לומדים ראיית חשבון? השוק מוצף בעובדים
בוגרי לימודי ראיית חשבון מתמודדים עם תופעה המוכרת לעורכי הדין מזה שנים רבות: התחום מוצף בבעלי מקצוע - אך הביקוש לעובדים צונח במהירות. התוצאה: ירידה בשכר וקושי במציאת מקום לעשות בו את ההתמחות המקצועית
לומדים ראיית חשבון? התכוננו לתחרות קשה על משרות עם סיום לימודיכם: מספר רואי החשבון בישראל טיפס ב-2012 ב-6% ליותר מ-24 אלף עובדים. עם זאת, בקרב 30 החברות המובילות בארץ לראייית חשבון, גדל מספרם של העוסקים בתחום בכ-2% בלבד. כך עולה מבדיקת חברת המידע העסקי BDI.
עוד כתבות בערוץ קריירה :
- התלוש של השכן: כמה מרוויחים טבחים?
- כמה מרוויח חשב שכר? בדקנו
- גם בלי תואר: 27 אלף שקל למפתח אפליקציות
בסך הכל, כ-12.5 אלף מבין רואי החשבון (כ-52%) רשומים בלשכת רואי החשבון כעוסקים במקצוע, כאשר השנה נוספו 1,305 רואי חשבון רשומים. שיעורי התעסוקה של בוגרי הענף מצביעים גם הם על הצפה: מנתוני AllJobs עולה כי הביקוש לרואי חשבון ירד ביוני ב-12% לרמה של 94 משרות בלבד. זאת לעומת 107 משרות בחודש מאי. מספר מחפשי העבודה בתחום, לעומת זאת, עמד בחודש האחרון על כ-390 איש ובשלושת החודשים האחרונים על כ-940 איש.
נתוני BDI: מספר מקבלי רישיון לראיית חשבון לפי שנים:
לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד, עמד היצע המשרות באתר הדרושים על 155 - מדובר בירידה של 39%. מספר המשרות שהתפרסמו בתחום עמד על 612 מתחילת 2013, זאת לעומת 1,595 משרות בכל שנת 2012. הנתונים מתייחסים לדרישה לתפקיד של ראיית חשבון (ולא חשבונאות).
"ענף ראיית החשבון סובל מאותה בעיה של היצף ממנו סובל ענף עריכת הדין", מסביר אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI. "בשנים האחרונות הוחרפה התחרות בענף בעקבות הגידול המתמשך במספר המתמחים ורואי החשבון, שהביא לעודף היצע. התוצאה, שאותה חווים רואי חשבון רבים על בשרם, היא ירידה בשכר וקושי במציאת מקום שבו יוכלו לעשות התמחות".
נתוני BDI:
מאות פניות של מחפשי עבודה
כל ארגון ועסק שבהם מתקיימת פעילות כספית צריכים להשתמש בשירותם של רואי חשבון שיפקחו על המערכת החשבונאית ועל התנועות הפיננסיות המתרחשות בהם. רו"ח רמי שוורץ, שותף בפירמת רואי החשבון שוורץ-צדקיה ושות', מאשר שיש הצפה בתחום, בין היתר בשל גידול ניכר במספר מוסדות הלימוד שמלמדים את המקצוע, ריבוי של סטודנטים חדשים וכן השפעות ההאטה במשק, שהביאה להורדות בשכר ולצמצומים במצבת כוח האדם של המשרדים.
"הסיכוי של מתמחה לאתר משרד שיחנוך אותו - אינו גבוה כיום", הוא אומר. "לא יהיה זה מופרז לשער כי אחד מתוך ארבעה או חמישה בוגרי לימודים בתחום, לא ימצאו בפרק הזמן של השנתיים הבאות משרד שיקלוט אותם. בנוסף, לא מעט מהמשרדים הבינוניים והגדולים שואבים סטודנטים מצטיינים בשנה הראשונה או השנייה לתואר ומבטיחים את מקומם כמתמחים. עם זאת, מבחינת סטודנט שנמצא בשנה השלישית או הרביעית לתואר וטרם מצא מקום התמחות - הסיכוי שיתקבל לאחד מאותם משרדים גדולים שואף לאפס".
עו"ד ורו"ח קובי שטיינמץ, שותף בכיר במשרד שטיינמץ-עמינח, מציין סיבה נוספת להצפה: ירידת קרנו של תחום עריכת הדין. להערכתו, לא רחוק היום בו נראה נשירה רואי חשבון מוסמכים מהתחום, כפי שאפשר לראות כיום בקרב עורכי הדין שרבים מהם אינם מועסקים. "יש היום עודף ביקוש של סטודנטים להתמחות", הוא טוען. ואכן, הממצאים לפיהם השוק מוצף מקבלים חיזוק מהעובדה, שבמשרד קיבלו השנה כ-700 פניות של דורשי עבודה, זאת לעומת כ-250 פניות לפני כשנתיים.
לדברי שטיינמץ, מרכז הכוח נמצא כיום בידי משרדי רואי החשבון, שיכולים לפטר רואי חשבון צעירים ולהחליף אותם במתמחים חדשים ביתר קלות. "המשרדים יכולים לבחור את הסטודנטים המצטיינים ולקבוע קריטריונים נוקשים יותר לקבלה לעבודה - מה שמשאיר לא מעט בוגרים מחוץ למעגל התעסוקה".
"סטודנטים חייבים להבין כי השוק הפך עבורם ליותר ויותר תחרותי והם צריכים להתאים את עצמם אליו", הוא מוסיף. "התחרות היא בעיקר על הסטודנטים המצטיינים ולכן אני לא חושב שזה נכון לעשות סטאז' תוך כדי הלימודים, להיפך. כדאי לסטודנטים להשקיע בלימודים ולהצטיין על מנת שציוניהם יאפשרו להם להתקבל להתמחות במשרד יוקרתי וטוב ככל האפשר".
כמה מרוויחים בתחום?
אז האם משתלם ללמוד ראיית חשבון או שלא? מבדיקה שערכה עוקץ מערכות בקרב 119 משרדי רואי חשבון בארץ, עולה כי שיעור ניכר מבין המתמחים מרוויחים שכר מינימום של 4,300, וכי השכר המקסימאלי - 5,750 שקל. תקופת ההתמחות נמשכת כשנתיים, כאשר במשרדים הגדולים נוטים לכנות את המתמחים "ג'וניור".
כשמתחיל מסלול העבודה כרו"ח, השכר מזנק אך ניכרים הבדלים גדולים בין מרכז הארץ בו ממוקמים מרבית המשרדים (כ-12.4 אלף שקל), לבין הצפון (10.9 אלף שקל) והדרום (10.7 אלף שקל). מדובר בשכר קבוע, לא כולל שעות נוספות, בונוסים והחזרי הוצאות.
אצל שותפים, השכר במרכז עומד בממוצע על 27.8 אלף שקל, כשבמשרדים קטנים הוא יעמוד על 22.1 אלף שקל בממוצע ואילו במשרדים גדולים מאוד על 35.6 אלף שקל, במשרדים בדרום הוא עומד על כ-22.9 אלף שקל בממוצע ובצפון - 23.7 אלף שקל בממוצע. השכר של שותפים בכירים מזנק ל-41.8 אלף שקל במרכז, כשבמשרד גדול מאוד – 60.8 אלף שקל. בדרום הממוצע הוא 32.5 אלף שקל ובצפון – 33.7 אלף שקל.
עוד העלתה הבדיקה, כי המקצוע מצריך שעות עבודה ארוכות, בעיקר בהתמחות - 10.9 שעות ביום, כאשר 76.5% מהם עדין בעבודה בשעה 18:30. גם בהמשך הדרך מדובר ב-9 שעות עבודה ביום בממוצע.
שעות עבודה ארוכות
"כרואה חשבון אתה צריך להתמודד עם שינויים בפסיקה, בהוראות ובחקיקה שמשתנים לעיתים קרובות ומחייבים אותך להתעדכן באופן יום יומי ולהקדיש לצורך הלימוד זמן רב", אומר שוורץ.
"כמו כן, שעות העבודה רבות מאוד, 11-10 שעות בממוצע ביום ולעיתים אף יותר, כתלות בתרבות הארגונית של המשרד ובסוג הלקוחות להם הוא נותן שירות. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי השכר המשולם בשנים הראשונות נמוך יחסית וניתן אף להגדיר כמתסכל, כל שכן לאחר תקופת לימודים גבוהים קשה מאוד ולחוצה".
עם זאת, שוורץ מציין כי מדובר במקצוע אטרקטיבי בעל אופק קידום. "רואה חשבון מוכשר ובעל מוטיבציה יכול בהחלט להגדיל במרוצת הזמן את שכרו באופן ניכר ואף להפוך לשותף", הוא מסביר. "גם הדלת לעצמאות בתחום פתוחה ובהחלט ניתן לגרוף בה רווחים נאים, כתלות ביכולת הניהולית והשיווקית של העוסק. בנוסף, העיסוק בתחום יכול לשמש כמקפצה לצורך עבודה כשכיר בתפקידי מפתח בחברות, כגון חשבים וסמנכ"לי כספים".
גם שטיינמץ סבור כי המקצוע עדיין אטרקטיבי, שכן הוא מבטיח הכנסה יפה ואופק התקדמות משמעותי. "סטודנטים מתחילים כעוזר חשב ויכולים להגיע למשרה של סמנכ"ל כספים בחברה גדולה תוך זמן קצר יחסית", הוא מסביר, "למעשה מדובר באחד המקצועות הרווחיים מבחינת מי שמגיעים לעמדות בכירות".
דירוג המשרדים המובילים
היכן מעוניים הבוגרים לעבוד? ב-BDI ערכו דירוג של המשרדים המובילים בתחום, שממקם בראש הרשימה את משרד ארנסט אנד יאנג ישראל - קוסט פורר גבאי את קסירר, עם 683 רואי חשבון ומתן שירות ביקורת לכ-33% מהחברות הציבוריות ב-2012. במקום השני מדורג Deloitte בריטמן אלמגור זהר עם 328 רואי חשבון ובשלישי - משרד KPMG סומך חייקין עם 481 רואי חשבון.
מבחינת התפלגות פעילות המשרדים לפי אזור גיאוגרפי, דירוג BDI מגלה כי באזור תל אביב והמרכז פועלים כ-46% ממשרדי רואי החשבון, כ-71% מתוכם בערים תל אביב ורמת גן. באזור חיפה, הקריות והגליל המערבי פעילים כ-14% ממשרדי רואי החשבון, כאשר כ-37% מתוכם בעיר חיפה.