כאבים אחרי אימון גופני: למה זה קורה ואיך לטפל

כאבים אצל ספורטאים ואצל העוסקים באימון גופני כמו שרירים תפוסים, כאבי גב, מפרקים וצוואר הם דבר שכיח מאוד. הבעיה מתחילה כשהכאבים לא עוברים ואפילו מתעצמים. איך תבינו שיש בעיה, מהו הטיפול המומלץ והאם אפשר להימנע מהכאב?

בשיתוף סופר פארםרינה זיסמנוביץפורסם: 04.07.13 , 15:05

רוצים להתעמל על בסיס קבוע אבל רוצים להימנע מהכאבים הנלווים לכך - אתם בבעיה. רובנו מכירים את זה - יום בהיר אנחנו מחליטים שאי אפשר יותר לבלות ימים שלמים על הספה. אנחנו מבטיחים לעצמנו שנרוץ כל יום, נעשה כפיפות בטן מדי בוקר ונחדש את המנוי לחדר הכושר במהירות האפשרית. ואז אנחנו מתחילים להתעמל בכל הכוח ומפסיקים כמעט מיד בגלל הכאבים המופיעים.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט בביה"ח הדסה, מסבירה כי כאבים אצל ספורטאים ואצל העוסקים באימון גופני כגון שרירים תפוסים, כאבי גב, מפרקים וצוואר הם דבר שכיח מאוד. "אין כמעט אדם שלא יחווה כאבים אחרי אימונים ופעילות גופנית. בין אם מדובר באימוני כוח או אימון אירובי, כמעט כל אדם חשוף לפגיעה באיברים המעורבים באימון".

עוד כתבות בערוץ פארם נט:

הבעיה מתחילה כשהכאבים לא עוברים או מופיעים ימים ארוכים לאחר ששכחנו כבר שהתעמלנו. פרופ' קונסטנטיני, אומרת כי הכאבים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: כאבים "טובים" - כאלה שנחווה בדרך כלל לאחר אימון, ואז השרירים שעבדנו עליהם, מסמנים כי הם קיימים.

"מדובר בכאבים של שריר שעבד והתכווץ, ואם התאמנו נכון אז נרגיש את השריר. אבל הכאב הזה אמור להיעלם תוך תקופה לא ארוכה מדי. אם לאחר זמן מה אנחנו נרגיש כאב חזק מדי וכזה המתגבר בעוצמתו, אז כפי הנראה יש בעיה הדורשת טיפול".

הכאבים שצריכים להדאיג אתכם

לדברי פרופ' קונסטנטיני, יש כמה סוגי כאבים שצריכים להדאיג ואף מחייבים פנייה לייעוץ או אפילו טיפול רפואי.

1. כאבים מושהים: מדובר בכאב שמופיע לא בזמן האימון או מיד אחריו, או אפילו 24 או 48 שעות אחרי האימון. לעתים הכאבים האלה מצביעים על מאמץ יתר ואז השרירים במקום להיבנות, מתפרקים. במקרים קיצוניים יכולה להתפתח תופעה בשם רבדומיוליזיס - פירוק השריר באופן קיצוני שיכול להתבטא בכאבים קשים ומגבלה בתנועה. אחד הסימנים שמצביעים על כך יכולים להיות שתן כהה בגלל פירוק השתן וכדוריות הדם האדומות, ועד נזק בכליות.

2. כאבים הנובעים מדלקות ומקרעים בשריר: מדובר בכאבים גיד או בשריר שנמשכים במהלך האימון, לאחר האימון, במנוחה ואפילו באמצע הלילה. חשוב מאוד להיות עירניים לעצימות ולתדירות של הכאבים הללו. שכן הם יכולים להצביע על דלקת חמורה שתחמיר אם לא תטופל.

3. כאבים חדים פתאומיים: כאבים שמופיעים באופן פתאומי בגלל תנועה לא נכונה. חשוב לשים לה שהם אכן עוברים. אם לא כדאי לגשת לבדיקה, שכן כאבים אלה יכולים להעיד על פציעה חמורה.

הטיפול המומלץ

קובי כהן, רוקח סופר-פארם, מסביר כי ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים להקל על ספורטאים והעוסקים בספורט אחר אימון כואב.

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות: תרופות ממשפחה זאת הן למעשה התרופות העיקריות שמשתמשים בהן לטיפול בכאבים על רקע פציעות ספורט. גם אורתופדים ורופאים המתמחים ברפואת ספורט נוטים לרשום אותם למטופלים שלהם. מדובר במשפחה גדולה של תרופות שחלקן מחייבות מרשם וחלקן ניתנות לרכישה ללא מרשם.

היתרון העיקרי של התרופות ממשפחה זאת ומכאן גם שימושם הוא שבנוסף להשפעה נוגדת הכאב, הן גם נוגדות דלקת ובכך מאפשרות טיפול בדלקת שנוצרת עקב מאמץ ברקמות, בעצמות, בשרירים ובמפרקים. הפחתת התהליך הדלקתי ברקמה המעורבת תקל גם על הכאבים שנוצרים עקב האימון.

