קיץ בטוח: איך ללמד את הילד להיזהר מזרים?
בימי החופש הגדול הילדים מבלים שעות רבות במקומות הומי אדם, ועלולים להיתקל בזרים שלא תמיד מבקשים את טובתם. איך מלמדים אותם להיזהר מבלי להציף אותם בפחדים, ומתי צריך לגלות סודות להורים? כללים שחשוב להכיר ולהעביר הלאה
קייטנות, חוף הים, פארקי מים וגינות שעשועים - הילדים מבלים בחופש הגדול ובו בזמן חשופים ליותר ויותר אנשים זרים. אנו רוצים להקנות להם תחושת ביטחון ומשחק נטול דאגות, אך בה בעת עלינו ללמד אותם להישמר.
איך עושים זאת מבלי להציף אותם בחרדות? ובכן, הדרך הטובה ביותר להצליח במשימה היא בהדרגה, מהפרט אל הכלל. על הילדים קודם להכיר את עצמם ואת גבולותיהם האישיים, ומשם ילמדו כיצד לשים גבולות לאחרים.
מהטורים הקודמים של ליאת קרן :
1. ליצור גבולות אישיים
למדו את הילדים כבר מגיל צעיר מאוד את גבולות הגוף שלהם: ראש, ידיים, רגליים, בטן, גב ואיברים פרטיים. איברים פרטיים הם אלו המכוסים בבגד ים או בתחתונים, ובהם אסור לאף אחד אסור, מלבד רופא, אבא ואמא או במקרים שבהם נדרשת עזרה בשמירה על הגיינה או עזרה רפואית.
נסו להעלות את הנושא בצורה טבעית יותר, בזמן הסיבון באמבטיה, למשל.
2. לזהות מגע נעים
חשוב שהילדים ילמדו להביע את עצמם מילולית ולהפסיק כל מגע שאינו נעים להם. בין שמדובר בחיבוק מוחץ ובין שמדובר בילד שנהג בהם באלימות (או אפילו גננת שאחזה בידם בחוזקה) - אם המגע אינו נעים להם, עליהם לומר זאת בקול רם וברור. אם לא מקשיבים להם, עליהם לבקש עזרה.
חשוב לא פחות שהילדים יהיו מודעים לכך שאם יספרו לכם מה קרה, תוכלו לעזור להם ולהגן עליכם. גם נושא זה יכול לחלחל לשיחות כבר מגיל צעיר. למשל, כשחבר או אח מושך את הילד בהתלהבות לראות דבר מה והילד מיילל בתגובה "דיייי", אמרו לו בפשטות: "תגיד לו 'אל תמשוך אותי, זה לא נעים לי!'". כך תסייעו לו להחליף את היללה חסרת האונים במילים ברורות ואסרטיביות.
3. להבדיל בין סוגי סודות
דברו עם הילדים על סוגים שונים של סודות: יש סודות "טובים" שעושים לנו טוב בלב ומעלים חיוך כשאנחנו נזכרים בהם (כמו מסיבת הפתעה לסבא, או ההריון החדש של אמא), ויש סודות "רעים" שגורמים לבטן שלנו להתהפך ועושים אותנו עצובים או מודאגים (כמו הילד שלקח לי את המשחק החדש שקיבלתי מאבא, ואמרתי שאיבדתי אותו).
הסבירו לילד שאסור לשמור סודות "רעים" בבטן, אלא לבחור טוב-טוב למי לגלות - מישהו שיוכל לעזור.
4. להתייחס ברצינות לבעיות
השקיעו בתקשורת טובה עם הילדים, אל תשתיקו אותם ואל תגמדו את הבעיות שהם מעלים בפניכם, כבר מגיל צעיר. התייחסו אליהם תמיד ברצינות, ומן הסתם תהיו הראשונים שהם יפנו אליהם בעת צרה. מעבר לכך, אם משהו קורה בגן חשוב ליידע את הגננת, את המורה, היועצת או מנהלת בית הספר - כל דמות בוגרת שעמה יצר הילד קשר טוב ובוטח.
חשוב להעביר לילד מסר, שעליו למצוא מישהו שיוכל לעזור לו אם מישהו פגע בו, וגם אם האדם הראשון שאליו פנה לא הועיל - עליו להמשיך ולספר עד שירגיש שוב בטוח ויהיה מרוצה מהתוצאה.
5. להבחין בזרים
באופן גורף למדו את הילדים לא לדבר עם זרים. אמרו להם: "אם אתה לא מכיר אותו אז אתה לא יודע אם הוא נחמד לילדים או לא, לכן עדיף לא לדבר איתו".
בתוכניות הטלוויזיה לילדים הדמויות ה"טובות" מובחנות מאלו ה"רעות" בסממנים חיצוניים בולטים: הן לובשות בגדים כהים, הפנים שלהן מצולקות או מאיימות, הן מדברות בקול מפחיד וצוחקות צחוק מרושע. הסבירו להם שבמציאות אין זה כך כלל, לכן הם לא יוכלו להבדיל בין אנשים ועדיף שיימנעו מכך.
לילדים אוהבי כלבים אפשר להסביר, למשל, שכמו שקשה לדעת אם כלב חברותי או לא ויש לשאול את הבעלים שלו אם מותר ללטף אותו, כך גם עם אנשים. וכיוון שבמקרה הזה אין את מי לשאול, עדיף שלא ליצור קשר.
6. כללי בטיחות במקומות המוניים
ובכל זאת, יש מצבים שבהם אי אפשר להימנע מדיבור עם זרים, כמו במקרה שבו הילד הלך לאיבוד. לפני שאתם יוצאים למקום שבו פוטנציאל גבוה יותר ללכת לאיבוד, כמו קניונים, פארקים, מרכזי ערים וכדומה, עברו עם הילדים על כמה חוקים בסיסיים:
- לא מתרחקים מבלי לומר מראש לאן הולכים.
- שומרים תמיד על קשר עין.
- במקרה שהולכים לאיבוד יש להגיע לנקודת המפגש שעליה מסכמים מראש.
- אם צריך עזרה, יש לגשת להורה עם ילדים קטנים ולבקש ממנו סיוע.
- יש לזכור בעל פה את מספר הטלפון הנייד של האם או האב. גם ילדים קטנים יכולים לזכור מספרים, אם משננים אותם במנגינה קליטה.
לסיכום, אין צורך לחיות בחרדה, אך בהחלט רצוי לדעת מה ניתן לעשות בשעת צרה. הגבולות צריכים להיות ברורים לילדים, כדי שיבהירו אותם גם לאחרים. בכל מקרה שבו לא מכבדים אותם או את גופם, חשוב שידעו שישנה בעיה ויוכלו לטפל בה רק אם יפנו לקבלת עזרה.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן
