שיש צורך להיטיב עם דרכי ההתמודדות של האזרחים הוותיקים עם הרשויות.

"אוכלוסיית האזרחים הוותיקים פגיעה ורגישה למצוקה כלכלית. לכן המשרד פועל לנסות ולצמצם גזירות כלכליות אשר פוגעות באוכלוסיות חלשות וכן לשפר את מעמדו של הגמלאי מול גופי שלטון שונים. כחלק ממגמה זו נשקל כעת במשרד להקים שירות חדש שיסייע לאוכלוסייה זו למצות את זכויותיהם בתחומי החיים השונים".