בין התרופות שהשייכות למשפחה הזו שניתן לרכוש ללא מרשם: תרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן (שמות מסחריים: אדוויל, נורופן, איבופרופן לייף, אדקס, ארטופן), את החומר הפעיל נפרוקסן (נרוסין, פוינט, נפרוקסן לייף) ואת החומר הפעיל דיקלופנאק (וולטרן אקטי- גו). חשוב ליטול את התרופות האלו אחרי האוכל, על מנת למנוע תופעות לוואי במערכת העיכול.

חשוב לדעת כי התרופות האלו אינן מומלצות למי שסובל מכיבים פעילים במערכת העיכול, לאנשים שסובלים מחומציות בקיבה ולאנשים הסובלים מרפלוקס במערכת העיכול. כמו כן התרופות האלו אינן מומלצות לסובלים מלחץ דם גבוה בלתי מאוזן.

משככי כאב: כשמדברים על משככי כאב בדרך כלל מדובר בתרופות כגון פאראצטאמול (אקמול, דקסמול, פאראמול), דיפירון (שמות מסחריים: אופטלגין, וי-דלגין) וכן תכשירים המכילים מספר מרכיבים משככי כאב (כגון רוקסט, פאראמול פלוס, קוד-אקמול, דקסמול פלוס וכיוב').

משככי הכאבים האלו פחות מומלצים מהתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות מהסיבה שהם רק נוגדי כאב ואינם בעלי השפעה על התהליך הדלקתי, אולם הם יכולים להתאים למי שלא יכול לקחת את תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות.

תרופות בשימוש חיצוני: מדובר בתכשירים לשימוש חיצוני (ג'ל, משחה, קרם ומדבקות) המיועדים למריחה או להדבקה על האיזור הכואב. ניתן למרוח אותן על הרגליים, הגב, הכתפיים, הצוואר, הזרועות, האגן ואיזור החזה.

ניתן לחלק את התכשירים למשחות ופלסטרים המכילים תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות ולמשחות ולפלסטרים המכילים מרכיבים מחממים ומקררים.

משחות המכילות תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות, לדוגמא וולטרן ג'ל, נורופן ג'ל, אקסיפן, N-כאב ודיקלורן ג'ל. למשחות הללו יש אפקט נוגד דלקת וגם משכך כאב. מומלץ למרוח אותם בין פעמיים עד שלוש ביום עם עיסוי קל של המקום.

משחות המכילות חומרים מקררים ומחממים לדוגמא בן גיי, קולד אנד וורם, ראדיאן בי, טייגר באלם ופרסקינדול. הן בד"כ משחות המכילות שמנים טבעיים כגון קמפור, מנטול, מתיל-סליצילאט שמקלים על כאבים על ידי פעולה משולבת של קירור וחימום האיזור הכואב.

תכשירים טבעיים וגם מנוחה

כהן מפרט כי ישנם תכשירים לא תרופתיים שיכולים להציע הקלה למתאמנים. כמו למשל: נו-דול, טראומיל, ג'ל ארניקה לייף פרופשיונל, משחת ארניקה של וולדה מדובר בתכשירים המכילים ארניקה, שעוזרת בכאבים ומרגיעה טראומה מקומית, מפחיתה נפיחות ומקלה על סימנים כחולים.

טראומיל מחברת היל הוא תכשיר המכיל ארניקה ורכיבים הומיאופטיים נוספים והוא מגיע במספר פורמולות: משחה למריחה מקומית, טיפות לבליעה וכדורים לבליעה. כשמו כן הוא, מסייע לטראומות מקומיות וכלליות ולכאבים.

נו-דול מכיל גם MSM וגלוקוזאמין ומאפשר התמקדות גם בכאבי מפרקים. קיימים גם פלסטרים כגון דרגון פלאסטר, קולד אנד וורם פלסטר, שמכילים את הרכיב המצוי בפלפל וכן שמנים נוספים טבעיים שנועדו להקל על כאב.

אמצעים לא תרופתיים: תחבושות אלסטיות למיניהן, יש ללייף, פיינגרש ואיתן ספקים מתאימות לחבישה של האיזור הכואב ומקלות על התנועה. כמו כן לחברת 3M יש תחבושת אלסטית שנקראת קובאן (Coban) שנצמדת מעצמה ואין צורך להשתמש בסיכה לסגירת התחבושת.

תכשירים בעלי אפקט מקרר: בקשר לפציעות ספורט נודעת חשיבות רבה לקירור המקום הכואב ועצירת התהליך הדלקתי. קיימים תכשירים של ג'ל קירור, ספריי מקרר, תחבושת אלסטית מקררת.

ג'ל הניתן להקפאה (חברת איתן ספקים, חברת 3M) הוא ג'ל שאותו מקפיאים ולאחר מכן מניחים על מקום הכאב ומשאירים עד להטבה. לחברת אוריאל קיימת תחבושת אלסטית מקררת הנותנת אפקט משולב, קירור המקום וחבישה אלסטית.

ישנם גם תרסיסים מקררים, כמו למשל פרסקינדול קול ו- ethyl chloride cooling spray.

פרופ' קונסטנטיני מוסיפה כי פעמים רבות הטיפול היעיל ביותר הוא מנוחה, הורדה של עומס. "בדרך כלל מי שעושה אימוני התנגדות, ממלץ שיעשה אותם פעם ביומיים כדי לתת לשריר לנוח. זאת בניגוד לאימונים אירוביים שאפשר לעשות יום יום".